לדלג לתוכן

טיוטה:אנשים עם מוגבלות נפשית בהליך הפלילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הליך פלילי מזמין קשיים רבים לאנשים עם מוגבלות נפשית ומדינות רבות מאמצות מודלים שונים להתמודד עם קשיים אלה.

במחקר שבדק את תפיסת המאובחנים כחולי נפש ביחס למערכות אכיפת החוק ב27 מדינות שונות, 17 אחוזים מהנשאלים שהיו מאובחנים כחולים במחלת הסכיזופרניה דיווחו שהמשטרה התנהגה אליהם בצורה גרועה יותר משהיא מתנהגת לשאר האוכלוסייה[1] .

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאות הנפש ואכיפת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתאם שבין מחלה נפשית כרונית לבין הפרת החוק מעסיק את ציבור החוקרים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20[2] מחקרים מצביעים על כך שנכון להיום בארצות הברית כמות האנשים המאובחנים כחולי נפש ושוהים בבתי כלא גבוה מכמותם במחלקות פסיכיאטריות[3]. לפי מחקר אחד כ-14% מהגברים וכ-31% מהנשים השוהים בבתי כלא בארצות הברית, סובלים ממחלה נפשית כרונית[4]. במחקר אחר נמצא כי אצל עבריינים שאובחנו כחולי נפש קיים סיכוי גבוה פי שלושה ביחס לאוכלוסייה שאינה מאובחנת ככזו להיות עם היסטוריה של מאסר, מעצר וריצוי עונש[5] . הדיווח האחרון של מערכת אכיפת החוק בקליפורניה מצביע על העובדה שכ-30% אחוזים מהאסירים במחוז מוכרים למערכות בריאות הנפש[6]. הסבר אחד לנתון זה נסמך על העובדה שבארצות הברית הזניחו את תחום בריאות הנפש לאורך שנים רבות (החל מסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת, באמצעות תוכנית האל מיסוד) ונתנו לאוכלוסייה זו להידרדר לעבריינות, וכך הרצון לחסוך כסף לתקציב האמריקאי, הביא בסופו של דבר להוצאה גבוהה בהרבה המופנית למסלול הכליאה[3][7]. בנוגע לפניות המופנות למשטרה, מחקר עדכני מצביע שבעיריית בוסטון בין 6 ל7 אחוזים מהפניות המופנות למשטרה המקומית, עוסקות בסוגיות הקשורות לבריאות הנפש[8].

הליקויים במוסדות אכיפת החוק בטיפול במאובחנים כחולי נפש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשיים שהמערכות מתמודדות עם המאובחנים כחולי הנפש הנמצאים בהליך הפלילי, מאפיינים את כל שלבי ההליך החל מהמעצר, דרך השפיטה עד לגזר דין וריצוי העונש או הליך השיקום, כאשר מערכות אלה אינן מצליחות להתמודד עם אוכלוסיית המאובחנים כחולי נפש ומשכך נכשלות בהתייחסות אליהם[2]. יתרה מזו, אנשים המאובחנים כחולי נפש וצורכים חומרים פסיכואקטיביים נתקלים בקשיים לא שגרתיים מול מערכות אכיפת החוק, כך שהם נכלאים לתקופות ארוכות יותר והם מתויגים ביתר קלות כאינם ברי שיקום[9]. נוסף על כך, אנשים המאובחנים כחולי נפש נוטים יותר לחוות חוויה טראומטית ביחס לשאר האוכלוסייה, במהלך שהותם בכלא, כמו כן הם נוטים יותר להפוך להיות קרבנות של התעללות נפשית ומינית בבית כלא, בקלות יתרה מבודדים אותם משאר אוכלוסיית הכלא, ולמרות קשיים אלה, רובם אינם מקבלים טיפול נפשי בין כותלי הכלא[5].

כמו כן מחקרים מצביעים שאנשים שהתמודדו בעבר עם נטיות אבדניות בהגיעם לבתי כלא לעיתים קרובות מוכנסים לחדרי השגחה או בידוד, שם נלקחים מהם בגדיהם, רכושם וכבודם, מה שלעיתים קרובות משפיע על הרצון של האסירים/עצירים לשתף במצוקותיהם הנפשיות, דבר העלול לגרום להם להיעזר בעזרה המוצעת להם באמצעות אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש ואולי להימנע מביצוע מעשה אבדני[10]. כאמור, לאור פגיעה מתמשכת בשירותי בריאות הנפש בארצות הברית, בתי כלא מספקים את השרות העיקרי לאוכלוסיית פגועי הנפש, באמצעות צוות שלרוב לא הוכשר לטפל באוכלוסייה זו[11]. כמו כן מערכות אכיפת החוק טועות בזיהוי אנשים כחולי נפש, טעויות הבאות לידי ביטוי באבחון חסר מחד ובאבחון יתר מאידך[13]. יתרה על כך בדומה לשאר האוכלוסייה גם שוטרים נוטים לחשוב שאנשים שאובחנו בעבר כחולי נפש הם יותר מסוכנים לציבור מאשר שאר האוכלוסייה.

