טיוטה:המדיניות הכלכלית של פרנסואה מיטראן

בתקופת נשיאותו של נשיא צרפת פרנסואה מיטראן, הוא יישם במדינה מדיניות סוציאליסטית דמוקרטית, שאותגרה על ידי משבר האינפלציה בעולם במהלך שנות ה-70 ובמחצית הראשונה של שנות ה-80.

הקדנציה הראשונה: 1981–1988

בשנת הבחירות לנשיאות מיום 10 במאי 1981, מיטראן הפך לנשיא הסוציאליסטי הראשון של הרפובליקה החמישית, וממשלתו הפכה לממשלת השמאל הראשונה 23 שנים. הוא מינה את פייר מאורוי כראש ממשלה וארגן בחירות מחוקקות חדשות. הסוציאליסטים השיגו רוב פרלמנטרי מוחלט, וארבעה קומוניסטים הצטרפו לקבינט.

מדיניות כלכלית

תחילת כהונתו הראשונה התאפיינה שמאל מדיניות כלכלית המבוססת על 110 ההצעות עבור צרפת ואת תוכנית Common 1972 בין המפלגה הסוציאליסטית, את המפלגה הקומוניסטית ואת מפלגת השמאל הרדיקלית . זה כלל כמה הלאמות, עלייה של 10% ב- SMIC (שכר מינימום), שבוע עבודה של 39 שעות, חופשה של 5 שבועות בשנה, יצירת מס הזדהות על עושר, עלייה בתנאים הסוציאליים והארכת עובדים. זכויות להתייעצות ומידע על מעסיקיהם (באמצעות חוק אורוקס ). המטרה הייתה להגביר את הביקוש הכלכלי ובכך את הפעילות הכלכלית ( קיינסיאניות), אך המדיניות הפיסקלית המגרה שביצעה ממשלת מאורוי הייתה בסתירה למדיניות המוניטרית המוגבלת שביצעה בנק צרפת . עם זאת האבטלה המשיכה לגדול, והפרנק הופחת פי שלוש.

קצבאות הזקנה הועלו על ידי 300 פרנק לחודש ל -1,700 פרנק לאדם בודד ול -3,700 פרנק לזוג, ואילו הטבות לביטוח הבריאות הועמדו לרבים יותר למובטלים ועובדים במשרה חלקית. הקצבות הדיור לשכר הנמוך הועלו בשנת 1981 ב 25% - ובשנתיים שלאחר מאי 1981 הוגדלו קצבאות המשפחה ב 44% למשפחות עם 3 ילדים וב 81% למשפחות עם 2 ילדים. בשנת 1981 עלה כוח הקנייה של העברות חברתיות ב -4.5% ובשיעור של 7.6% בשנת 1982. בנוסף, שכר המינימום (שהשפיע על 1.7 מיליון עובדים) הוגדל ב -15% במונחים ריאליים בין מאי 1981 לדצמבר 1982.

מאמצים גדולים נעשו לשיפור הגישה לדיור ובריאות, בעוד שהממשלה גם ניסתה להתמודד עם תת-הישגיות של מעמד הפועלים בבתי ספר על ידי חיזוק המערכת המקיפה, מודרניזציה של תוכנית הלימודים והפחתת הזרם. כאמצעי להגברת ההשתתפות הפוליטית, הממשלה הגדילה את הקצבאות הכספיות של פוליטיקאים מקומיים, שהפכו זכאים גם לחופשה בתשלום מעבודתם להשתתף בקורסים במינהל ציבורי. שופרה קצבאות הנכים, תוך שבוצעו גם שיפורים בשכר ובתנאים של משרתים בצבא. צו מחודש ינואר 1982 קבע "חוזי הזדהות" לפיהם חברות היו מסובסדות לצורך הכנסת עבודה חלקית או פרישה מוקדמת אם הן גם מאפשרות יצירת משרות חדשות, ואילו צו מרס 1982 סיפק לעובדים את הזכות לפרוש במועדון. גיל 60 על 50% מההכנסה הממוצעת במהלך 10 שנות עבודתם הטובות ביותר. בשנת 1983 התקבלה חקיקה לעידוד שוויון רב יותר במגזר הפרטי. בנוסף הונהגה הטבה חדשה לעובדים מובטלים שמיצו את זכאותם לביטוח האבטלה. בדצמבר 1982 נחקק חוק שהחזיר לעובדים את הזכות לבחור מנהלים לקרנות ביטוח לאומי, שחוסלו על ידי צ'ארלס דה גול בשנת 1967.

מיטראן המשיך לקדם את הטכנולוגיות החדשות שיזמו קודמו ולרי גיסקרד ד'אסטינג: הרכבת המהירה של TGV וה- Minitel, רשת אינטראקטיבית מקדימה העולמית הדומה לרשת. המיניטל וקו ה- TGV של פריז-ליון נחנכו רק שבועות ספורים לאחר הבחירות. בנוסף, הגדילו משמעותית מענקי הממשלה והלוואות להשקעות הון למודרניזציה.

