טיוטה:אהרן גרינהוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נולד ב31 מרץ 1985 ברטיסלבה, נפטר 6 מאי 1974 תל אביב ידוע כאיש העסקים הראשי של הקהילה היהודית האורתודוקסית בברטיסלבה. הציל מעל 1,300 יהודים משטח סלובקיה. שרד את מלחמת העולם השניה ועלה לישראל בשנת 1948.

חייו אהרן נולד למשפחה אורתודוקסית בברטיסלבה לאביו ויליאם ולאמו פאני. במלחמת העולם הראשונה שירת אהרן כסניטר בבית החולים האוסטרו-הונגרי. בשנת 1919 הוא נשא את אתל ווזנר, בת המשפחה היהודית העשירה מדונייסקה סטרדה.


בין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השניה הוא נבחר להנהגת הקהילה היהודית בברטיסלבה, עמד בראשות חברא קדישא והיה חבר מועצת המנהלים של בית החולים היהודי. עקב עסקיו הרבים, הוא ביקר בגרמניה וחש את אוירת האנטישמיות המתגברת בעקבות עלייתו של היטלר.

במלחמת העולם השניה לא רצה לנטוש את ברטסילבה מולדתו. היה פעיל בהתנגדות היהודית. נעצר בשנת 1942 במשך מספר חודשים ושוחרר בחודש מאי 1943. היה חבר בקבוצת העבודה של גיזי פליישמן.

לאחר מלחמת העולם השניה לאחר מלחמת העולם השניה חזר לברטסילבה והחל לסייע ליהודים שחזרו ממחנות הריכוז. במקביל פעל לשיקום הקהילה היהודית האורתודוקסית. לאחר עליית הקומוניסטים לשלטון בצ'כוסלובקיה בשנת 1948, החליט להגר לישראל.

בישראל פעל רבות להצלת בית הקברות היהודי העתיק בברטיסלבה. הוא כיהן כיו"ר אגודת האחים בישראל, יו"ר הוועדה לבניית בית הכנסת בירושלים (היכל פרסבורג), יו"ר אגודת חתם סופר בתל אביב. מאוחר יותר כתב בגרמנית את ספרו 'יודן פון פרסבורג' (תל אביב 1972) בו הוא מספר את זכרונות הקהילה האורתודוקסית בברטיסלבה ורדיפות היהודים.

אחרי מותו מעשיו כמעט נשכחו, עד שהעיתונאי מרטין מוז'ר נחשף לסיפורו ושיחזר את פעליו. בעקבות זאת, הונצח שמו על שלט הנצחה על ביתו שבסלובקיה במרץ 2015 ובהמשך התקיימה תערוכה על שמו בישראל.