טיוטה:אימת הריק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימת הריק הוא מונח פיזיקלי שנוסח על פי טענתו של אריסטו.

על פי טענתו של אריסטו הטבע וכלל העולם חושש מחלל ריק, חלל ריק תמיד יישאף להתמלא בחומרים שונים, גז או נוזלים.

פוביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אימת הריק" או "horror vacuai" בלטינית הוא מונח שמתאר את הפחד מהכלום,  מהאין, מהחלל.

על פי מונח זה הריק הוא שקט מבעית, חוסר להג.

אנשים פוחדים מן הריק, מהעדר הקשקשת ככל הנראה,  מכיוון שדבר זה יכריח אותם לחשוב, להקשיב לעצמם, לפנימיותם, שלפתע ישמע רועש וחזק יותר מאי-פעם בגלל היעדר הרעש בחיינו.

על פי אריסטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבע חושש מהריק. האושר שלנו כמעט תמיד תלוי בגורמים חיצוניים, בהנאות חזותיות, בבילויים, באנשים שסביבנו, ובתגובות שאנחנו מקבלים.  

אנחנו מעטרים את עצמנו ואת הסביבה המיידית שלנו בכל מה שאנחנו יכולים, כדי שנוכל להגיד שחיינו לא מתבזבזים לשווא. אנחנו רוצים גם להשאיר משהו מאחורינו, אנשים שיזכרו אותנו. שלא נעלם כלא היינו. אריסטו אינו מקבל אפשרות של ריק. הדבר קשור בתפיסת המרחב שלו ובמושג המקום. מקום, על פי אריסטו, קשור לעולם בגוף. אי אפשר לדבר על מקומו של האין, אלא על מקום היש בלבד. אשר על כן אין טעם לדבר על תמונת מרחב שבו יש פערים שאין בהם חומר.

ב־350 לפני הספירה הפילוסוף היווני אריסטו הציע שהטבע מתעב ריק, העיקרון הזה נודע בשם אימת הריק.

אומנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במ־20.10.18 עד 1.2.19 הוצג במוזיאון "ינקו דאדא" תערוכה הנקראת "דחוס" ובה מקבץ פרויקטים המנהלים דיאלוג עם המונח הלטיני "אימת הריק" (Horror Vacuai) — החשש של האמן מהדף הריק.[1]

ציור על כדים: הסגנון  הגאומטרי: את כלי החרס עיטרו בצורות גאומטריות פשוטות ומדויקות, החוזרות על עצמן. בתחילה הופיע העיטור בחלק של ידיות הכד, בהמשך מתפשט הציור עד שהוא ממלא את כל הכד. בשלב מאוחר יותר מופיעות דמויות בע"ח ולבסוף דמויות אדם.

פני הכלי מחולקים לרצועות – שורות, בכל שורה דגמים גאומטריים החוזרים לאורך כל השורה.

כל חלקי הכד מכוסים בעיטור – "אימת החלל הריק" – מושג שמשמעותו, שהאמן ממלא בקפדנות את כל שטח הכלי מבלי להשאיר מקום, וזאת מתוך החשש שלתוך החלל הריק יחדרו אובייקטים שליליים.

דמויות האדם מתוארות בצורה גאומטרית וזוויתית, הראש נראה בפרופיל, חזה משולש ממנו יוצאים הידיים והרגליים בפרופיל.

בע"ח  מתוארים בצורות גאומטריות וזוויתיות.

אדולף וולפלי מראה כללי של האי נברנגר, 1911

אומנות חזותית: באמנות חזותית אותו הפחד בא לידי ביטוי בפרטים עיטורים או כל דבר שהאומן חפץ בו.

כל אחד מפחד מריק ומחפש להתמלא, גם שאנו לא בפעילות אנו מחפשים אחר תעסוקה. אימת הריק שימשה בעבר בתור מונח על אסון שאירע למשל מוות אריאל שרון. מונח זה בדרך כלל משמש בחיינו בהוספת פרטים על רקע הדגמתי.

אימת הריק הוא מושג מאוד קשה המתאר את החסר שבנעלם, הדבר אינו רק משמש בתצוגות אופנה, חלונות ראווה אלא בעל צד פסיכולוגי נוסף.

צד זה, אומר כי הפחד שהכל (כל חומר שאפשר להבחין בו) ייעלם ויתרבה מחדש.

שימושים בתעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. חלונות ראווה.
  2. מפות.
  3. נייר לציור
  4. אופנה.

בהתבוננות מהירה אפשר להבחין בחנויות שמראות את בגדיהן נמצאות בדרך כלל על רקע לבן, רקע לבן זה מתאר את "אימת הריק" החלק הלבן- הריק והבגדים שמכסים אותו- השאיפה להתרבות.

דוגמה נוספת היא כאשר אדם מבחין בנייר לבן ואין עליו שום לכלוך תמיד יש באדם הרצון לצייר עליו או להוסיף לו משהו.

כמו כן, בהצגה של בגדים בחלונות ראווה רוב הפעמים הבגד יופיע על רקע לבן או שחור. אין שימוש בדרך כלל בצבעים אחרים מפני שבצבעים שחור או לבן אין דבר החותך את הצבע, כמו קו ישר שנמשך לעולם ולא נחתך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • http://www.neviim.net/?p=91 https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5368793,00.html https://www.haaretz.co.il/gallery/art/1.1475144 http://www.textologia.net/?p=11297 http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/1249089

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דחוס, מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד