טיוטה:אחד מאלף, אהבה שמיים וריח הדרים, תאנה ממתינה לשמיים (טרילוגיית ספרים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אחד מאלף, אהבה שמיים וריח הדרים, תאנה ממתינה לשמיים הם שלושה ספרים שנכתבו בידי מירה קדר ואשר יצאו לאור בשנים 2008, 2011 ו-2014 בהוצאת ידיעות ספרים. הטרילוגיה כולה זכתה בפרס שר החינוך לתרבות יהודית על שם אורי אורבך ב-2017. אחד מאלף (ככתב יד) זכה בפרס אקו"ם ליצירה המוגשת בעילום שם ב-2005.

כל אחד משלושת הספרים עומד כספר בפני עצמו (תאנה ממתינה לשמיים עומד בפני עצמו למיטיבי קרוא, קוראים מן השורה מוטב שיקראו קודם את שני האחרים, או לפחות את אהבה שמיים וריח הדרים) אבל יש ערך מוסף לשלושת הספרים אם מתייחסים אליהם כיצירה ספרותית שלמה אחת. דמויות שוליים באחד מאלף מופיעות באהבה שמיים וריח הדרים כדמויות מרכזיות, ולהפך; ודמויות משני הספרים חוזרות ומופיעות בתאנה ממתינה לשמיים. גם החצר, מעין דמות נוספת בספרים, מככבת בספר אחד מאלף ובספר תאנה ממתינה לשמיים (ופן אחד מפניה הרבים מופיע בדימויים שעל הכריכות בכל אחד משני הספרים האלה) ומוזכרת ורמוזה בספר אהבה שמיים וריח הדרים.

אחד מאלף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הכובד של הנובלה אחד מאלף הוא בית-מדרש ללימוד גמרא לנשים בתקופה בה העניין היה עדיין חדש ולא מקובל. ברוריה – דמות פורצת דרך, המקימה בית-מדרש ששעריו פתוחים גם לתלמידות שאינן שומרות מצוות, מסתבכת עם עצמה ועם בחורים שאביה בוחר להכיר לה מבין המעולים שבתלמידיו, ומתמודדת עם האנטגוניזם שמעורר בית-המדרש. רחלקָה – אשת תלמיד חכם המלמדת תנ"ך ומשנת הרב קוק בבית-המדרש שהקימה ברוריה, ואף עוסקת במחזאוּת, עומדת במידת-מה לימינה של ברוריה ועם זאת גם לא נרתעת מלבקר אותה. אהבותיה של ברוריה נכרכות באהבתם של רחלקָה ובעלה, וכמעט מְפרות את האיזון השברירי והסדוק ממילא.

אהבה שמיים וריח הדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו וסופו של הרומן אהבה שמיים וריח הדרים באירוע טראומטי שמטלטל את חייהם של חמישה אנשים – רותם, ענבר, עופר, צבי ויעל. סיפוריהם הולכים ונרקמים לאורך הספר, כשדווקא קולו של גלעד, הדמות העיקרית, נעדר ממנו. חמשת המספרים שוזרים לסירוגין את הסיפור שלו ואת הסיפורים שלהם עצמם, ועוקבים אחרי עניינים לא פתורים שהשאיר אחריו. רותם – אשתו של גלעד, ביישנית ומופנמת, נשענת על הזוגיות שלה כדי להקהות את חסרונה של אִמה, אך מודאגת שמא תאבד גם את בעלה. ענבר – חברת ילדות של רותם, תוססת ואסרטיבית, קושרת ידידות נפש עם גלעד, ונאבקת על דרכה הייחודית באומנות. עופר – בן זוגה של ענבר, חצוי-עד-קרוע בפנימיותו אך שלם ונאה בהתנהלותו, נלחם בדחפיו הטבעיים, ומתוודע לזלזול שלו באדם לעומת אמונתו בהומניזם. יעל וצבי – אחותו של גלעד ובעלה, צדיקים נסתרים בהווייתם, תומכים בזוגיות של גלעד ורותם, קושרים קִרבה עם ענבר ועופר, ומתמודדים עם מוגבלותו של בנם אלעד. אהבה שמיים וריח הדרים הוא סיפור על הומניזם מול יהדות, או על אדם מול אלוהים; על התמודדותו של האדם עם המוות לעומת נצחיות האל; על הכפירה באלוהים, ועל השאלה מי נברא בצלמו של מי.

תאנה ממתינה לשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאנה ממתינה לשמיים הוא רומן דו-מוקדי בעל שני צירים מקבילים. הוא עוקב אחרי שלוש נשים (ענבר, רחלקָה ורותם) במשך ערב אחד בלבד, ערב הבכורה של הצגה המועלית בירושלים בקיץ תשס"ב (2002); ובמקביל שוזר את סיפורי חייהם של הורי המחזאית ושל הורי הבמאי על פני כרבע מאה, על סבך הקשרים ביניהם, ועל רקע התקופה הסוערת שמלפני הקמת המדינה ועד למלחמת ששת הימים. זהו סיפור על הלאומיות הישראלית המתחדשת, על השיבה אל הארץ ועל הבריחה ממנה, על ההתמודדות עם מה שהחיים במדינה עצמאית גובים מן הפרט, ועל היסודות והשורשים מהם שואבת האומה את חיותה והפרטים את החוסן הלאומי שלהם. תאנה ממתינה לשמיים משלים את הטרילוגיה; הוא מפגיש את הדמויות של אחד מאלף עם הדמויות של אהבה שמיים וריח הדרים למשך ערב אחד, ולסירוגין פורש מיני-סאגה משפחתית על אודות הוריהן.

מבחינה תמאטית שלושת הספרים מבוססים על דבריו של הרב קוק כי שלושת הכוחות, או שלושת היסודות, המשלימים זה את זה נאבקים זה בזה ומאזנים זה את זה, ויחד מניעים את העולם הִנם: הקודש, האומה, האדם (אורות עמוד ע). היסודות האלה, לפי הרב קוק, קיימים ופועלים בעולם כולו, אבל בעם ישראל הם מהותיים יותר וחזקים יותר. מבחינת הנושאים שלהם, אחד מאלף – עוסק בקודש, אהבה שמיים וריח הדרים – באדם, ותאנה ממתינה לשמיים – בלאום.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]