ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/30/אז איך התחילו ההצבעות בוויקיפדיה העברית ומה היה פה לפני כן? (מאת גילגמש)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
HatildaHarviit-new.png

אז איך התחילו ההצבעות בוויקיפדיה העברית ומה היה פה לפני כן?

מאת: גילגמש

Emblem-WikiVote.svg

בוויקיפדיה העברית יש כמה סוגי הצבעות: מחיקה, מחלוקת, בחירת תמונות, ציטוטים וערכים מומלצים, בחירות לתפקידים שונים והסרת הרשאה.

ובכן, נתחיל בהתחלה. בתחילת קיומה של הוויקיפדיה העברית, לא נערכו בה הצבעות מסודרות ולא היו כללים להצבעה שמוכרים לנו כיום. לא היה שבוע להצבעה. לא הייתה דרישה מפורשת לרוב. לא היה אפילו עמוד נפרד לכל הצבעה והכי מפתיע - היה רק סוג הצבעה אחד - מחיקה. סוג נוסף שנדרשנו אליו רק לעתים רחוקות היה הסרת הרשאה. לא היו הצבעות מחלוקת או תוכן מומלץ בעמוד הראשי. גם עמוד לבחירות לא היה. היו רק שתי הרשאות בוויקיפדיה: בירוקרט ומפעיל מערכת. דוד שי מונה בקונצנזוס נרחב לבירוקרט עוד לפני שהגעתי וכל מי שרצה להיות מפעיל מערכת פשוט ביקש ממנו את ההרשאה.

אז מה בכל זאת היה?

היה דף (שכיום משמש כהפניה) "ויקיפדיה הצבעות מחיקה". בדף זה הוסיפו ערכים שהיה צורך לדון עליהם. כל אחד נימק את עמדתו ולאחר זמן מה אחד ממפעילי המערכת בדק את הדיון והחליט לפי הרוח הכללית בדיון מה כדאי לבחור - להשאיר או למחוק. לא היו נהלים ברורים לספירת קולות, אלא רק הנחיה לקבל "קונצנזוס" שנקבע כשקול ל"בערך שני שליש מהקולות" ובתנאי שעבר לפחות שבוע אחד (מותר להצביע יותר משבוע אחד) המצב הזה לא נשאר לאורך זמן. באוגוסט 2014 נוצרה תבנית שכולנו מכירים להצבעות מחיקה וכך אפשר היה לפתוח דף יעודי למחיקה של כל ערך, אך הנושא עדיין לא היה מוסדר די הצורך.

בשנת 2005 הקמנו את הפרלמנט שנועד לדיוני מדיניות. ההחלטות הראשונות התייחסו לעצם הקמתו של הפרלמנט ולכללי הצבעה. שם נקבעו הכללים הבסיסיים שמלווים אותנו עד היום. נקבע ששינוי מדיניות דורש רוב מיוחס - 65% ודי ברוב רגיל להצבעת מחיקה. לא נגענו באורך ההצבעה וזה נשאר שבוע. באותה שנה הפרדנו גם בין הצבעות המחיקה להצבעות מחלוקת. נקבע שנדרש מינימום ותק (חודש) ומאה עריכות כדי להיות בעל זכות הצבעה.

הכללים החדשים שיפרו מאוד את התהליך אבל עדיין היו בו פגמים. בגלל שאורך ההצבעה נקבע ל"שבוע לפחות" פירושו שמותר להצביע גם יותר משבוע אחד. נגיד שבוע ושעה. לכן, נוצר דחף לבצע מחטף בהצבעה. ברגע שצד אחד קיבל רוב, היה מישהו מתומכי אותו צד סוגר את ההצבעה וכך זוכה בה. הדבר הזה נפסק כשקבענו שההצבעה תמשך שבוע בדיוק ולא שנייה אחת יותר. כל הצבעה שתעשה לאחר פרק הזמן שנקבע לא תספר לצורך העניין. הדבר הזה חיסל באופן מידי את כל נסיונות המחטף כי הוא היה חסר תועלת כעת. מי שרצה הצביע והצבעה טקטית (לשמור קול לקראת הסוף כדי להכריע ולסגור את ההצבעה) נעלמה.

נבואות זעם על כך שקבלת הרפורמה תפגע בקצב קבלת עורכים חדשים לא התממשה - קצב קבלת עורכים חדשים לא פחת ונותר כשהיה

סוגיה אחרת שנדרשנו אליה היא רוב מיוחס להצבעה. בהתחלה כמו שאמרתי הייתה שאיפה לקונצנזוס שהומרה לרוב רגיל (למעלה מחצי). לאחר זמן מה הייתה הרגשה שרוב רגיל איננו מספיק כדי למחוק את הערך ונדרש רוב מיוחס. כך קבענו את הרוב של 55%. רבים יופתעו לשמוע, אבל אני הצעתי את הרוב המיוחס למחיקה, אף על פי שמייחסים לי בדרך כלל נטיות מחקניות ואני אכן כמעט תמיד תומך במחיקה, אבל בפעם ההיא הנחתי את היסוד שמשרת אותנו עד היום ואני מניח שרבים ממתנגדי המחיקה שמחים עליו.