מיטראן העביר את חוקי הביזור הראשונים, חוק דפרי .

לאחר שנתיים בתפקיד, ביצע מיטראן תפנית משמעותית למדיניות הכלכלית, עם אימוץ מרץ 1983 של מה שמכונה "Tourant de la rigueur" (תפנית הצנע). העדיפות למאבק באינפלציה על מנת להישאר תחרותית במערכת המוניטרית האירופית. אף על פי שהיו שתי תקופות של רפלציה כלכלית קלה (תחילה משנת 1984 עד 1986 ושוב משנת 1988 עד 1990), הריסון הכספי והפיסקלי היה האוריינטציה המדינית המהותית של נשיאותו של מיטראן משנת 1983 ואילך. אף על פי כן, בהשוואה לממוצע ה- OECD, המדיניות הפיסקלית בצרפת נותרה מרחיבה יחסית במהלך שתי נשיאות מיטראן.

מדיניות חברתית

בשנת 1983, כל חברי תוכנית הפנסיה הכללית השיגו את הזכות לפנסיה מלאה בגיל 60 שישולמו בשיעור של מחצית משכר העזר בתמורה לתרומה של 37.5 שנים. הממשלה הסכימה במקביל לשפר את מצב הפנסיה של חלק מעובדי המגזר הציבורי ולהעלות את הערך האמיתי של הקצבה המינימלית. בנוסף, משא ומתן מאוחר יותר הכניס פרישה בגיל 60 שנה לתוכניות העיסוק אם כי ניתן היה להסכים לתנאים הכספיים לשם כך רק לתקופה של 7 שנים. השוואה בין 1981 ל -1986 הראתה כי הקצבה הממלכתית המינימלית גדלה ב -64% לזוג וב -81% לאדם אחד. באותה תקופה קצבאות המשפחה גדלו ב 71% לשלושה ילדים וב 112% לשני ילדים. בנוסף,

כדי לסמן את חשיבות בעיות הקשישים, מינתה הממשלה מזכיר המדינה (המצורף למשרד הרווחה והסולידריות הלאומית) שיישא באחריות מיוחדת עליהם, ובמאמץ לנסות ולקשר את המדיניות ל הרגיש צרכים של קשישים, היא הקימה ועדה מייעצת מרכזית שתבחן את המדיניות החברתית מבחינתם ותבצע מחקרים ובירורים מיוחדים. גוף זה דאג במיוחד למעקב אחר ניסיונות התיאום ולעידוד מדיניות שנועדה לעזור לקשיש שלו להישאר בבית במקום להיכנס לטיפול מגורים.

בתחום שירותי הבריאות בוטלו כמה אישומי מרשם, הנהלת בתי החולים בוזרה, זכויות העובדים בשירות הבריאות אושרו והוצג ציוד לחוקרים. משנת 1983 ואילך זכאים פרנסי השכר שתרמו לקרן פנסיה במשך 37.5 שנים לפרוש לפנסיה מלאה. זכות זו הורחבה גם לעצמאים בשנת 1984 ולחקלאים בשנת 1986. אנשים שפרשו בגיל 60 לא היו בתחילה זכאים להפחתות בתחבורה ציבורית עד שהגיעו לגיל 65. הגיל המאושר ל עם זאת, הפחתות אלה צומצמו ל -62 בשנת 1985. מספר מהגרים לא חוקיים סידרו את עמדתם תחת הסוציאליסטים והקלו בתנאים הנוגעים לאישורי שהייה ועבודה. תוכניות חינוכיות יושמו כדי לסייע לקהילות העולים, ואילו לעולים ניתן לזכות להתאגד חופשי. הממשלה הסוציאליסטית פתחה גם במגעים עם הרשויות בכמה ממדינות המוצא העיקריות, הקלה על כללי הלאום במגזר הציבורי, קישרה נציגים של קבוצות מהגרים לעבודה ברשות ציבורית, והקימה מועצת עולים בשנת 1984.

אף על פי שמגבלת ההכנסה לקצבאות השתנה בהתאם למצב הילד במשפחה ומספר הילדים התלויים, תקרות אלה הוקמו לטובה יותר במקרים בהם שני ההורים עובדים או שבהם הורה יחיד היה אחראי והיו קשורים לשינויים ברמות השכר. אלה שלקחו חופשת הורים כדי לטפל בשלושה ילדים ומעלה (בתנאי שמילאו את כללי הזכאות) קיבלו גם הטבות מסוימות בעין, כגון הטבה לא חייבת במס, שלא נבדקה, ועדיפות בקורסי הכשרה מקצועית. דחיפה חדשה ניתנה גם למחקר על בעיות משפחתיות כולל עניין בהשפעות של שינוי מבנים משפחתיים, תעסוקת נשים וההשפעה של מדיניות חברתית מקומית על חיי המשפחה. בנוסף, בעוד שחוקק ביולי 1983 התקבל חוק בדבר שוויון הזדמנויות בתעסוקה, שאוסר על כל צורות של טיפול לא שוויוני ללא קשר לנסיבות, יחד עם קביעת תוכניות פעולה חיוביות שיוכלו להקים בחברות הגדולות. בינואר 1984 התקבלה צו המעניק סיוע מדינה לחברות שהטמיעו תוכניות שוויון לעובדים. באותה השנה נחקק חוק שהעניק למלואות משפחת קיסיס des Allocations Familiales את המשימה לגבות מזונות שלא שולמו, בתחילה להורים בודדים ובהמשך לאימהות נשואות או משותפות.

