לדלג לתוכן

טיוטה:זושא וילימובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב זושא ווילימובסקי נולד בג' בסיוון תרפ"ב לאביו הרב יוסף יצחק ווילימובסקי היה פרטיזן בקבוצת האחים בלסקי ואחר המלחמה נהיה לחסיד חב"ד ונחשב לאחד מהבולטים בעסקני חב"ד ואף היה המבקר של חב"ד וכונה על ידי הרבי מיין פרטיזן (הפרטיזן שלי)

תולדות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב זושא וילימובסקי נולד בג' בניסן תרפ"ב לאביו הרב יוסף יצחק ולאמו הרבנית מריישא (מרים) ווילימובסקי. אביו כיהן כרב העיר איזיום שברוסיה, ובשנת תרפ"ד, בעת שר' זושא היה בן שנתיים, עברה המשפחה לפולין, שם התמנה אביו לרב ואב-בית-דין בעיר סלץ[1].

בצעירותו למד בישיבות שבאיזור מגוריו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כאשר ברית המועצות כבשה את האיזור, נסגרו הישיבות ברחבי המדינה, והוא הבריח את הגבול לליטא שהייתה אז תחת ממשלה עצמאית, שם למד בישיבת ברנוביץ' בראשות הגאון הרב אלחנן וסרמן. בישיבה למד בחברותא עם החסיד ר' דוד גרשוביץ. דרכיהם של החברים הטובים נפגשו ונפרדו מספר פעמים, עד שהתיישבו שניהם בכפר חב"ד. כאשר כבשו הגרמנים את ליטא, נדדה הישיבה ממקום למקום עד שהגיעה לעיירה סאמילישוק, שם התארחו התלמידים בבתי היהודים בעיירה. ר' זושא מצא מקום מגורים בבית משפחה מהקהילה היהודית. כעבור זמן הגיעה ידיעה לר' זושא שהנאצים מתקרבים לעיר, ר' זושא דאג שהמידע הזה יגיע לכל יהודי העיירה ולאחר מכן ברח גם הוא, וכך הציל רבים[2].