הדבר האחרון שנדרשנו להסדיר הוא זכות הצבעה. בגלל הרף הנמוך לקבלת זכות הצבעה נפתחו המון בובות קש שהצביעו בהמוניהן בהצבעות מחיקה. כל צד ובובות הקש שלו. בגלל שלא היה סיכוי לגלות את כל בובות הקש בגלל מספרן העצום הוחלט לשנות את הכללים. ליש הניח את היסודות שאנו מכירים עד היום - נדרש ותק של חודש וגם פעילות רציפה. נבואות זעם על כך שקבלת הרפורמה תפגע בקצב קבלת עורכים חדשים לא התממשה - קצב קבלת עורכים חדשים לא פחת ונותר כשהיה. הרפורמה חיסלה כמעט לחלוטין את תופעת בובות הקש, בוודאי שימוש סיטונאי בבובות הקש כי נורא קשה לתחזק צבא בובות בתנאים אלה. היחיד שהמשיך עם תחזוק הבובות היה מוטי, שהיה בודק ומפעיל מערכת. פרשה זו נחשפה תודות לערנותו של דניאל ב. חשיפת הבובות חייבה פתיחה של הצבעות רבות וזה נעשה בעזרת הבירוקרטים.

המדור תמיד שמר על נקיון כפיים ולא היה שימוש פסול בבות קש ולכן נראה היה שזאת ההחלטה הנכונה. הדבר הוכיח את עצמו ובמדור לא מופעלות בובות קש עד היום

מה עם הצבעות אחרות? ובכן, גם לערכים מומלצים לא הייתה הצבעה. הייתה רשימה שכל אחד הוסיפה אליה ערך שנראה לו מתאים ומפעיל מערכת היה בודק ומציב אותו בעמוד הראשי. באותו הזמן כמעט כל המשתמשים הוותיקים היו מפעילי מערכת ועמוד הראשי היה מוגן כך שרק מפעיל יכול היה לעשות זאת. ערכים מומלצים לא הוצגו בצדו השמאלי של העמוד, כמו שזה נעשה היום, אלא הייתה שורה של ערכים מומלצים שאליהם התווסף מדי פעם ערך שבחר מפעיל אקראי. לא נערכה הצבעה ולא נערך דיון כלשהו על הערכים האלה. הדבר שונה לחלוטין כשנכנסתי לעומק העניין ויצרתי את המבנה שמוכר כיום - יש דיון ואחריו הצבעה. בהמשך הוחלט לדרוש רוב מיוחס כדי להבטיח את איכות הערכים המומלצים. כתוצאה מפעולות אלה, זינקה איכותם של הערכים המומלצים והם בין הערכים הטובים שיש לנו להציע. הדבר היחיד שלא נגענו בו הוא זכות הצבעה. היא נותרה כשהייתה לפני הרפורמה הגדולה - רק חודש ותק ומאה עריכות וזה כדי לאפשר למשתמש ותיקים שאינם פעילים להשתתף בהצבעה. המדור תמיד שמר על נקיון כפיים ולא היה שימוש פסול בבות קש ולכן נראה היה שזאת ההחלטה הנכונה. הדבר הוכיח את עצמו ובמדור לא מופעלות בובות קש עד היום.

ומה עם מפעיל נולד? כאמור, זמן רב לא היה מקום שאפשר היה לדון בו על מועמד לתפקיד זה. מי שרצה פשוט ביקש מדוד והוא העניק או לא העניק את ההרשאה ללא דיון כלשהו. לאחר זמן מה ועם גדילת הקהילה עלה הצורך להקים דף ייעודי שבו המועמד יציג את עצמו ויערך דיון. בשלב ההוא לדיון לא היה אופי של הצבעה. כל אחד, כולל אנונימים, היו רשאים להשתתף בו ולהביע את תמיכתם או הסתייגותם ממועמד זה או אחר. הבירוקרט החליט, על סמך הדיון, אם למנות או לא. לבירוקרט היה החופש המוחלט להתעלם מרוח הדברים בדיון ולהחליט בניגוד לנאמר בדיון. עם הזמן השתנו מעט הכללים והדף הגיע למתכונתו המוכרת כיום: כל אחד יכול להשתתף אבל לדיון יש משקל רב. כעת, אי אפשר להתעלם מהדיון ולמנות משתמש לתפקיד של מפעיל מערכת אם לא זכה ברוב מיוחס, כמפורט בדף.