טומאה וטהרה (אסלאם)
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חלוקה לפרקים, ויקיזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חלוקה לפרקים, ויקיזציה. | |
.jpg)
טומאה וטהרה הן מונחי יסוד בשריעה המוסלמית. המונח "א-טהארה" (ערבית: "הטהרה") פירושו הסרת הלכלוך והטומאה[1] המוחשיים, כמו צואה ושתן, וכן הלכלוכים הרגשיים, כמו קנאה וגאוותנות. טהרה היא תנאי מחייב לעבודות הפולחן באסלאם, הכוללות תפילה, הקפות הכעבה ונגיעה בקוראן.
הטהרה מהטמא מתרחשת על ידי הסרת הטמא מהגוף, מהבגדים, או ממקום התפילה, באמצעות מים.
חשיבות הטהרה באסלאם
[עריכת קוד מקור | עריכה]אללה אוהב את המיטהרים. אללה אמר בפסוק 22 מסורת אלבקרה (פרק 2: הפרה) "אללה אוהב את מבקשי הסליחה ואוהב את המיטהרים".
ההיטהרות היא חלק מהאמונה. הנביא אמר "ההיטהרות היא חלק מהאמונה" והיא תנאי הכרחי לקיומן של חלק גדול מעבודות הפולחן והמצוות, כגון התפילה וההקפות, והן לא תקפות בלעדיה.
ההיטהרות שומרת על ניקיון גוף האדם ומרחיקה ממנו את המחלות.[2]
סוגי הטומאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נג'יס
הטומאה היא כל לכלוך המונע את תקפותה של התפילה. לא ניתן לטהר את הטומאה עצמה ולכן הטהרה מתחילה תמיד בהסרת הטומאה או מקור הטומאה. לאחר הסרת הטומאה, יש לטהר את הגוף באמצעות וודוא (מים) או באמצעות תימום (עפר) כאשר אין מים.
ישנם שני סוגים של טומאה, המתחלקים לפי היקף פעולת ההיטהרות הדרושה: טומאה באיברים ("מאורע קטן") וטומאה בכל הגוף ("מאורע גדול"). לטהרת טומאה באיברים מספיק לרחוץ חלקים מסוימים בגוף. לעומת זאת, לטהרת טומאה בכל הגוף נחוצה רחצה מלאה של כל הגוף (ואם אין מים אז בעפר).[3] טומאת הגוף נגרמת מקיום יחסי מין, מחזור האישה, דימום לאחר לידה ועוד.
האִסְתִנְגַ'א
הסרת הטומאה היוצאת מאיברו של האדם באמצעות מים, או ייבוש באבן או כיוצא בהם כממחטות נייר, והלכת האסתנג'א: חובה.
וודוא (טהרה במים)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – וודוא
וודוא הוא שימוש במים על איברים מסוימים מתוך כוונה להיטהר.[4]
הלכת הוודוא: חובה לכל טקס שחובה לעשות לפניו את הוודוא, כמו התפילה והקפות הכעבה.
חיובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יסודות הוודוא
[עריכת קוד מקור | עריכה]יסודות הוודוא הם מעשים שחובה לעשותם בזמן עשיית הוודוא. מי שמזניח או מדלג על פרט מהפרטים בכוונה, היטהרותו אינה מתקבלת.[5]
- כוונה: מקורה בלב, מוטב להגדירה בלשון בהתחלה.
- שטיפת כל הפנים.
- שטיפת יד עד המרפקים.
- העברת כף היד הרטובה במים על הראש.[6]
- רחיצת הרגליים עם העקבים.
- שמירה על סדר הפעולות.
פעולות רשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף ליסודות, ישנן גם פעולות רשות שהעושה אותן במהלך הוודוא מתוגמל מאללה, ומי שעוזבן אינו נענש:
- אמירת "בסְמִ-אללַהִ א-רחמן א-רחים" (בשם אללה הרחמן הרחום)
- רחיצת כפות הידיים תוך כדי שפשופן, 3 פעמים.
- לגרגר מים בפה, 3 פעמים, ושטיפת הנחיריים, 3 פעמים.
- רחיצת הפנים 3 פעמים תוך כדי העברת האצבעות בזקן.
- שטיפת הידיים עד המרפקים, 3 פעמים, תוך כדי התחלה ביד ימין.[7]
- העברת כף היד הרטובה במים על הראש.[8]
- העברת כף היד הרטובה על האוזניים.
- רחיצת כל איבר 3 פעמים.
- התחלה בצד ימין.
- שימוש ב"סיוואק" לצחצוח השיניים.
- אמירת השהדה (העדות) "אַשְהַדֻ אַן לַא אִלַהַ אִלַא אַלְלָה, וַאַשְהַדֻ אַן מֻחַמַד רַסוּל אַלְלַה" (אני עד שאין אלוהים מלבד אללה, ואני עד שמוחמד שליח אללה), וגם להגיד "אלהום אג'עלני מן א-תואבין ואג'עלני מן אלמותטהרין" (הוי אללה, עשה אותי מהשבים אליך, ועשה אותי מהמיטהרים).
איסורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבטלים את הוודוא
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם מעשים או אירועים המבטלים את הוודוא ומצריכים היטהרות נוספת:
- כל מה שיוצא מאחד הסוגרים: שתן, צואה, דם, נפיחות.
- שינה לא בטוחה: שינה בטוחה היא שינה כאשר הישבן צמוד לאדמה, ולכן שינה בטוחה אינה מבטלת את הוודוא. שינה לא בטוחה היא כאשר אתה נרדם כאשר אתה יושב.
- אובדן הכרה, עילפון, השתכרות, מפני שבזמן הזה יכולים לצאת מהאדם דברים מבלי שהוא מרגיש.