המשטרה והמאובחנים כחולי נפש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק גדול מהמקרים בהם אנשים המאובחנים כחולי נפש אינם מתנהגים במרחב הציבורי כמצופה מהם, המשטרה מתערבת ומכאן שהמשטרה באה במגע לעיתים קרובות עם אוכלוסייה זו[14] ממצאי מחקר שחקר את מאפייני האנשים שנהרגו על ידי משטרת ארצות הברית (1099) בשנת 2015, גילה ש23 אחוזים מהם (251) אובחנו בעברם כחולי נפש[15] .

בני מיעוטים אתניים המאובחנים כחולי נפש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, באופן היסטורי פגיעה בשירותי בריאות הנפש הביאה לעלייה בהוצאה הכספית של מערכות אכיפת החוק, באופן ספציפי מחקרים שנערכו בארצות הברית מצביעים שבאופן היסטורי מיעוטים (שחורים והיספאנים) משתמשים פחות בשירותי בריאות הנפש ביחס לשאר האוכלוסייה, ומשכך לאנשים החשודים כחולי נפש ושייכים לקבוצת מיעוט קיים סיכוי גבוה יותר להיפגש עם מערכות אכיפת החוק, מספר הסברים ניתנו למיעוט שימוש בשירותי בריאות הנפש אצל מיעוטים, החל מחוסר כשירות תרבותית של שירותי בריאות הנפש ועד לאפליה שאוכלוסייה זו חווה באמצעות שירותים אלה. כמו כן מצביעים החוקרים שמיעוטים חווים אפליה ממערכות אכיפת החוק וזאת גם מסיבות הכרוכות בגזענות וגם כי קשה להם להתרגל לסדר יום במתקני אכיפת החוק (בתי מעצר ומאסר) שהוא שונה מאוד מסדר יומם לפני הכניסה למתקנים אלה[16] .

אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר שבדק את תפיסותיהם של אנשי המשטרה ביחס למאובחנים כחולי נפש ביוון, גילה כי חלק ניכר מהשוטרים מאמינים כי המאובחנים כחולי נפש הם אנשים מסוכנים, מקומם במחלקות פסיכיאטריות סגורות ואין להם סיכוי להחלים ממחלתם[17].

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקר המדינה בשנת 2019 (דוח שנתי 69 ב) ביקר את חוסר המוכנות של משטרת ישראל בטיפול באנשים עם מוגבלות. ביקורת המבקר מתייחסת להיעדר בהכשרות שוטרים לטיפול באנשים עם מוגבלות ומקרים רבים שבהם שוטרים לא יודעים לזהות כי החשוד או הנפגע מתמודד עם מגבלה, כמו כן לדברי המבקר המשטרה נמנע לעיתים קרובות לספק התאמות נגישות בהתאם לחובותיו על פי חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), תשס"ו-2005. בדוח הסנגוריה הציבורית (אוגוסט 2020) מציין הסנגור כי הסניגוריה הציבורית, המייצגת רבים מבין הנאשמים עם מוגבלויות, מתריעה מזה זמן רב על הפלייתם לרעה ועל חוסר הצדק הגלום בכך שבהיעדר התאמות ראויות ומסגרות טיפוליות תומכות, נשלחים נאשמים לריצוי עונשי מאסר בפועל אף על פי שעונש זה אינו מתאים למצבם. כמו כן מתריע הסנגור על היעדר הסדרה משפטית להתמודדות הולמת של מערכת אכיפת החוק עם עוברי חוק עם מוגבלויות ועל הפעלה נרחבת של סמכויות המעצרים על ידי המשטרה כנגד אנשים עם מוגבלויות, על אף הפגיעה הקשה שהמעצר גורם לחשודים הנמנים עם אוכלוסייה זו.

