טבלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טַבלָה היא אוסף של ערכים טקסטואליים ומספריים של פרטי מידע, המוצגים בצורה מסודרת בחלוקה לטורים ושורות, כאשר כל טור ושורה נושאים כותרת המגדירה את תוכנם. בטבלה מוצלבים הטורים והשורות ליצירת תאים בהם נרשמים הערכים השונים, ערך אחד בכל תא. הערכים בטבלה מכונים ערכי הטבלה. לכלל הטבלה ניתנת כותרת ראשית.

מטרת הטבלה היא סידור פרטי המידע באופן נוח לחיפוש ערך מסוים של פריט מידע מסוים. היא מגדירה במדויק קשרים בין הערכים השונים. טבלה רגילה מסוגלת לקשר מספר רב של מאפיינים (דרכים על פיהן מבוצע המיון) זה לזה, ולתאר בכך את התייחסותן ההדדית.

סוגי טבלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוג הראשון של טבלה, המהווה רשימת פרטי מידע, שואף לתאר פרטי מידע (לדוגמה: ערים, בני-אדם, מוצרים וכו'), על פי מאפיינים שונים. במקרה זה נהוג כי פרטי המידע פרוסים על-פי שורות, כלומר- לכל פריט שורה משלו, ואילו המאפיינים על-פיהם מוגדר מיון הפריטים פרוסים על-פי טורים, כלומר- לכל מאפיין טור משלו.

קביעת סדר הטורים והשורות תהיה לרוב לפי סדר חשיבות, המתבסס על דירוג אחד המאפיינים.

במקרה זה, השורה הראשונה (הכותרת) תיועד לכתיבת שמות המאפיינים, אך לא תכיל את הערכים עצמם. הטור הראשון ייצג לרוב את המאפיין הבולט ביותר. יוצא מכלל זה טור המתאר מספרים סידוריים, שאינו מכיל ערכים אמיתיים אלא נועד להקל על הכתיבה והקריאה של הטבלה.

כאשר קיימים משתנים תלויים ומשתנה בלתי-תלוי בטבלה (כלומר- כאשר הטבלה מניחה כי קיים מיון בסיסי בערכים, ומתאימה מאפיינים על-פי מיון בסיסי זה), מקובל כי המשתנה הבלתי-תלוי יופיע בטור הראשון או השני.

כדוגמה לטבלה מסוג זה, ניתן לתאר את מערכת הנתונים הבאה:

עבור הקבוצה "איציק" קיימים שמונה חברי קבוצה: ינעם, תומר, עמית, לילך, חן, דליה, מורן, אלון ושרון. יש לחלק את חברי הקבוצה על פי המאפיינים הבאים:

  • מאפיין המגדר, המחולק לערכים זכר ונקבה
  • מאפיין קבוצת המקור, ממנה הגיע החבר, המחולק לערכים רבים
  • מאפיין פתוח, שאינו ניתן להגדרה מסוימת

בטבלה המתאימה ייצגו השורות את החלוקה בין החברים, כלומר- לכל חבר תהיה שורה משלו. הטורים ייצגו את המאפיינים השונים, והשורה הראשונה תועד לציון המאפיין על פיו נעשתה החלוקה.

הטור הראשון ישמש לכתיבת מספרים סידוריים. הטור האחרון ישמש לכתיבת "הערות", על מנת להוסיף את המאפיין הפתוח.

הטבלה עשויה להיראות כך:

קבוצת "איציק"
מספר סידורי שם מין קבוצת מקור הערות
1 תומר זכר "שלומפר" ממוצא בריטי
2 עמית זכר "לימוזינה" אין
3 לילך נקבה "קוץ" אין
4 חן זכר "פיקס" הצטרף מאוחר
5 דליה נקבה "שלומפר" דוברת ספרדית
6 מורן נקבה "צוק" אין
7 אלון זכר "שלומפר" אין
8 שרון נקבה "קוץ" אין

הצלבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוג השני של טבלאות מתוארות שתי הבחנות בלבד, על-פיהן ממוינים הנתונים. הטבלה תתאר הצלבה של שתי ההבחנות הללו, וכל ערך בה יתאר הצלבה מסוימת של תוצאות ההבחנה.

במקרה זה הטור הראשון והשורה הראשונה אינם מכילים ערכים רגילים, אלא מייצגים את המאפיינים על-פיהן ממוינים הערכים הרגילים. מה שייכתב בתא הראשון בכל טור או שורה, יהיה תכונה המשותפת לכל הערכים באותם טור או שורה.

טבלה כזו מתארת שתי הבחנות בלבד מעצם תכונותיה (מאפיינים נוספים ניתנים לתיאור על ידי שימוש באמצעים שונים כגון מספר צבעים, אך שימוש זה אינו נגזר מעצם השימוש בטבלה).

ניתן לשלב מאפיינים נוספים בעזרת טבלאות מיוחדות. לדוגמה, טבלה תלת-ממדית מסוגלת להצליב שלוש הבחנות מעצם טבעה.
כמו כן, ניתן לעשות שימוש כפול (ובמקרים נדירים אף יותר מכך) בשורות ובטורים, על מנת להגיע למספר רב יותר של הבחנות. במקרה האחרון כל תא בטבלה יהיה מחולק לכמה תת-תאים נפרדים. השימוש בטבלאות מיוחדות אינו נפוץ, שכן הוא נחשב למסורבל ומקשה על כותב הטבלה וקוראה.

דוגמה מפורסמת לטבלה כזו היא הטבלה המחזורית, המצליבה מחזורי-יסודות עם קבוצותיהם.

טבלת הצלבות לדוגמה, היא הטבלה הבאה, המבוססת על תוצאות משחק אפשרויות. במקרה זה ישנם שני שחקנים, כך שהשחקן הראשון עשוי לבחור אחד משני תכסיסים, והשני באחד משלושה. הטבלה מצליבה את החלטות שני השחקנים, ובכך מתארת כל ניקוד אפשרי במשחק.

תוצאות אפשריות למשחק
שחקן ב
תכסיס א תכסיס ב תכסיס ג
שחקן א תכסיס 1 30 10‏- 20
תכסיס 2 10 20 20‏-

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טבלה בוויקישיתוף