- נגיעת הגבר באשתו או באישה אחרת, בלי חוצץ. אמר אללה בפסוק מספר 43 מסורת א-ניסאא (פרק 4: הנשים) "אם באתם במגע עם הנשים". זה רק באסכולה השאפעית.[9]
- נגיעה באיבר המין בכף היד מבלי חוצץ.
פעולות שאינן רצויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לאיסורים הגמורים, המבטלים את הוודוא, ישנם מעשים הנחשבים לבלתי רצויים למרות שאינם מבטלים את הוודוא:
- זניחת אחת מפעולות הרשות.
- בזמן שטיפת הפנים להכות את הפנים בכפות הידיים.
- בזבזנות במים.
- ההיעזרות במישהו אחר לצורך עשיית הוודוא (פרט למי שיש לו צורך בכך).[8]
- הפרזה בשטיפת הפה והאף בזמן הצום.
א-תַיַמוּם (הטהרה בעפר)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תימום
הגדרת התימום
[עריכת קוד מקור | עריכה]העברת העפר הנקי על הפנים ועל הידיים, בכוונת הטהרה בתנאים מסוימים.
ראיות לתקפות השרעית של התימום
[עריכת קוד מקור | עריכה]אללה אמר בפסוק 6 מסורת אל-מאאידה (פרק 5: השולחן הערוך) "חפשו עפר נקי, ומשכו בו את הפנים בכפיכם, ושפשו את ידיכם בעפר עד מרפקיכם".
סיבות עשיית התימום
[עריכת קוד מקור | עריכה]1. אובדן מים או אי הימצאותם של מים.
2. אם המים נמצאים, אך צריכים אותם לשתייה.
3. אי היכולת להשתמש במים מסיבה מחלתית או דברים אחרים.[10]
4. המרחק מהמים גדול מדי עד יותר משני קילומטר חצי.
5. הקור העז, אם המים קרים מאוד ואי אפשר להתרחץ, והעדר אמצעי לחמם אותם.
תנאי התימום
[עריכת קוד מקור | עריכה]1. ידיעת זמן תחילת התפילה.
2. הניסיון הכנה למצוא מים.[11]
3. התימום צריך להיעשות בעפר נקי.
4. להסיר את הטומאה תחילה.
5. להתאמץ בלזהות את כיוון מכה לפני התימום.[12]
יסודות התימום
[עריכת קוד מקור | עריכה]1. הכוונה
2. הכאת כפות הידיים על העפר הנקי והעברתם על הפנים.
3. הכאת כפות הידיים שנית על העפר הנקי והעברתם על הידיים עד המרפקים.
4. עשיית הפעולות בסדר המוזכר לעיל.[13]
פעולות הרשות של התימום
[עריכת קוד מקור | עריכה]1. פעולותיו כפעולות הוודוא, כמו להגיד "בשם אללה", להתחיל בצד ימין, ולסיים באמירת העדות.
2. פריסת האצבעות בזמן הכאת העפר בכפות הידיים.
3. המעטת והפחתת העפר שנצבר על הידיים, ואפשר גם לנשוף עליהם.
המבטלים של התימום
[עריכת קוד מקור | עריכה]1. כל מה שמבטל את הוודוא מבטל את התימום.
2. הגעת המים והימצאותם לאחר שהם לא היו בנמצא.[14]
3. היכולת להשתמש במים, כמו מי שהיה חולה והבריא.
4. עזיבת האסלאם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Shavit, Uriya,, Shari'a and Muslim minorities : the wasati and salafi approaches to fiqh al-aqalliyyat al-Muslima, First Edition, Oxford, United Kingdom: Oxford University Press, 2015
- ^ FODIO, UTHMAN DAN., HANDBOOK ON ISLAM., [S.l.]: DIWAN PRESS, 2017
- ^ Ondigo, Yahya M. A. (Yahya Muhammad Atei),, Salâh (prayer) & its essential conditions, Saudi Arabia: International Islamic Publishing, 2014
- ^ Ghazi, Abid U. (Abid Ullah), 1936-, Our faith and worship : a textbook of Islamic ʻaqāʼid and ʼarkān, 1st limited ed. for review and opinion, Chicago, IL: IQRAʼ International Educational Foundation, ©1993-<1996>
- ^ Emon, Anver M., Islamic natural law theories, New York: Oxford University Press, 2010
- ^ Qurʼan made easy, 9th ed., rev, Des Plaines, IL.: Library of Islam, 1993
- ^ Emon, Anver M.,, Natural law : a Jewish, Christian, and Islamic trialogue, First edition, Oxford, United Kingdom: Oxford University Press, 2014
- ^ 1 2 Jazīrī, ʻAbd al-Raḥmān., جزيري، عبد الرحمن., Islamic jurisprudence according to the four Sunni schools. Volume 1, Modes of Islamic worship, Louisville, KY: Fons Vitae, 2009
- ^ Kabbani, Muhammad Hisham., The fiqh of Islam : a contemporary explanation of principles of worship, Fenton, MI: Institute for Spiritual and Cultural Advancement, 2014
- ^ Karroum, Bachar, 1976-, But... who is Allah?, Laval, Québec: Bachar Karroum, 2017
- ^ Malik, Humera,, The story of the Holy Prophet Muhammad : peace and blessings of Allah be on him, First edition, Washington, D.C.: Green Key Press, 2017
- ^ The Oxford handbook of Islamic law, Oxford, United Kingdom: Oxford University Press, 2015
- ^ Ahmed, Rumee,, Sharia compliant : a user's guide to hacking Islamic law, Stanford, California: Stanford University Press, 2018
- ^ Ahmed, Rumee., Narratives of Islamic legal theory, 1st ed, Oxford, U.K.: Oxford University Press, 2012
