טיוטה:התמחות בהוראה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כל בוגרי לימודי הוראה, חייבים בביצוע שנת סטאז', על מנת לקבל רישיון קבוע לעיסוק בהוראה בישראל. תפיסת שלב ההתמחות וההשתלבות בישראל מושתתת על ראיית ההוראה כפרופסיה. במסגרת תהליך זה חלה בישראל חובת ההתמחות בהוראה (סטאז') בשנת ההוראה הראשונה. ההתמחות היא אחד התנאים לקבלת רישיון לעיסוק בהוראה. תקופת ההתמחות והכניסה להוראה נועדה לאפשר למתמחה ולעובד ההוראה המתחיל "כניסה רכה" לתוך הפרופסיה בתהליך הדרגתי.

התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התהליך של מיסוד ההתמחות בהוראה למורים בישראל החל עוד בסוף המאה ה-20 לאחר ההבנה שקיימת נשירה רצינית של מורים בשנת עבודתם הראשונה עקב קשיים בקליטתם בעבודה. מורים חדשים נדרשו להורות לצד מורים מנוסים, לפני שעברו תהליך התמחות מסודר וללא תמיכה והערכה ממוסדת של משרד החינוך[1]. כדי לסייע למורים מתחילים להתמודד עם "הלם המציאות", "הלם הכיתה החיה" [2] יזם האגף להכשרת עו"ה במשרד החינוך והתרבות בשנת תש"ן את הפרויקט "ליווי בקליטה" [3]. לפרויקט הוצבו ארבע מטרות עיקריות: 1 .סיוע למורים החדשים בהתפתחותם המקצועית; 2 .הגדלת אחוז הפונים להוראה; 3 .צמצום הנשירה מן ההוראה בתום שנת העבודה הראשונה; 4 .קבלת משוב על תוכניות ההכשרה במוסדות עצמם. בשנים הראשונות המהלך היה וולונטרי, החל במספר מצומצם של מכללות ולווה במעקב.

המצב כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמחות של מורים מתחילים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההוראה כרוכה בשימוש בגוף ידע רחב על הנושא הנלמד, וקבוצה נוספת של ידע על הדרכים היעילות ביותר ללמד את הנושא לסוגים שונים של לומדים; לפיכך, היא מחייבת את המורים לבצע מערך מורכב של משימות בכל דקה. מורים רבים חווים את שנותיהם הראשונות במקצוע כמלחיצות. שיעור המורים שאינם נכנסים למקצוע לאחר סיום ההכשרה הראשונית, או שעוזבים את המקצוע לאחר משרת ההוראה הראשונה שלהם, גבוה.

לעיתים נעשית הבחנה בין הכנסת מורה לבית ספר חדש (הסברת החזון, נהליו וכו'), לבין הכנסת מורה חדש למקצוע ההוראה (מתן התמיכה הדרושה כדי לסייע למורה המתחיל לפתח זהות מקצועית, ולפתח עוד יותר את הכישורים הבסיסיים שנרכשו במכללה/אוניברסיטה).

מספר מדינות הציבו מערכות תמיכה מקיפות כדי לסייע למורים מתחילים בשנותיהם הראשונות במקצוע. אלמנטים של תוכנית כזו יכולים לכלול:

חונכות: הקצאה של מורה מנוסה שהוכשר במיוחד כמנטור לכל מורה מתחיל ; המנטור רשאי לספק תמיכה והדרכה רגשית ומקצועית; אך מחקרים מראים כי תמיכת חונך בלבד איננה מספיקה.

סדנת תמיכה מטעם המוסד המכשיר, מכללה/אוניברסיטה, שבה משתתפים עמיתים: לתמיכה הדדית אך גם ללימוד עמיתים ומובלת על ידי מנחה הסדנה שהוכשר לכך.

קלט ממומחים חינוכיים (למשל כדי לעזור למורה המתחיל לשלב בין מה שנלמד בזמן ההכשרה עם המציאות בכיתה).

תמיכה בתהליך הרפלקציה העצמית שכל המורים עוסקים בו (למשל באמצעות ניהול יומן).

מחקרים מסוימים מצביעים על כך שתוכניות כאלה יכולות: להגביר את השמירה על מורים מתחילים במקצוע; לשפר את ביצועי ההוראה; לקדם את רווחתם האישית והמקצועית של המורים.

התמחות של מורים מתחילים בישראל

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנרי תם, האם ליווי בקליטה אפקטיבי להתפתחותם המקצועית של מורים מתחילים?, דפים 39, עמ' 67-84 doi: http://library.macam.ac.il/study/pdf_files/d8431.pdf
  2. ^ קרמר-חיון, ל', הופמן, י', זהות מקצועית ונשירה מן ההוראה., עיונים בחינוך 30, 1981, עמ' 108-99
  3. ^ מור, ד', ליווי בקליטה - הפרויקט והתפתחותו., דפים 14, 1992, עמ' 63-75.