זיכרון נדיף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זיכרון נדיף הוא אמצעי לאחסון נתונים במחשב, הזקוק לאספקת חשמל באופן מתמיד על מנת שהמידע שעליו לא ימחק. כלומר, תוכנו של הזיכרון הנדיף אינו משתמר בלא מתח חשמלי רצוף[1].

על פי רוב זיכרון גישה אקראית (RAM) הוא זיכרון נדיף, שהיתרון העיקרי בשימוש בו הוא מהירות הפעולה. לכן, כאשר אנו מכבים את המחשב שלנו, תוכן הזיכרון נמחק.

על מנת לשמור מידע גם כאשר המחשב כבוי, נחוץ אמצעי לאחסון מידע לא נדיף כגון דיסק קשיח, דיסקט, זיכרון Read-only Memory או זיכרון פלאש כדי לשמר את תוצאות העיבוד שנעשה בזיכרון.

זיכרונות נדיפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות לרכיבי זיכרון נדיף:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרידמן, א. (1984). לכסיקון המחשב. תל אביב: ספריית אנשים ומחשבים.
Crystal Clear app ktalkd.png ערך זה הוא קצרמר בנושא מחשבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.