טיוטה:הושי
 | |
| הושי, 2018 | |
| לידה |
14 בספטמבר 1996 (גיל: 27) ורסאי, צרפת |
|---|---|
| שם לידה | מתילד גרנר |
| שם במה | הושי |
| תקופת הפעילות | מ-2017 |
| עיסוק | זמרת, פזמונאית |
| סוגה | שאנסון, פופ רוק |
| כלי נגינה | גיטרה, פסנתר |
| חברת תקליטים | Jo & Co |
| האתר של הושי | |
| פרופיל ב-IMDb | |
מתילד גרנר (בצרפתית: Mathilde Gerner; נולד ב-14 בספטמבר 1996), הידוע בשם הבמה הושי (Hoshi), היא זמרת ופזמונאית צרפתי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתילד גרנר נולדה ב-14 בספטמבר 1996 בוורסאי וגדלה ב-Montigny-le-Bretonneux, בקהילה העירונית של Saint-Quentin-en-Ivelines.[1][2] היא התחילה לנגן בפסנתר בגיל שש ובגיטרה בחמש עשרה. במקביל, היא כתבה את שיריה הראשונים.[3]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הושי עשתה את צעדיה הראשונים במוזיקה עם להקת החובבים TransyStory שהוקמה בספטמבר 2011. היא לומדת בכיתה ב' ומספקת שירה, קלידים וגיטרה קצב ברביעייה הזו שמופיעה מדי פעם באולמות העירוניים של Montigny-le-Bretonneux.[4] הקבוצה מנגנת במיוחד את "Lou", הלחנה המוקלטת הראשונה שלה.[5] במקביל, היא הציגה את עצמה וזכתה בתחרות "! Jeunes Talents, c’est maintenant" בדצמבר 2011. מאורגן על ידי מועצת העירייה של עירו. היא נצפתה בהזדמנות זו על ידי מארק אייסקו, אז ראש מדור מוזיקלי במונטיני, שאפשר לה לפגוש אמנים מבוססים ולנגן באולמות גדולים יותר.[6] TransyStory התפרקה בסוף 2012 והושי המשיכה את המסע המוזיקלי שלה לבדה.
היא התפרסמה על ידי פרסום גרסת כיסוי באינטרנט וקיבלה תמיכה מהלייבל Styiens. בשנת 2015, בגיל 18, היא נצפתה על ידי מנהל הליהוק של התוכנית The Voice ונכנסה בהצלחה לאודישנים, אבל היא החליטה לעזוב כשההפקה כפתה עליה שיר9.[7]
היא עזבה את התיכון והתמסרה כולה למוזיקה בהופעה ברחוב.[8][9] ב-2014 היא השתתפה בתוכנית Rising Star בערוץ M6 אך לא הצליחה להעפיל עם ההשתלטות על "Mistral Gagnant".[10] היא חוזרת ושרה ברחוב, שם היא אוהבת לבחון את יצירותיה, והיא מבצעת סולו לקונצרטים קטנים.[11][12][13] רק שנתיים מאוחר יותר פנה אליה מנהל שאיפשר לה לחתום בלייבל Jo&Co.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הושי מופיעה עם הזמרת גיה מרטינלי בנובמבר 2018 על השטיח האדום של NRJ Music Awards כשהיא נבחרת לפרס התגלית השנה לדוברי צרפתית.[14] בדצמבר של אותה שנה, היא אמרה שהיא קורבן ליציאה לאחר פרסום מאמר ב-Paris Match שדיבר על ההומוסקסואליות שלה, והכחישה בתוקף את הדברים שדווחו.[15]
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלבומי סטודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2018: Il suffit d'y croire
- 2020: Sommeil levant
- 2021: Étoile flippante
- 2022: Les Chansons d'Uta
- 2023: Cœur parapluie
סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2017: Comment je vais faire
- 2018: Ta marinière
- 2019: Je vous trouve un charme fou
- 2019: Amour censure
- 2020: SQY
- 2020: Enfant du danger
- 2020: Marche ou rêve
- 2021: Et même après je t'aimerai
- 2021: Allez là
- 2021: Il était une toi
- 2021: J'te pardonne
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הושי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קטגוריה:זמרים-יוצרים צרפתים קטגוריה:צרפתים שנולדו ב-1996
- ^ convert, archive.wikiwix.com
- ^ - YouTube, www.youtube.com
- ^ Vincent KHENG, INTERVIEW : Rencontre avec Hoshi, Just Music, 2017-05-09 (ב־)
- ^ Biographie de l'artiste Hoshi de la communauté ZicMeUp, archive.wikiwix.com (בצרפתית)
- ^ Hoshi-Official (2011-06-27), Lou (ma compo) en live (בצרפתית), נבדק ב-2024-04-14
- ^ Sqy Mag 12 - janvier 2016, calameo.com (באנגלית)
- ^ The Voice : un talent tourne le dos aux auditions à l'aveugle, TV Magazine, 2014-02-18 (בצרפתית)
- ^ Hoshi : "La musique m’a aidée à me créer des repères", parismatch.com, 2018-12-14 (בצרפתית)
- ^ Par Tanneguy de Kerpoisson Le 22 novembre 2018 à 11h14, Retenez bien son nom : Hoshi, un soleil levant, leparisien.fr, 2018-11-22 (ב־)
- ^ Par Le 2 octobre 2014 à 07h00, Hoshi tente sa chance face au mur de « Rising Star », leparisien.fr, 2014-10-02 (ב־)
- ^ [Solidarités 2018 Hoshi : « Quand Gaetan Roussel m’a contactée, j’ai halluciné ! »], Télépro, 2018-09-03 (ב־)
- ^ Le Petit Versaillais n°55 - Novembre 2018, calameo.com (באנגלית)
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים [1] - ^ Purepeople, Hoshi avec sa compagne aux NRJ Music Awards : Sa belle déclaration d'amour à Mia, www.purepeople.com, 2018-11-10
- ^ Hoshi victime d'un "coming out forcé" : la chanteuse pousse un coup de gueule, www.chartsinfrance.net (בצרפתית)