נבואת הלבנה

נבואת הלְבֵנָה היא נבואה המופיעה בספר יחזקאל^[1], ובה מצטווה יחזקאל לקחת לבנה, ולבצע בהקשר אליה פעולות שונות המסמלות את חורבן היישוב היהודי הקרב בארץ ישראל.

התיאור בתנ"ך

יחזקאל מתנבא כי עליו לקחת לבנה ולחקוק עליה ציור של ירושלים^[2]. סביב הלבנה עליו לבנות דייק, סוללה, ולצייר מחנות אויב הצרים על העיר^[3]. בהמשך עליו לקחת מחבת ברזל ולהניחה בינו לבין הלבנה. בסיום התיאור נכתב בתנ"ך כי פעולות אלו הם אות לכך, שבאופן זה תבוא ירושלים במצור^[4].

בהמשך מצטווה יחזקאל לשכב לשמאלו לכיוון העיר שומרון 390 יום, ולאחר מכן לשכב עוד 40 יום על ימינו לכיוון יהודה. בשתי השכיבות עליו להניח את הלבנה אל מול פניו, כשזרועו חשופה^[5].

בימים אלו עליו לשתות שישית הין מים^[6], לאכול מלחם אשר הבצק שלו הורכב ממרכיבים שונים^[7], במשקל מדויק של 20 שקלים (כ-300 גרם) ליום^[8], וכן מאפה גחלים העשוי משעורים שנילוש בגללי בקר^[9].

האזכור הבא ללבנה הוא כאשר יחזקאל מצטווה לגזור את זקנו ולחלקו במשקל ל-3 שלישים. שליש מזקנו עליו לשרוף על הלבנה, כדי לסמל את מתי הרעב שימותו בתוך ירושלים בתקופת המצור עליה, שליש עליו להכות בחרב מסביב ללבנה, כדי לסמל את הנסים מהעיר שילכדו על ידי הכשדים וימותו, ואת השליש האחרון עליו לפזר ברוח לסמל את גולי מצרים שיהרגו אף הם על ידי נבוכדנצר^[10].

פרשנות חז"ל

התלמוד מפרש את פעולת המחבת, כדימוי למחיצה שעתידה להתהוות בין עם ישראל ל"אביהם שבשמים", לאחר חורבן הבית^[11].

בנוסף קיימת התייחסות בתלמוד לשאלת הגיחוך שבמעשי יחזקאל, ומסופר כי מין הקניט את רבי אבהו, ואמר לו בהתבסס על נבואה זו, שה' משחק עם נביאיו. תשובתו של רב אבהו הייתה שאין מדובר במשחק אלא במעשים האמורים לכפר על חטאי כלל העם^[12]. במדרש מובאת סיבה נוספת לצער יחזקאל, משום שכל זמן שישראל בצער, גם צדיקיהם שרויים בצער^[13].

קישורים חיצוניים

ירון בן דוד- עונשו של יחזקאל
גדעון אפרת - מיצגי נבואה

הערות שוליים

^ ספר יחזקאל, פרק ד'-ה
^ ספר יחזקאל, פרק ד', פסוק א' ראו פירוש מצודת דוד
^ ספר יחזקאל, פרק ד', פסוק ב'
^ ספר יחזקאל, פרק ד', פסוק ג'
^ ספר יחזקאל, פרק ד', פסוקים ד'–ז' וראו פרשנות רש"י באשר למשמעות הכיוונים
^ ספר יחזקאל, פרק ד', פסוק י"א
^ חיטה, שעורה, פול, עדשים, דוחן, וכוסמת. ערבוב המינים בבצק מסמל לחם פשוט וחסכוני הנאכל בימי מצור רש"י-מצודת דוד ספר יחזקאל, פרק ד', פסוק ט'
^ גם המשקל המדויק מסמל התנהגות חסכנית של ימי מצור
^ במקור הצטווה יחזקאל ללוש את בצק העוגה בגללי אדם, אך לאחר שקבל על כך ” וָאֹמַר, אֲהָהּ אֲדֹנָי ה', הִנֵּה נַפְשִׁי, לֹא מְטֻמָּאָה; וּנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא-אָכַלְתִּי מִנְּעוּרַי וְעַד-עַתָּה, וְלֹא-בָא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל” הורשה להחליף את צואת האדם בצואת בהמה
^ ספר ירמיהו, פרק מ"ד, פסוקים י'–י"א
^ מסכת ברכות ל"ב:
^ מסכת סנהדרין לט.
^ ויקרא רבה כ"ח ו'

[1] ספר יחזקאל, פרק ד'-ה

[2] ספר יחזקאל, פרק ד', פסוק א' ראו פירוש מצודת דוד

[3] ספר יחזקאל, פרק ד', פסוק ב'

[4] ספר יחזקאל, פרק ד', פסוק ג'

[5] ספר יחזקאל, פרק ד', פסוקים ד'–ז' וראו פרשנות רש"י באשר למשמעות הכיוונים

[6] ספר יחזקאל, פרק ד', פסוק י"א

[7] חיטה, שעורה, פול, עדשים, דוחן, וכוסמת. ערבוב המינים בבצק מסמל לחם פשוט וחסכוני הנאכל בימי מצור רש"י-מצודת דוד ספר יחזקאל, פרק ד', פסוק ט'

[8] גם המשקל המדויק מסמל התנהגות חסכנית של ימי מצור

[9] במקור הצטווה יחזקאל ללוש את בצק העוגה בגללי אדם, אך לאחר שקבל על כך ” וָאֹמַר, אֲהָהּ אֲדֹנָי ה', הִנֵּה נַפְשִׁי, לֹא מְטֻמָּאָה; וּנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא-אָכַלְתִּי מִנְּעוּרַי וְעַד-עַתָּה, וְלֹא-בָא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל” הורשה להחליף את צואת האדם בצואת בהמה

[10] ספר ירמיהו, פרק מ"ד, פסוקים י'–י"א

[11] מסכת ברכות ל"ב:

[12] מסכת סנהדרין לט.

[13] ויקרא רבה כ"ח ו'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]