חומש
ערך זה עוסק בהתנחלות בשומרון שפונתה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  | |
| בתיו הדרומיים של היישוב חומש במבט מצפון לדרום על רקע הרי השומרון | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| שפה רשמית | עברית |
| תאריך ייסוד | 1978 |
| סיבת נטישה | תוכנית ההתנתקות |
| תאריך נטישה | 23 באוגוסט 2005 |
| דת | יהודים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 70 משפחות (2005) |
| קואורדינטות | 32°18′29.03″N 35°11′33.2″E / 32.3080639°N 35.192556°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
חוֹמֶש הייתה התנחלות, במתכונת של יישוב קהילתי-חילוני, של תנועת העובד הלאומי. היישוב היה ממוקם בלבו של השומרון, צפונית ליישוב שבי שומרון וצפונית-מערבית לשכם, על תוואי כביש 60. היישוב מנה נכון לשנת 2005 כ-70 משפחות. פונה מתושביו ונהרס במסגרת תוכנית ההתנתקות. בשנים שלאחר מכן היווה המקום יעד לעליות חוזרות ונשנות של אנשי ימין שביקשו לחדש את היישוב ופונו בידי הצבא והמשטרה. משנת 2009 פועלת במקום "ישיבת חומש המתחדשת".
היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב נקרא על שם חמישה כפרים שהיו קיימים באזור בתקופת המשנה והתלמוד ושמו היווני נשתמר בשם הכפר הערבי פנדקומיה (פנטה = חמש ביוונית). שם הכפר נשתמר גם בפסיפס בבית הכנסת העתיק ברחוב, המבוסס על הברייתא של "תחומי ארץ ישראל".
חומש שוכן מזרחית לכביש שכם-ג'נין כ-45 ק"מ מזרחית לנתניה, בשטח הררי תלול, כ-650 מטר מעל פני הים, על הרי השומרון הצפוניים. מזג האוויר באזור מאופיין בקרירות ויובש עקב המיקום הפיזי של היישוב. היישוב ממוקם גבוה מסביבתו וממנו תצפית על צפון השומרון, הגליל, החרמון, הכרמל (אוניברסיטת חיפה) ולעבר מישור החוף עד אשדוד. בסמוך ליישוב נמצאת תצפית 669 הנקראת גם "גבעה 669" בגובה של 690 מטר.
בשנת 1978 נתפסו אדמות של תושבי הכפר בורקה לצרכים צבאיים, ועליהן הוקמה באותה שנה ההיאחזות "מעלה נחל" על ידי גרעין של תנועת הנוער הלאומי, שאוזרחה בשנת 1980.[1] בזמן האינתיפאדה השנייה עזבו כמחצית מהמשפחות את היישוב לאחר פיגועי ירי בדרך ליישוב, שבהם נרצחו שלושה מהתושבים ואחרים נפצעו.[2] כדי לחזק את היישוב הצטרפו ליישוב תושבים דתיים ואף נוסדה בו ישיבה, והוא הפך ליישוב דתי-חילוני מעורב.[3]
הפינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-23 באוגוסט 2005 פונה חומש מתושביו במסגרת תוכנית ההתנתקות. במהלך המחאה נגד תוכנית ההתנתקות הצטרפו ליישוב תומכים רבים, בהם גרעין של ארגון תא כתום. בתיו של היישוב נהרסו על ידי צה"ל והריסות הבתים פונו מהמקום, למעט מגדל המים. תשתיות בסיסיות, כגון מדרכות, כבישים, דרכי עפר ומדרגות הושארו במקומן.
חומש ושא-נור, הממוקם צפונית לו, היו היישובים האחרונים להתפנות במסגרת ההתנתקות. פינוים היה מהקשים בפינויים שנערכו במסגרת התוכנית, ובמהלכו התפתחו עימותים בין כוחות הביטחון ובין המתיישבים ותומכיהם, שאופיינו במספר רב יחסית של נפגעים.
מפוני חומש החילוניים השתכנו באתר הקראווילות בקיבוץ יד חנה, מתוך מגמה להקים שם את בתי הקבע שלהם. התושבים הדתיים-החדשים השתכנו ביישוב הסמוך, שבי שומרון, בשכונת קראווילות צפונית, בסמיכות לבסיס הצבאי הממוקם ביישוב.