בתחום החינוך הוקדשו משאבים נוספים למערכת החינוך, כאשר תקציבי החינוך לשנים 1982, 1983 ו- 1984 עלו בכ -4% ל -6% בשנה מעל לשיעור האינפלציה. בשנים 1981 עד 1983 הוגדל חיל המורים ב־30,000. ההסמכה הוחזרה למספר תוכניות מתקדמות לתארים מתקדמים ותואר שני שהשר הקודם סוניאר-סייט הקודם דחה מטעמי כלכלה ו"התייחסות למשאבים ". יוזמות רבות בוצעו כמו הוראת אזרחים, הכנסת מחדש של הוראת ההיסטוריה והגאוגרפיה הצרפתית ברמה הראשונית, הכנסת תארים מקצועיים חדשים, שותפות בין בתי ספר ומפעלים והכנסת מחשבים בכיתות. אזורי עדיפות הוקמו בשנת 1981 כחלק ממאמץ שיטתי למאבק בהשגת תת-בתי ספר בבתי ספר, בעוד שעודד חינוך טכני. בנוסף הורחב חינוך גננות, בעוד מאמצי הסוציאליסטים לקדם מחקר משותף בין התעשייה לסוכנויות המחקר הגדילו את מספר החוזים מסוג זה בחצי בכל שנה בין 1982 ל -1985, עם עלייה של 29% בפטנטים המשותפים. המקצוע המקצועי של ה- Baccalauréat, שהוצג בשנת 1985, איפשר לבעלי בעלי מקצוע Brevet d'études professionnelles (או במקרים מסוימים של תעודת המקצוע Certification d'aptitude) להמשיך לשנתיים נוספות וללמוד עבור ה- Baccalauréat.

מיטראן ביטל את עונש המוות מיד עם כניסתו לתפקיד (באמצעות חוק הבדינטר ), וכן את "חוק האנטי קאסרים" שהנהיג אחריות קולקטיבית על מעשי אלימות במהלך הפגנות. הוא גם פיזר את Cour de sûreté, בית משפט מיוחד מיוחד, וחוקק סדירה מאסיבית של מהגרים בלתי חוקיים. הוכנסו תקנות נוקשות יותר על סמכויות המשטרה לעצור, לחפש ולמעצר, וביטול "loi sécurité et liberté" (מעשה לסדר ציבורי שנוי במחלוקת). בנוסף שופרה מערכת הסיוע המשפטי.

בשנת 1984 נחקק חוק שיבטיח כי נשים גרושות שלא קיבלו אחזקה יינתנו סיוע בהשבת המחסור בהכנסותיהן מבעלה לשעבר. עד שנת 1986 התמקדה תשומת לב מיוחדת בסיוע לנשים במשפחות חד הוריות לחזור לתעסוקה, מתוך הכרה בבעיות ההולכות וגוברות הקשורות ללידות חוץ-נישואיות והתמוטטויות בנישואין. חופשת הורים הורחבה לחברות המונות 100 עובדים בשנת 1981 (קודם לכן הוקמה בשנת 1977 הפרשה לחופשת הורים לחברות המעסיקות לפחות 200 עובדים) ובהמשך לכלל העובדים בשנת 1984. משנת 1984 ואילך, נשים נשואות חויבו לחתום על החזרי מס, גברים ונשים קיבלו שוויון זכויות בניהול הרכוש המשותף שלהם ושל ילדיהם,

מתקני הטיפול בילדים הורחבו גם כן, כאשר מספר המקומות בקרונות עלה בהתמדה בין 1981 ל -1986. בנוסף, שכר המינימום(SMIC) הוגדל משמעותית. בשנים 1981 - 1984 ,ה- SMIC עלה ב 125% - בעוד המחירים עלו ב 75% - רק באותה תקופה. הוכנסו גם צעדים שונים בכדי להפחית את השפעות הגידול באבטלה. בין 1981 ל -1986 היו מעט יותר מ־800,000 צעירים שהועמדו על תוכניות עבודה מיוחדות, 800,000 פרישות מוקדמות, 200,000 הצלחות קצבאות ארגוניות, ו -30,000 עובדים שהושלמו מהסקטורים התעשייתיים היורדים.