טיוטה:איסור אכילת בעלי חיים טמאים

איסור אכילת בעלי חיים טמאים הוא מקבץ איסורים מדאורייתא, האוסר לאכול בהמות, חיות, עופות, דגים וחגבים שאין עליהם סימני טהרה.

מקור האיסור

בהמות וחיות

באיסור בהמות וחיות נתנה התורה שלושה סימני טהרה: העלאת גרה, הפרסת פרסה, ושסיעת שסע:

”זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ: כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה, וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת, מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה - אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ. אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה: אֶת הַגָּמָל... וְאֶת הַשָּׁפָן... וְאֶת הָאַרְנֶבֶת... וְאֶת הַחֲזִיר.” (ויקרא י"א, ב'-ז')

התורה מביאה רשימת חיות האסורות באכילה למרות היותם מעלות גרה או מפריסות פרסה, ומכך למדו חז"ל שעל מנת לאכול בהמה או חיה יש צורך בשלושת הסימנים הללו יחד, ולא די בחלק מהם. התורה חוזרת על הציווי הזה בספר דברים:

”זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ: שׁוֹר, שֵׂה כְשָׂבִים, וְשֵׂה עִזִּים, אַיָּל וּצְבִי, וְיַחְמוּר, וְאַקּוֹ, וְדִישֹׁן, וּתְאוֹ וָזָמֶר, וְכָל בְּהֵמָה מַפְרֶסֶת פַּרְסָה, וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע שְׁתֵּי פְרָסוֹת, מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה - אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ. אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה: אֶת הַגָּמָל, וְאֶת הָאַרְנֶבֶת וְאֶת הַשָּׁפָן, כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הֵמָּה וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסוּ, טְמֵאִים הֵם לָכֶם, וְאֶת הַחֲזִיר, כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְלֹא גֵרָה, טָמֵא הוּא לָכֶם, מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ.” (דברים, י"ד, ד'-ח')

עופות

בעופות לא נתנה התורה סימני טהרה, אלא רק פירטה את רשימת העופות הטמאים, וכל שאר העופות מותרים באכילה, על דרך מכלל לאו אתה שומע הן:

”וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף, לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם: אֶת הַנֶּשֶׁר, וְאֶת הַפֶּרֶס, וְאֵת הָעָזְנִיָּה, וְאֶת הַדָּאָה, וְאֶת הָאַיָּה לְמִינָהּ, אֵת כָּל עֹרֵב לְמִינוֹ, וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה, וְאֶת הַתַּחְמָס, וְאֶת הַשָּׁחַף, וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ, וְאֶת הַכּוֹס, וְאֶת הַשָּׁלָךְ, וְאֶת הַיַּנְשׁוּף, וְאֶת הַתִּנְשֶׁמֶת, וְאֶת הַקָּאָת, וְאֶת הָרָחָם, וְאֵת הַחֲסִידָה הָאֲנָפָה לְמִינָהּ, וְאֶת הַדּוּכִיפַת וְאֶת הָעֲטַלֵּף.” (ויקרא, י"א, י"ג-כ')

ובספר דברים חוזרת התורה על הציווי:

”כָּל צִפּוֹר טְהֹרָה תֹּאכֵלוּ. וְזֶה אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵהֶם: הַנֶּשֶׁר, וְהַפֶּרֶס, וְהָעָזְנִיָּה, וְהָרָאָה, וְאֶת הָאַיָּה, וְהַדַּיָּה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל עֹרֵב לְמִינוֹ, וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה, וְאֶת הַתַּחְמָס, וְאֶת הַשָּׁחַף, וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ, אֶת הַכּוֹס, וְאֶת הַיַּנְשׁוּף, וְהַתִּנְשָׁמֶת, וְהַקָּאָת, וְאֶת הָרָחָמָה, וְאֶת הַשָּׁלָךְ, וְהַחֲסִידָה, וְהָאֲנָפָה לְמִינָהּ, וְהַדּוּכִיפַת וְהָעֲטַלֵּף. וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף טָמֵא הוּא לָכֶם לֹא יֵאָכֵלוּ. כָּל עוֹף טָהוֹר תֹּאכֵלוּ.” (דברים, י"ד, י"א-כ')

דגים

בדגים נתנה התורה שני סימני טהרה; סנפיר וקשקשת:

”אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם: כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם, בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים - אֹתָם תֹּאכֵלוּ. וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים, מִכֹּל שֶׁרֶץ הַמַּיִם וּמִכֹּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר בַּמָּיִם - שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם. וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם, מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וְאֶת נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ. כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם.” (ויקרא י"א ט'-י"ב)

ואף על ציוויים חוזרת התורה בספר דברים:

”אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם: כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת - תֹּאכֵלוּ, וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת - לֹא תֹאכֵלוּ, טָמֵא הוּא לָכֶם.” (דברים, י"ד, ט'-י')