לאחר הפינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז סיומה של תוכנית ההתנתקות, נמצא המקום בשטח C הנתון בשליטה ביטחונית ישראלית. באוגוסט 2007 קבע דוד גדול, שופט בית המשפט לנוער בכפר סבא, כי כניסת ישראלים למקום חוקית[4].
מאז 2009 פועלת במקום "ישיבת חומש המתחדשת" בראשות הרב אלישמע כהן. כשמידי פעם הצבא מפנה אותה אך לאחר מכן היא חוזרת למקום, עם השנים התמעטה תדירות הפינויים. הפינוי האחרון היה בראשית כסלו ה'תשפ"א ובמהלכו חיללו המפנים את ארון הקודש שבישיבה וספרי קודש אחרים. המעשה גונה על ידי הרב הראשי דוד לאו[5] וראש מועצת שומרון יוסי דגן שדרש לפתוח בבדיקה[6].
לאחר הפינוי נותר צו התפיסה לשטח על כנו, והפלסטינים היו מנועים מלעבד את אדמותיהם. בדצמבר 2011 עתר ראש מועצת בורקה ותושבים אחרים לבג"ץ באמצעות ארגון יש דין, בדרישה לביטול צווי התפיסה הצבאיים.[7] ב-2013 בוטלו צו התפיסה וצו הסגירה (שקבע כי על פלסטינים אסור להיכנס למקום) ובאוקטובר 2013 ביקרו באתר פלסטינים תושבי האזור.[8][9]
פעילות בולטת[עריכת קוד מקור | עריכה]
על אף התנגדות הממשלה, המשיכו תומכי החזרה ליישוב לפקוד את חורבות חומש. מירב העליות אורגנו על ידי גוף הנקרא "מטה חומש תחילה". ההתארגנויות הגדולות ביותר עד כה:
- בחנוכה ה'תשס"ז (דצמבר 2006) הגיעו ליישוב החרב כאלף איש והדליקו נרות.[10]
- ב-ז'-ט' בניסן ה'תשס"ז, 26 במרץ-28 במרץ 2007 הגיעו לחומש כ-3,500 איש. חלקם שהו בו יומיים ואף שלושה ימים, ואף נערך במקום טקס ברית מילה של בנה של לימור הר מלך (סון), שגרה בעבר במקום.[11]
- במהלך יום העצמאות ה'תשס"ז, צעדו כ-12,000 איש להריסות חומש, ובהם חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' ישראל אומן.[12]
- חודש וחצי לאחר מכן, ב-כ"ו בסיון, 12 ביוני, נערכה עליה נוספת באישור הצבא בהשתתפות אלפי צועדים. עליה זו, בניגוד לקודמותיה, אורגנה בשיתוף מועצת יש"ע.
- בב' באב ה'תשס"ז, 17 ביולי 2007, החל מבצע עליה מתגלגל במהלכו עלו מאות אנשים בקבוצות שמנו בין עשרות למאות עולים,[13] זאת למרות מאמצים רבים מצד הצבא והמשטרה למנוע את האירוע שכללו הזמנת המארגנים לחקירה ואיום בקנסות ובמעצרים.[14] במהלך המבצע החלו העולים להקים בית כנסת ומגדל ארעיים,[15] אך אלו נהרסו במהלך פינוי שבוצע על ידי המשטרה ב-25 ביולי.[16] עוד באותו לילה חזרו הפעילים לחומש ומאז הם נמצאים על חורבותיה, כאשר מדי פעם הם מפונים לצומת בית ליד או קדומים ועולים חזרה.
