טיוטה:אשר מעוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרופ' אשר מעוז



פרופסור אשר מעוז (נולד בשנת 1945) הוא עורך דין ופרופסור למשפטים, דיקן מייסד של בית הספר למשפטים של המרכז האקדמי פרס ויו"ר הוועדה לקשרים אקדמיים בינ"ל של המרכז [1] ומומחה בעל שם בינלאומי לדיני משפחה, משפט ציבורי, ירושה ועיזבון, משפט חוקתי ולימודי דת ומשפט ותקשורת.

בעל התארים "בוגר במשפטים" ו"מוסמך במשפטים" של האוניברסיטה העברית, שניהם בהצטיינות יתרה ובעל תואר דוקטור למדעי המשפט של אוניברסיטת תל אביב. כמו כן הוא בעל תואר מוסמך למשפט השוואתי של אוניברסיטת שיקגו בארצות הברית.

בשנת 2010 הכתיר אותו סנאט אוניברסיטת אובידיוס בקונסטנצה בתואר ד"ר לשם כבוד.

היה חבר סגל הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב עד שפרש כדי להקים את בית הספר למשפטים במרכז האקדמי פרס. עם זאת, הוא ממשיך בקשריו עם האוניברסיטה ומייצג אותה בכנסים בינ"ל.

מעוז הרצה באוניברסיטאות בארצות הברית, אירופה ואוסטרליה. חיבר חוות דעת משפטיות שהוגשו לבתי משפט בארצות הברית, אירופה, אוסטרליה ודרום אפריקה. בין השאר הגיש חוות-דעת מומחה לבית המשפט הבינאמריקאי לזכויות אדם בנושא האוטונומיה של מוסדות דתיים לקבוע את תנאי הכשירות של מורים שמלמדים לימודי דת בבתי ספר ציבוריים[2].

נמנה על חבר המומחים של האגודה הבינלאומית לחרות דתית וחבר הנהלה בגופים בינלאומיים נוספים. שימש יועץ אקדמי של השדולה למען חוקה בכנסת ושל וועדת החוקה, חוק ומשפט וליווה את חבריה במסעות לימוד בפרלמנטים ובבתי משפט בארצות הברית, קנדה ואירופה. הוא חבר לשכת עורכי הדין ונמנה עם גופי בוררות.

מחקר ופעילות מקצועית ואקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' אשר מעוז הגיש חוות-דעת מומחה לבית המשפט הבינאמריקאי לזכויות אדם בנושא האוטונומיה של מוסדות דתיים לקבוע את תנאי הכשירות של מורים שמלמדים לימודי דת בבתי ספר ציבוריים.[3]

מעוז נמנה על קבוצת מומחים במשפט צבאי ובמשפט חוקתי אשר הגישו סיכומים כידידי בית המשפט בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון של ארצות הברית להקנות זכות ערעור לפעילי טרור שהוחזקו במתקן המעצר שבמפרץ גואנטאנמו בקובה על המעצר. [4] בית המשפט קיבל את העתירה. [5]. פסיקה זו הובילה לסגירת המתקן על-ידי הנשיא אובמה.

מעוז נמנה על קבוצת מומחים מרחבי העולם שהגישו סיכומים לבית המשפט העליון של ארה"ב כידידי ביהמ"ש בהם הביעו עמדה לפיה תאגידים בבעלות פרטית, כמותם כיחידים, זכאים לחופש דת.[6]. בהחלטה פורצת דרך קיבל בית המשפט את עמדתם.[7]

חיבר ספר על דיני ירושה ועיזבון, ערך ספרי משפט ופרסם למעלה מ-100 מאמרים ופרקים בספרים מדעיים. ארגן והשתתף בעשרות כנסים בארץ ובחו"ל. ייסד את סדרת הספרים "משפט, חברה ותרבות" בהוצאת אוניברסיטת תל אביב ושימש כעורכו הראשי.[8]

פרופ' אשר מעוז נמנע על חברים המומחים של האגודה הבינלאומית לחרות דתית וחבר הנהלה בגופים בינלאומיים נוספים. שימש כיועץ אקדמי של השדולה למען חוקה בכנסת ושל וועדת החוקה, חוק ומשפט וליווה את חבריה במסעות לימוד בפרלמנטים ובבתי משפט בארצות הברית, קנדה ואירופה. הוא חבר לשכת עורכי הדין ונמנה עם גופי בוררות.