במדינת ישראל קיימים כמה תוכניות הפועלות לייעל את המנגנון המשפטי בטיפול באוכלוסייה עם מוגבלות:

התכנית להנגשת שירותים משפטיים לאנשים עם מוגבלות

תוכנית שמטרתו הטמעת תקנות נגישות השרות במשרד המשפטים, התכנית היא פרי שתוף פעולה של ג'וינט ישראל ומשרד המשפטים, במסגרת התכנית מסופק הדרכה בתחום המוגבלות לעו"ד העובדים ביחידות שונות של משרד המשפטים[18] . בתי משפט קהילתיים

בבית המשפט הקהילתי נערך הליך פלילי קצת שונה: לאורך ההליך מושם דגש משמעותי על טיפול בבעיות הרקע שהובילו לביצוע העבירה, על שיקומו של הנאשם ושילובו בקהילה. ההחלטות בהליך מתקבלות בשיתוף ובהסכמת הצדדים, ויש העדפה לעונשים שיקומיים שאינם כוללים מאסר בין כותלי הכלא[19].

פרויקט הנגשת צדק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 הכשירה עמותת בזכות קבוצה של פעילים חברתיים לתחום מנגישי צדק, החברים עברו קורס של כ70 שעות, שבהם למדו על המערכת הפלילית והאזרחית, על מאפייני מוגבלויות שונות והחסמים מול מערכות משפטיות, על תקנות נגישות שרות, על חוק חקירה והועדה, על תקשורת תומכת חילופית, ועל פרקטיות שונות שבהנגשה לצדק[20] .

הוועדה של בית הנשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2019 פנו עשרה ארגוני החברה האזרחית לשמירה על זכויות אנשים עם מוגבלויות לסגן שר הבריאות ולשר לביטחון פנים, בקריאה למשרד הבריאות ולמשטרת ישראל לשלב כוחות, ולהקים בדחיפות מערך של צוותי משבר אשר ייתן מענה למצבי משבר של אנשים עם מוגבלות. הפנייה נעשתה על רקע מותו של יהודה ביאדגה, אדם עם מוגבלות נפשית שנהרג מידי ירי של שוטר שהגיע לאירוע לאחר קריאה של בן משפחתו. בעקבות הפנייה במהלך שנת 2019 הקימו במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים שולחן עגול במסגרתו נערכו מספר מפגשים, בהשתתפות מספר גורמי ממשלה – משרד הבריאות, משרד הרווחה, הסיוע המשפטי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים, פרקליטות המדינה, הסניגוריה הציבורית ועמותות שעוסקות באנשים עם מוגבלויות. בעקבות משבר הקורונה הופסקו השיחות בעניין. בחודש מאי 2020 נהרג איאד אל-חלאק, צעיר על הרצף האוטיסטי, על ידי כוחות הביטחון. אירוע זה, יחד עם שורת מקרים נוספים בהם נפגעו ואף מצאו את מותם אנשים עם מוגבלויות שונות, לרבות מוגבלויות נפשיות על ידי נציגי כוחות הביטחון ואכיפת החוק, הובילו את נשיא המדינה מר ראובן ריבלין להקים ועדה ייעודית שתעסוק במציאת פתרונות למניעת התנגשות בין כוחות הביטחון ואכיפת החוק לאנשים עם מוגבלות.

תפקידי הוועדה היו לבחון את הגורמים שהובילו לתקריות הללו ולהמליץ על צעדים שיש לנקוט במטרה שתקריות מהסוג לא יחזרו על עצמן, לבחון מודלים הנהוגים בעולם, ברמה המקצועית והמשפטית-חקיקתית ואם ניתן לאמץ חלק מהם, לבחון את הפרקטיקה הנהוגה בישראל ולהמליץ על שורה של צעדים, ביניהם הכשרת גורמי האכיפה ושיפור שיתופי פעולה ביניהם. הוועדה המליצה לפעול בשלושה מישורים עיקריים:

  • פיתוח הכשרות לנציגי אכיפת החוק
  • הקמת צוותי התערבות במשבר
  • המשך בחינת ייצוג היתר של אנשים עם מוגבלות בהליך הפלילי[21]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Thornicoroft, G., Brohan, E., Rose, D., Sartorius, N, Leesee, M. & INDIGO Study Group. (2009). Global pattern of experienced and anticipated discrimination against people with schizophrenia: A cross- sectional survey. The Lancet, 373, 408-415.
  2. ^ 1 2 Lurigio & Swartz, (2000) Changing the Contours of the Criminal Justice System To Meet the Needs of Persons With Serious Mental Illness, Retrieved February 23, 2020, from (https://pdfs.semanticscholar.org/c96a/8a7246b42f49afd5035544904692984d8d89.pdf)
  3. ^ 1 2 Morgan, C. C. (2017). Three Generations of Injustice Are Enough: the Constitutional Implications Resulting from the Criminalization of the Mentally Ill, Southern University Law Review, Vol. 45, Issue 1 ,pp. 29-95.
  4. ^ Johnston, (2019), Reconceptualizing Criminal Justice Reform for Offenders with serious Mental Illness, Florida Law Review, Vol. 71 Issue 2, p515-567
  5. ^ 1 2 James, D. J., & Glaze, L.E. (2006). Mental health problems of prison and jail inmates. Washington, D.C.: U.S. Department of Justice. Retrieved from (https://www.bjs.gov/content/pub/pdf/mhppji.pdf)
  6. ^ California Department of Corrections and Rehabilitation. (2016) Retrieved from: (https://www.cdcr.ca.gov/wp-content/uploads/2019/12/an-update-to-the-future-of-california-corrections-january-2016-1.pdf?label=An%20Update%20to%20the%20Future%20of%20California%20Corrections%20(January%202016)&from=https://www.cdcr.ca.gov/reports/)
  7. ^ Slate, R. N., (2017). Deinstitutionalization, Criminalization of Mental Illness, and the Principle of Therapeutic Jurisprudence, Southern California Interdisciplinary Law Journal, Vol. 26 Issue 2, p341-356, 16p
  8. ^ Morabito, M. S., Savage, J., Sneider, L. & Wallace, K. (2018). Police Response to People with Mental Illnesses in a Major U.S. City: The Boston Experience with the Co-Responder Model, Victims & Offenders An International Journal of Evidence-based Research, Policy, and Practice Volume 13 - Issue 8: The Evolving Police Response to Individuals with Behavioral Health Challenges.
  9. ^ Osher, F., D'Amora, D. A., Plotkin, M., Jarrett, N. & Eggleston, A. (2012). Adults with Behavioral Health Needs under Correctional Supervision: A Shared Framework for Reducing Recidivism and Promoting Recovery. Council of State Governments Justice Ctr , New York, NY 10005 United States of America.
  10. ^ Way, B.B., Kaufman, A. R., Knoll, J. L. & Chlebowski, S. M. (2013). Suicidal ideation among inmate patients in state prison: Prevalence, reluctance to report, and treatment preferences. Behavioral Sciences & the Law, 31, 230-238.
  11. ^ Silva, M. M., Magaletta, P. & McLearen, A. M., (2018) Practicing in Corrections, In K. Fraling & R. N. Slate (eds.), Criminalization of the mental illness reader (pp. 121-131). Durham, NC: Carolina Academic Press.
  12. ^ Durham, M.L. (1989). The impact of deinstitutionalization on the current treatment of the mentally ill. International Journal of Law and Psychiatry 12:117–131.
  13. ^ Eckberk, D. A. & Dexter, K. (2018). Cultural Factors and Mental Illness, In K. Fraling & R. N. Slate (eds.), Criminalization of the mental illness reader (pp. 3-19). Durham, NC: Carolina Academic Press[12].
  14. ^ Sheridan, E.P., and L.A. Teplin. (1981). Police referred psychiatric emergencies: Advantage of community treatment. Journal of Community Psychology 9:140–147; Teplin, L.A., and N.S. Pruett. (1992). Police as street corner psychiatrist: Managing the mentally ill. International Journal of Law and Psychiatry 15:139–156.
  15. ^ Saleh, A. Z., Appelbaum, P.S., Liu, X., Stroup, T. S., Wall, M., (2018). Deaths of people with mental illness during interactions with law enforcement, International Journal of Law and Psychiatry, 58, 110-116
  16. ^ Eckberk, D. A. & Dexter, K. (2018). Cultural Factors and Mental Illness, In K. Fraling & R. N. Slate (eds.), Criminalization of the mental illness reader (pp. 3-19). Durham, NC: Carolina Academic Press.
  17. ^ Psarra, V., Sestrini, M., Santa, Z., Petsas, D., Gerontas, A., Garnetas, C. & Kontis, K. (2008). Greek police officers' attitudes towards the mentally ill. International Journal of Law and Psychiatry, 31, 77-85
  18. ^ https://www.thejoint.org.il/wp-content/uploads/2020/11/הנגשת-שירותי-משפט-לאנשים-עם-מוגבלות-דוח-ביניים-מאי-2020.pdf
  19. ^ https://www.gov.il/he/departments/general/community_courts
  20. ^ https://www.youtube.com/watch?v=luAu2Q5Qz10
  21. ^ https://www.gov.il/BlobFolder/news/security-and-enforcement-forces-with-people-with-disabilitie_reports/he/booklet_people_with_disabilities.pdf
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:אנשים_עם_מוגבלות_נפשית_בהליך_הפלילי&oldid=34827241"