- בטקס השבעת טירוני "גדוד שמשון", הפעיל באזור חומש, הניפו קבוצת חיילים שלטים נגד פינוי חומש.[17]
- ביום השלישי לחול המועד פסח ה'תשע"ב עלו 12,000 יהודים למקום, בתיאום עם כוחות הביטחון. באירוע השתתפו בין היתר הרב חיים דרוקמן, הרב אליקים לבנון וחברי כנסת.[18]
- ביום הראשון לחול המועד פסח ה'תשע"ג עלו כ-10,000 יהודים למקום.[19] באירוע השתתפו בין היתר שר החקלאות יאיר שמיר וסגן שר הביטחון דני דנון. האירוע הסתיים בהתוועדות של הרב יצחק גינזבורג.[20]
- ביוני 2018 התקיים במקום אירוע הכנסת ספר תורה[21]
- ב-16 במאי 2019 ביקרו כ-12 חברי כנסת בחומש בהם יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין והביעו תמיכה בחידוש ההתיישבות היהודית באזור[22]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היישוב חומש באתר המועצה האזורית שומרון
- תמונות של חומש
- אילו קפקא היה מבקר בחומש
- תמונות עדכניות מחורבות חומש
- תצלום אוויר של חומש באתר מפה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עמוס לבב, חומש על הגובה, מעריב, 3 בנובמבר 1980
- ^ נדב שרגאי, פעם זה היה גן עדן, באתר הארץ, 21 ביולי 2004
- ^ דניאל בן סימון, מוזר למות אחרי הפגישה השנייה, באתר הארץ, 28 במרץ 2002
- ^ ביהמ"ש: העלייה לחומש - חוקית, באתר וואלה! NEWS
- ^ https://www.inn.co.il/news/458235
- ^ https://www.inn.co.il/news/435718
- ^ מנישול לשיבה המאבק המשפטי להחזרת האדמות הגזולות של הכפר בורקא (לשעבר ההתנחלות חומש) - אתר "יש דין"
- ^ אליאור לוי, אחרי 35 שנה חזרו הפלסטינים לאדמת חומש, באתר ynet, אוקטובר 2013
- ^ בג"ץ 2417/15 ראש מועצת הכפר בורקה, סאמי עבד אלעזיז צאלח פרעוניה ואחרים נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואחרים, ניתן ב-6 באפריל 2015
- ^ רותי אברהם, אלדד: באנו להתחייב לחזור לחומש, באתר ערוץ 7
- ^ ויקרא שמו בישראל: אורי שלום, באתר ערוץ 7
- ^ אפרת וויס, הצעדה לחומש: שני חיילים נפצעו קל, אתר ynet
- ^ חגית רוטנברג, פורצי המחסומים, באתר בשבע - ערוץ 7, 29 ביולי 2007
- ^ אורנית עצר, בלעדי: חקירות במשטרה למטה חומש, באתר ערוץ 7
חומש: המשטרה פינתה נערות בכוח, אתר וואלה - ^ עוזי ברוך, עשרות פעילים שהו בשבת בחומש, באתר ערוץ 7
- ^ משה ידיד, חומש: מחדשים ומקימים בית כנסת, באתר ערוץ 7
- ^ עוזי ברוך, מרד חסר תקדים בצה"ל, באתר ערוץ 7
- ^ בני משה, ישיבת חומש מסכמת אירוע מוצלח, באתר ערוץ 7, 11 באפריל 2012
- ^ בני משה, מסיקה: עם ישראל מצביע ברגליים, באתר ערוץ 7, 30 במרץ 2013
- ^ ישי קרוב, אלפים חגגו בחומש. צפו בתיעוד, באתר ערוץ 7, 27 במרץ 2013
- ^ "ספר תורה חדש בחומש: "התרגשות גדולה"
- ^ חזקי ברוך, ח"כים בחומש: לבטל חוק ההתנתקות, באתר ערוץ 7, 16 במאי 2019
| ||||||||||||||||
| ההתנחלויות שפונו במהלך ביצוע תוכנית ההתנתקות | ||
|---|---|---|
| גוש קטיף | נוה דקלים • נצר חזני • פאת שדה • קטיף • רפיח ים • שירת הים • שליו • תל קטיפא • בדולח • בני עצמון • גדיד • גן אור • גני טל • כפר ים • כרם עצמונה • מורג • כפר דרום | |
| מרכז וצפון הרצועה | נצרים • אלי סיני • דוגית • ניסנית | |
| צפון השומרון | גנים • כדים • חומש • שא-נור | |