ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/שירה ויקיפדית/בלדות/Ofek j

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בחיים שלו הוא לא כל כך שמח,

אבל יש מקום אחד שאליו הוא בורח.

מקום מופלא בו יהיה עצמו,

והלוואי להיות שם במקומו.


רע לו, לאחד שבחוץ.

אבל בפנים, הוא ממש לא לחוץ.

בורח מהצרות, כותב בשאון

מסיים לכתוב, ומפרסם ערך בגאון.


הוא יושב בשיעור, חושב, חושב,

ובינתיים הוא כותב, כותב

יושב וחושב וחושב,

בינתיים הוא כותב וכותב.


צוחקים עליו, אומרים לו שזה לא חשוב,

אבל בכל זאת הוא עושה זאת שוב.

כנגד כל הזרם,

ולא חשב על זאת טרם.


זה נותן לו סיפוק, הוא ממשיך עוד ועוד,

אבל לפעמים נופל הוא למעוד.

וכאשר הוא מועד, כועסים עליו כולם.

גם המקום האוטופי כבר לא מושלם.


אורז את חפציו,

מבין שכאן הוא רק אורח,

הוא ממשיך בדרכו,

ובורח.


אך עוד לא אבדה תקוותו,

הוא חוזר עם משנתו,

מריח את ניחוחות ההצלחה,

רואה בבריחתו כבדיחה.