טיוטה:איכבוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה ציבורית על איכבוד. אתם מוזמנים להשתתף בעריכתה.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה ציבורית על איכבוד. אתם מוזמנים להשתתף בעריכתה.

אִיכָבוֹד, דמות מן המקרא, בן פנחס בן עלי הכהן בשילה. סיפור לידתו מובא בספר שמואל א פרק ד בהקשר הטראגי של תבוסת ישראל במערכת אבן העזר ונפילת ארון הברית בשבי הפלשתים וכחלק מהתגשמות הנבואה של איש האלהים על חורבן בית עלי.

אמו מתה בשעה שנולד כששמעה שנלקח ארון ה' בידי הפלשתים במלחמתם עם ישראל ושמתו חמיה ואישה. על-כן קראה את שם בנה "איכבוד", אי-כבוד, כלומר: "גלה כבוד מישראל, כי נלקח ארון האלהים".

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבו של איכבוד, עלי, הכהן הגדול ואחרון הכהנים במשכן שילה, היה אחד משופטי ישראל והנהיג את בני-ישראל במשך ארבעים שנה.

בניו של עלי, חפני ופנחס מכונים בני-בליעל משום שניצלו את כהונתם לרעה על באי אוהל מועד; הם נהגו בכוחנות ולקחו להם מבשר הזבחים עוד "בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת-הַחֵלֶב", כלומר חיללו את הקורבנות. בנוסף, מוזכר בהמשך שחטאו ב"אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד". עלי, שכבר היה זקן מאוד, שמע על מעלליהם הרעים של בניו והוכיח אותם על כך, אולם הם סרבו לשמוע בקולו והמשיכו לחטוא עד כי הייתה "חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד אֶת פְּנֵי יְהוָה". בעקבות זאת בא איש האלהים אל עלי, ומודיע לו שכעונש על חטאי בניו ייענשו כל צאצאיו, ואף אחד מהם לא יזכה להגיע לזקנה. ומוסיף ונותן לו סימן שנבואתו תתקיים: שני בניו, "חָפְנִי וּפִינְחָס, בְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם".

ככל הנראה עלי לא התאמץ מספיק בעימות עם בניו ויכול היה להיות תקיף יותר עמם. שכן שמואל הנביא, אז עוד נער, מתנבא גם הוא על חורבן בית-עלי ואף מוזכרת בנבואתו ביקורת על התנהלותו של עלי: "שֹׁפֵט אֲנִי אֶת בֵּיתוֹ עַד עוֹלָם בַּעֲו‍ֹן אֲשֶׁר יָדַע כִּי מְקַלְלִים לָהֶם בָּנָיו וְלֹא כִהָה בָּם."

בהמשך, יוצאים ישראל להילחם בפלשתים באבן העזר ונוחלים תבוסה, 4,000 איש מישראל נופלים. זקני ישראל מחליטים להביא לקרב הבא את ארון ברית ה' משילה כדי ש"יָבֹא בְקִרְבֵּנוּ וְיֹשִׁעֵנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ", וכך באו חפני ופנחס עם הארון אל מחנה ישראל. כשבא הארון הריעו " כָל יִשְׂרָאֵל תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתֵּהֹם הָאָרֶץ", הפלישתים ששמעו את התרועה ופחדו מאד "כִּי אָמְרוּ בָּא אֱלֹהִים אֶל הַמַּחֲנֶה", מתחזקים ומחליטים להילחם בחירוף נפש ומנצחים בקרב; 30,000 חיילים עבריים נופלים ביום ההוא, ארון הברית נופל בשבי הפלשתים וחפני ופנחס נהרגים. ובזה מתגשם האות שניבא איש האלהים.

כשמגיעה בשורת התבוסה אל עלי וכשנודע לו שארון הברית נמצא בשבי, נופל עלי מכסאו שובר את מפרקתו ומת.

כלתו של עלי, אשת-פנחס, שהייתה אז הרה, שומעת את הבשרות הקשות ונתקפת צירי-לידה, היא מתקשה בלידה ונוטה למות, הנשים הנצבות מנסות לעודד אותה ואומרות: "אַל תִּירְאִי כִּי בֵן יָלָדְתְּ", אך היא ממאנת להתנחם ומתה. בשעת מותה היא קוראת לבנה "'אִיכָבוֹד', לֵאמֹר "גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל", אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאֶל חָמִיהָ וְאִישָׁהּ. וַתֹּאמֶר: "גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי נִלְקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים"

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים של משתמשים חדשים