טיוטה:הביטלס - הפן העיסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הביטלס - הפן העסקי של הלהקה

מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה שיצרו חברי להקת הביטלס התבטאה ברווחים כספיים רבים. כספים אלו זרמו למספר חברות שהוקמו על ידי מנהלי הלהקה כדי להמעיט בחבות המיסים.

עם זאת, עד לשנת 1966 ולמרות גל הביטלמניה ששטף את העולם, הרווח של חברי הלהקה מהופעות, מהפצת אלבומים ומהשתתפות בסרטים היה נמוך מההוצאות שלהם שכללו מעבר לתשלומי החובה, משכורות, עמלות, שכירת אתרי הופעה וכיוצא בזה, גם הוצאות רבות של מותרות למשיכת כספים לצרכים אישיים ללא בקרה כמו קניית בתים, מכוניות ותכשיטים. הדבר נבע מאי שליטה שלהם ושל מנהלי הלהקה בתזרימי הכספים הרבים שנכנסו ובעיקר יצאו. לאור זאת, בתחילת שנת 1966, בראיין אפשטיין ביקש מחברת רואי חשבון בריטית לייעץ בנושא. הפגישה הראשונה בנושא הייתה במשרדו של הארי פינסקר, אחד מהשותפים בחברת ברייס הנמר, אישרווד ושות'.

החברה הציבה לעניין רואה חשבון יהודי צעיר בשם סטיבן מלץ אשר עבר כל כל ספרי החשבונות, ניתח את מצבם הכלכלי וקבע כבר באפריל 1966 - ששניים מחברי הלהקה עומדים לפשוט את הרגל והשניים האחרים קרובים לכך. לאחר מכן יזם תוכנית עסקית לצורך בקרה על ההוצאות של הלהקה והגדלת ההכנסות.

רקע ומבנה החברות שהוקמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

1) .The Beatles Ltd - החברה נוסדה ב-20 ביולי 1963 ואליה הוזרמו התמלוגים מהקלטות ומהופעות. חברה זו שילמה את משכורות חברי הלהקה כאשר ביוני 1965 הם הוחתמו כשכירים בה. לארבעת חברי הלהקה היה נתח שווה בה והיא נוהלה על ידם יחד עם בראיין אפשטיין ואחיו קלייב. ב-12 בינואר 1968, שונה שמה ל-Apple Music Ltd ולאחר מכן ל- Apple Corps Ltd (ראה בהמשך).

2) .Beatles Film Productions Ltd - החברה נוסדה ב-4 בדצמבר 1963 לקבלת שכר חברי הלהקה מתפקידי משחק ולהפקת סרטים. גם בחברה זו היה לארבעת חברי הלהקה נתח שווה בה. ב-12 בינואר 1968, שונה שמה ל-Apple Films Ltd.

3) .Subafilms Ltd - החברה נוסדה ב-20 בינואר 1964 לקבלת ההכנסות מהסרטים "לילה של יום מפרך" ו"הצילו!". לביטלס היו בחברה 77% והיתר היו בבעלות NEMS.

4) .Maclen Ltd - החברה הוקמה ב-27 בינואר 1965 לקבלת תמלוגים של לנון ומקרטני ככותבי שירים. ל-NEMS היו 20% בחברה, 40% היו ללנון ו-40% למקרטני.

5) .Lenmac Ltd - הוקמה ב-30 באפריל 1964 ונמכרה באפריל 1966. יעודה היה קבלת תמלוגים לשירי לנון ומקרטני שנכתבו עד סוף ינואר 1965. ג'ון ופול קיבלו במכירה כ-240,000 פאונד אך נאלצו לשלם מיסים והוצאות אחרות בגובה 100,000 פאונד.

6) .Lennon Books Ltd - נוסדה ב-1 בנוב' 1965 לצורך קבלת תמלוגים והייתה בבעלותו הבלעדית של ג'ון. בתחילה נקראה Drutsown Ltd ולאחר מכן Lennon Productions Ltd.

7) .Northern Song Ltd - נוסדה ב-28 בפבר' 1963 ונוהלה על ידי דיק ג'יימס. החברה פרסמה את כל השירים שנכתבו על ידי ג'ון ופול אשר היו להם מניות בה. עם זאת לשניהם לא הייתה גישה לכספי החברה.

8) .Harrisongs Ltd - חברה שנוסדה ב-11 בספטמבר 1964 לצורך קבלת תמלוגים משירי ג'ורג'. 20% מהחברה היו של NEMS ו-80% של ג'ורג'.

9) .Apple Ltd - הוקמה ב-25 במאי 1967.

10) כמו כן היו הביטלס שותפים ב־2.5% כל אחד בחברת NEMS של בראיין.

