טיוטה:התפתחות הילד, גילאים קריטיים
מהו גיל קריטי בהתפתחות הילד?[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלון הזדמנויות שבו המערכת בשלה לרכוש תחום למידה חדש ולקלוט השפעות חיצוניות המאפשרות למידה. הגיל הקריטי {Critical Period) הוא תקופת התפתחות תחומה ומוגבלת בזמן בה המוח מסתגל למראות, צלילים, טעמים ומגעים חדשים. לאחר שנסגר החלון, ההתנהגות לא תירכש באופן ספונטני וטבעי [1].
התקופה הקריטית בהתפתחות מערכת העצבים המרכזית היא מלידה ועד כניסה לכתה א'. בשנים הראשונות יש גדילה מואצת של מבנים במוח התינוק המאפשרים ליצור קשרים עצביים חדשים. גרויים מתאימים הניתנים בגיל הקריטי מאפשרים למוח לקלוט מידע, ללמוד ולהכיר את הסביבה. המוח זקוק לגרייה מתמדת כדי לשמור על חיוניות והתפתחות. כשהמבנים במוח אינם מקבלים גירוי ועירור מתאימים בתקופת החיים הראשונה, הם עלולים להינזק ולפגוע בפוטנציאל הלמידה. [2] הגילאים הקריטיים מציינים את קצה תחום הנורמה. אך חשוב לציין כי גילאים קריטיים אינם מדויקים ולכל אחד יש קצב התפתחות ייחודי משלו.
דוגמה: תחום הנורמה של תפיסת צעצוע הוא בין 4-6 חודשים. תחום הנורמה של הליכה עצמאית הוא בין 11–20 חודשים. כשילדה לא תופסת צעצוע בגיל 6 חודשים, או ילד לא הולך הליכה עצמאית לקראת גיל שנתיים, ייתכן שהם בקצה התחום של הגיל הקריטי - הרגע שלפני סגירת החלון. [3]
אבני דרך המתארות גיל קריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגילאים הקריטיים חשובים במיוחד בהתפתחות מרכזי השפה, הדיבור, הראייה והשמיעה. אבני הדרך ההתפתחותיות מתוארים בעזרת טבלאות התפתחות המתייחסות להיבטים מוטוריים, קוגניטיביים, שפתיים ורגשיים.
תנועה (מוטוריקה גסה ועדינה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
גילאי 0-2 שנים נחשבים לגיל קריטי בהתפתחות המוטורית המאפשרת לילדים לחקור את סביבתם בעזרת מיומנויות כמו הליכה, משחקי כדור (מוטוריקה גסה), גזירה, ציור (מוטוריקה עדינה).
קוגניציה (שפה ותקשורת)[עריכת קוד מקור | עריכה]
גילאי 0-3 שנים נחשבים לגיל קריטי ברכישת שפה והתפתחות מיומנויות קוגניטיבית המאפשרות לילדים ללמוד מסביבתם ולהבין את חוקי העולם הסובב אותם. תקופה זו מאופיינת באבני דרך ביכולת ליצור צלילים מילים ומשפטים והתנהגויות המאפשרות לתקשר עם הסביבה.
יכולת רגשית[עריכת קוד מקור | עריכה]
גילאי 0-5 שנים נחשבים לגיל קריטי להתפתחות מיומנויות חברתיות ורגשיות המאפשרות לילדים ליצור קשרים עם בני גילם ולווסת את רגשותיהם. חוויות מוקדמות אלו הן הבסיס ליכולות חברתיות כמו עצמאות, רווחה רגשית וביטחון עצמי.
לכל ילד יש קצב התקדמות ייחודי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לא כל חריגה מהנורמה מצביעה על עיכוב התפתחותי. יש ילדים הזקוקים לזמן ארוך יותר כדי לרכוש את מיומנויות היסוד. ניתן ללמוד ולפתח מיומנויות אלו גם לאחר סגירת חלון ההזדמנויות של הגיל הקריטי, אך ייתכן שהלמידה תהיה יותר מורכבת.
אם יש עיכוב במספר תחומים של אבני הדרך ההתפתחותיות, מומלץ להתייעץ עם מומחים התפתחותיים. [4]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Giovanni Cioni, Critical Period, Critical periods of development, 2013
- ^ שמעוני לאה, [molsa.gov.i התפתחות המוח וזמנים קריטיים], באתר דרור" – פרק ב' מאמר 39, 2006
- ^ Jennifer Carr, Critical Periods, 2012
- ^ Gloria Huei-Jong Graf, Critical Periods in Child Development and the Transition to Adulthood, national library of medicine, 2021