טיוטה:הקיבליון
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור | English |
| סוגה | ספר עיון, אזוטרי, רוחני, עולם חדש |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | שבעת חוקי הברזל של היקום (הקיבליון) |
| תאריך | 01/05/2024 |
| מספר עמודים | 150 |
הקיבליון (הוא ספר שפורסם במקור ב-1908 על ידי "שלושה מתלמדים" (זוהה לעיתים קרובות כחלוץ המחשבה החדשה ויליאם ווקר אטקינסון, 1862–1932)[1] שמתיימר להעביר את תורתו של הרמס טריסמגיסטוס.
בעוד שהוא חולק עם טקסטים הרמטיים עתיקים וימי הביניים מספר תכונות כמו מנטליזם פילוסופי, המושג ' כמו שלמעלה, ככה למטה ', והרעיון שהכול מורכב מנוגדים קוטביים, ככלל הוא חייב יותר לרעיונות של סופרים של תורת הנסתר המודרניים, במיוחד אלה של תנועת "המחשבה החדשה" שאליה השתייך אטקינסון.[2] מערכת ההרמטית המודרנית, היא בעלת השפעה רבה בחוגי העידן החדש מאז המאה העשרים.[3]
הספר תורגם לעברית ב־2024 ונקרא שבעת חוקי הברזל של היקום(הקיבליון)
שבעת העקרונות ההרמטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מושג מרכזי בספר הוא שקיימים "שבעה עקרונות הרמטיים, שעליהם מבוססת הפילוסופיה ההרמטית כולה".[4] אלה, כפי שצוטטו מהספר:
1. עקרון המנטליזם
"הכל הוא תודעה; היקום הוא מנטלי."[5]
2. עקרון ההתכתבות
" כמו שלמעלה, ככה למטה ; כמו שלמטה, ככה למעלה. ” [...] עיקרון זה מגלם את האמת שתמיד קיימת התאמה בין החוקים והתופעות של מישורי ההוויה והחיים השונים.[6]
3. עקרון הרטט
"שום דבר לא נח; הכול זז; הכול רוטט."[7]
4. עקרון הקוטביות
"כל דבר הוא כפול; לכל דבר יש קטבים; לכל דבר יש את צמד ההפכים שלו; דומים ולא דומים זהים; הפכים זהים בטבעם, אך שונים בדרגתם; קצוות נפגשים; כל האמיתות אינן אלא חצאי אמיתות; ניתן ליישב את כל הפרדוקסים."[8]
5. עקרון הקצב
"הכול זורם, החוצה ונכנס; לכל דבר יש גאות ושפל; כל הדברים עולים ויורדים; הנפת המטוטלת מתבטאת בכל דבר; מידת התנופה ימינה היא מידת התנופה שמאלה; הקצב מפצה."[9]
6. עקרון הסיבה והתוצאה
"לכל סיבה יש את התוצאה שלה; לכל תוצאה יש את הסיבה שלה; הכול קורה על פי חוק; מזל אינו אלא שם לחוק שאינו מוכר; ישנם מישורים רבים של סיבתיות, אבל שום דבר לא נמלט מהחוק."[10]
7. עקרון המגדר
"מגדר נמצא בכל דבר; לכל דבר יש את העקרונות הגבריים והנשיים שלו; המגדר מתבטא בכל המישורים."[11]
קשר להרמטיקה העתיקה וימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי סופר הנסתר מיץ' הורוביץ, המנטליזם הפילוסופי (קדימות הנפש כגורם פעיל לדברים) המתואר על ידי העיקרון הראשון הקיבליון נוצר בהשראת מושגים דומים בגדול בהרמטיקה היוונית העתיקה.[12]
ניקולס אי. צ'פל מציין שבעוד כמה היבטים כמו המנטליזם הפילוסופי, למושג " כמו שלמעלה, ככה למטה " כפי שנגזר מלוח האזמרגד, והרעיון שהכול קיים כזוגות של הפכים קוטביים מגדריים, יש רקע ב טקסטים הרמטיים עתיקים וימי הביניים, היבטים אחרים כמו עקרון הרטט (שמקורו בפילוסופיה של דייוויד הארטלי, 1705–1757) אינם קשורים להרמטיקה.[2]
קפל גם מציינת כי ישנם מספר ניגודים עזים בין הקיבליון להרמטיקה המסורתית, כגון העמדה האנטי-תאולוגית ' הקיבליון מול הדגש הרב על תאולוגיה בהרמטיקה, או ההתמקדות ' הקיבליון ב"המתרגל" התמרה נפשית" לעומת העיסוק המסורתי ' הרמטיקה ביראת כבוד ואיחוד עם האלוהי. קפלה מגיעה למסקנה כי ככלל, הקיבליון קשור מדי לרעיונות של תחילת המאה ה-20 הנובעים מתנועת המחשבה החדשה מכדי להיות מייצג את המסורת ההיסטורית הרחבה יותר של הפילוסופיה ההרמטית.[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ On the identification of the author of the Kybalion as William W. Atkinson, see Deslippe 2011, pp. 18–19; Chapel 2013; Smoley 2018, pp. ix-xxv; Horowitz 2019, p. 195.
- ^ 1 2 3 Chapel 2013.
- ^ See Horowitz 2019, pp. 193–194.
- ^ Three Initiates 1908, p. 25 (excessive capitalization removed); cf. Brînzeu 2011, p. 263; Horowitz 2019, pp. 193-194, p. 196.
- ^ Three Initiates 1908, p. 26.
- ^ Three Initiates 1908, p. 28 (excessive capitalization removed).
- ^ Three Initiates 1908, p. 30 (excessive capitalization removed).
- ^ Three Initiates 1908, p. 32 (excessive capitalization removed).
- ^ Three Initiates 1908, p. 35.
- ^ Three Initiates 1908, p. 38 (excessive capitalization removed).
- ^ Three Initiates 1908, p. 39 (excessive capitalization removed).
- ^ Horowitz 2019, pp. 196–198.