פירוט אודות הכנסות והוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללהקה היו הכנסות רבות אך גם הוצאות ללא שליטה ואף נוצר חוב של מאות אלפי לירות שטרלינג למס הכנסה. מספר חברות הוקמו עבור הלהקה כדי לצמצם את חבות המס. חברת המפתח הייתה The Beatles Ltd. ממנה שולם שכרם אחת לשבוע. עד אז, מנהל החשבונות של חברת ברייס הונחה לכסות את הוצאות החשמל, מס מקומי והוצאות רגילות. כאשר חברי הביטלס רכשו נכסים כגון בתים, מכוניות או תכשיטים, העלות שולמה ישירות מחשבון חברת "דה ביטלס בע"מ". מעבר לכך, כל שטר חוב שעליו חתום אחד מחברי הלהקה או בת זוגו כוסה אף הוא מחשבון זה. איש לא ביקר את ההוצאות השונות. מעבר לכל זה, היה על הלהקה והחברות השונות שלה לשלם מיסים אך עד אז לא נשמר כל סכום לצורך כך. הביטלס, הלהקה המצליחה ביותר בעולם עברה מחצית מקריירת ההופעות וההקלטות שלה ללא ששילמו מיסים כלל ולא הוקצה לכך מקור מימון כלל.

לעומק הדברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1966, מס החברות היה 40 פני לפאונד ומס אישי עמד על 83 פני לפאונד. מעבר לכך, היה מס של 15% על דיבידנדים שהחברות חילקו. החוזה הראשון של הביטלס היה מול חברת פרלופון שהייתה חלק מ-EMI ובארצות הברית חברת "קפיטול", אף היא בבעלות EMI, טיפלה בהקלטות הלהקה. לפי החוזה הראשון, הם קיבלו פני ישן אחד (מאוחר יותר עלה ל-2 פני) לכל שיר. מאחר שתקליט אריך נגן כלל בדרך כלל 12 רצועות, הרווח היה שילינג אחד או שניים ישנים מכל מכירה. מכירת תקליטון עם שני שירים העביר להם רווח בין 2 ל-4 פני ישנים. הדבר היה לפני המעבר לשיטה העשרונית בשנת 1971. 12 פני היו שווים לשילינג אחד, 20 שילינגים היו שווים לפאונד אחד. עניין זה היה ישים רק בבריטניה. מעבר לים, מכל מכירה הגיע רק מחצית מהסכום הנ"ל. בראיין אפשטיין אמר אז כי זה סביר לחוזה הקלטות ראשון במיוחד לאחר שהלהקה נדחתה על ידי חברת ההקלטות "דקה" לפני שהוחתמו ב"פרלופון" בחוזה שהיה בתוקף עד לאוקטובר 1967. מעבר לכך, לנון ומקרטני קיבלו תשלום זכויות יוצרים מחברת ההפצה, נורת'רן סונגס, שקיבלה את התשלום מ"פרלופון". יוצא שעל כל מכירת מיליון תקליטים ההכנסה נעה בין 50,000 פאונד ל-100,000 פאונד. חברת NEMS לקחה 25% כך שכל אחד מחברי הלהקה קיבל סכום שבין 9,375 פאונד ל-18,750 פאונד. המס על הכנסה זו היה בממוצע 75% כך שכל חבר בלהקה קיבל סך הכל בין 2,344 פאונד ל-4,688 פאונד על כל מיליון תקליטים אריכי נגן שנמכרו בבריטניה ועוד חצי מסכום זה על מכירות בחו"ל. הוצאותיהם היו גבוהות מכך וכמעט הביאו לפשיטת רגל של שניים מהם. בסקירה של כל החשבונות עד יוני 1965 הסתבר שהביטלס הוציאו בערך 160,000 פאונד. סך כל המשכורת ששולמה להם עד אז מחברת הביטלס בע"מ עמד על 160,000 פאונד (40,000 לכל אחד מהם) ולאחר מס נותרו לכל אחד 10,000 פאונד. יוצא מכך שחברי הביטלס הוציאו 120,000 פאונד יותר ממה שהרויחו. בחברת הביטלס בע"מ היה רווח לאחר מס של 300,000 פאונד וכאמור לא שולם כל מס על כך. אם הרווחים היו מועברים כדיבידנד ללהקה, כל חבר בה היה מקבל עוד 8,000 פאונד אבל אז הייתה קופת החברה מתרוקנת ועוד היו חסרים שם 88,000 פאונד. מסיבוב הופעותיהם בארצות הברית בשנת 1965 התקבלו עוד 835,000 דולר ברוטו אך מסכום זה נוכו תשלומי עמלות למפיצים שם, ל-NEMS והוצאות אחרות שהגיעו ל-385,000 דולר. על כך נוסף תשלום שעמדו להעביר לרשות המס בארצות הברית ה-IRS בסך 250,000 דולר. בתקופה ההיא היה הסכם בו אמנים משלמים מיסים במדינה בה הם גרים ומכאן הייתה גם התקווה לא לשלם סכום זה בארצות הברית אלא בבריטניה. ההכנסה נטו מסיבוב ההופעות בארצות הברית לחברת הביטלס בע"מ, הייתה מצטברת לכ-110,000 דולר לכל חבר להקה ועל סכום זה היו נדרשים לשלם מס כשהכספים יגיעו לבריטניה. התכנית הייתה לחלק להם דיבידנד מסוים שיאפשר תשלום המס האישי לכל אחד וכמו כן לא לקחת הלוואות נוספות לצרכים אישיים מחברת הביטלס בע"מ.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר The Beatles Apple & Me שכתב סטיבן מלץ, רואה החשבון של הלהקה בין השנים 1966-1969 - ISBN 978-965-92424-0-5

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]