לרגל יובל 75 להיווסדו של הארגון הבינלאומי להגנה על חופש דת, העניק הארגון למעוז "אות ההצטיינות הבינלאומי – שגריר של חירות ושלום" הנושא את שמם של מייסדי הארגון ג'ין נוסבאום ואלנור רוזוולט. בתעודת ההוקרה כתב מזכ"ל הארגון: "העולם הוא מקום טוב יותר בזכות מנהיגותך לקידום השלום וכבוד האדם וחירותו ולהגנה על חופש דת וחופש מצפון כבסיס לזכויות אדם". המזכ"ל ציין, כי מעוז הוא "מלומד מוביל ומומחה בינלאומי של האו"ם, של ועידות ה- G-20 ושל ועידות הפיסגה הגלובליות בנושאי דת, שלום וביטחון".

תפקידים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דיקן בית הספר למשפטים של המרכז האקדמי פרס;
  • יו"ר הוועדה לקשרים אקדמיים בינלאומיים של המרכז האקדמי פרס;
  • סגן נשיא כבוד של האגודה הבינלאומית להגנה על חופש הדת[9], גוף יוקרתי שבראשו עמדו בין היתר חתני פרס נובל לשלום אלברט שווייצר ורנה קאסין;[10]
  • חבר הנהגה של הקונסורציום הבינלאומי ללימודי משפט ודת; [11]
  • חבר הנהגה של האגודה הבינלאומית של לימודי דת ומשפט[12]
  • חבר המועצה המייעצת של הפורום הבינתי שליד פורום שרי האוצר ונגידי הבנקים של הכלכלות המובילות בעולם;[13]
  • חבר הוועדה למאבק בגזענות;[14]
  • חבר הנהגה של הקונסורציום הבינלאומי ללימודי משפט ודת; [15]
  • חבר המועצה האקדמית הבינלאומית של תוכנית "דת ושלטון החוק" באוניברסיטת אוקספורד;
  • חבר המועצה המייעצת הבינ"ל מכון פוטומק למחקרי מדיניות;[16]
  • חבר המועצה המדעית של המכון הבינלאומי לזכויות אדם (IIHR);
  • עמית, Washington University School of Law Whitney R. Harris World Law Institute;
  • חבר המועצה האקדמית של האקדמיה הבינלאומית למנהיגות יהודית;
  • חבר המועצה המדעית של המרכז האירופאי לקידום חוסר הפלייה ושוויון הזדמנויות וחבר המועצה המדעית של המכון הבינלאומי לקידום זכויות אדם;[17]
  • חבר הוועדה המדעית של הפורום הגלובלי לדיני חינוך (GELF);
  • חבר רועדת ההיגוי של התוכנית ללימודי אסטרטגיה, דיפלומטיה ומלחמה, מרכז שלם;
  • שימש כיועץ אקדמי של השדולה למען חוקה בכנסת ושל וועדת החוקה, חוק ומשפט וליווה את חבריה במסעות לימוד בפרלמנטים ובבתי משפט בארצות הברית, קנדה ואירופה;
  • חבר הוועד המנהל הנבחר הראשון של ISPAC - International Scientific and Professional Advisory Council of the United Nations Crime Prevention and Criminal Justice. (הישראלי היחיד שכהן בתפקיד זה מיום הקמתה של המועצה);Co-Chair, The Canada-Israel Legal Cooperation Programme;
  • יו"ר משותף של התכנית לשיתוף פעולה ישראל-קנדה;
  • משתתף קבוע בכנסים הבינלאומיים לרפורמות בחינוך (ISCRC);

ביוגרפיה ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעוז נשוי לסוזן, לשעבר ראש המדור להוקרת התורם באוניברסיטת תל אביב, אב לשלושה וסב לשבעה. נולד ב-1945 להוריו זאב פעיל ציוני ושרה (סלי) מכלוביץ במחנה הריכוז ברשד שבחבל טרנסניסטריה, שידועה כ"אושוויץ הרומנית", אליה גורשו הוריו עם בתם הקטנה מצ'רנוביץ'. הבת שפרה (סידיקה) נספתה במחנה. לאחר שחרור המחנה בידי הצבא האדום עבר עם הוריו ואחותו חנה למדייאש שבחבל טרנסילבניה ברומניה שם למד בחדר ובגן עברי. בשנת 1951 עלתה המשפחה לישראל והתיישבה במעברת אוהלים בעפולה, משם עברה למחנה ישראל ולאחר מכן ללוד. מעוז התגייס לחיל השריון ונפצע בתאונת אימונים בקורס מ"כים חרמ"ש. במלחמת ששת הימים לחם באוגדה בפיקודו של אריאל שרון ולאחר מכן שירת כקצין במילואים ביחידת נציב קבילות חיילים ובפרקליטות הצבאית.

פרסומים, מאמרים וכתבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]