טיוטה:אובייקט (פילוסופיה)

אובייקט, בהקשרו הפסיכולוגי, הוא אדם המהווה מושא לרגשות, פנטזיות, משאלות ודחפים עבור הסובייקט- כלומר, כל אדם אליו מופנות אנרגיות נפשיות-רגשיות. לכל אדם ישנם אובייקטים, כאשר האובייקטים הראשוניים הם ההורים (או דמויות מטפלות אחרות) ועם הזמן הולך ומתרחב מעגל ההתקשרויות ומתווספים אליו אובייקטים נוספים: גננת, חבר, בת זוג, פסיכולוג. מונח האובייקט נתפס באופנים שונים בתיאוריות השונות, ועם הזמן הפך לבסיס לפיתוחם של מונחים תיאורטיים נוספים.

תפקיד האובייקט בחיי הנפש

אובייקט, כאמור, הוא אדם אליו הסובייקט קשור בזיקה רגשית, אך בכך לא מסתכם תפקידו. זרמים תיאורטיים שונים הציעו פרספקטיבות שונות להבנת תפקיד האובייקט בחיי הסובייקט, אך נקודת המוצא של כולם היא כי האובייקט וטיב היחסים עמו מהווים מושא להזדהות וכי הזדהות זו מעצבת באופן משמעותי הן את אישיותו של האדם והן את תבנית יחסיו הבין אישיים.

השפעה זו של האובייקט על הנפש והיחסים מתאפשרת באמצעות תהליך ההזדהות. פרויד ראה את ההזדהות כצורה הראשונה של היקשרות לאחר והציע כי דרכה מאמץ הילד את תכונותיו של האובייקט. אימוץ תכונות זה מתרחש באופן אוטומטי ועוצמתי בתהליך ההזדהות- כפי שאנו רואים כאשר ילד קטן ומחונך היטב ממלמל "שיט" בדיוק כמו אביו בפקק תנועה... כך, האובייקט אינו נותר בגדר ישות חיצונית בלבד אלא הופך לחלק אינטגרלי מהסובייקט באמצעות תהליך של הזדהות והפנמה. תהליך זה מאפשר לילד לאמץ עם הזמן די ערכים, איסורים פנימיים ותפיסות עולם אשר יאפשרו לו לצאת אל העולם מבלי להזדקק לליווי צמוד של האובייקטים שלו.

האובייקט על תכונותיו אינו האלמנט היחיד עמו הסובייקט מזדהה ואותו הוא מפנים. הסובייקט, החל מלידתו, מפנים גם את דפוס היחסים עם האובייקט. קרנברג הציע כי כל מערכת יחסים משמעותית מופנמת על ידי הסובייקט כקונסטלציה של ייצוג עצמי, ייצוג אובייקט ואפקט המחבר ביניהם. המשגה זו משמעותית ביותר מאחר והיא מציעה כי ההפנמה אינה רק של דמות האובייקט אלא של מערכת בין אישית רגשית שלמה, אשר מעצבת את האופן בו נתפסים יחסים בין אישיים. לדוגמא, קונסטלציה שילד עשוי להפנים היא אובייקט אמהי נדיב ואוהב, עצמי אהוב (ולכן גם מוצלח ובעל ערך) וחוויה רגשית של חום וקרבה. לצד קונסטלציה זו יכולה להיות מופנמת קונסטלציה של אובייקט אבהי נוקשה ותוקפני, עצמי חסר אונים וחסר ערך וחוויה רגשית של חוסר אונים ופחד. כמובן, זוהי דוגמא פשטנית בלבד מאחר וחוויותיו של הסובייקט עם האובייקטים שלו הן מורכבות ורבות פנים. עם זאת, מכלול הקונסטלציות שיפנים הסובייקט הוא שיעצב את אישיותו (כאדם חשדן, בעל/חסר ערך, חם, תוקפני) ואת דפוס יחסיו בבגרות (יחסים אינטימיים, נצלניים, מרוחקים וכד').