טיוטה:חוסן קהילתי
הגדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חוסן קהילתי - יכולתה של הקהילה לנקוט פעולות מכוונות לשיפור היכולת האישית והמשותפת (קולקטיבית) של תושביה ומוסדותיה, להגיב על שינוי חברתי ביטחוני, או כלכלי ולהשפיע על מהלכו ועל השלכותיו העתידיות על הקהילה[1].
- צח"י - צוות חוסן וחירום יישובי ביישוב כפרי במועצה אזורית הצוות מורכב מפעילים קהילתיים תושבי היישוב, שעברו הכשרה כדי לסייע לתושבי היישוב, לאנשי המקצוע ולגורמי החירום וההצלה במצבי משבר וחירום[2].
- צח"ש - צוות חוסן וחירום שכונתי בשכונה במועצה מקומית או בעיר. הצוות מורכב מפעילים קהילתיים תושבי השכונה, שעברו הכשרה כדי לסייע לתושבי השכונה, לאנשי המקצוע ולגורמי החירום וההצלה במצבי משבר וחירום[3].
- מרכז חוסן קהילתי - מרכז חוסן קהילתי הוא ארגון ברשות המקומית הנוקט בפעילות רב תחומית, המשלב בפעילותו אנשי מקצוע, פעילים קהילתיים ומתנדבים מתוך הקהילה. המרכז יוזם, מפתח ומפעיל תוכניות ופעילויות לשיפור החוסן הקהילתי, לשיפור איכות החיים של תושבי הקהילה, לפיתוח קהילתי בר קיימא ולמתן שירותי תמיכה וסיוע רב מקצועי במצבי משבר[4].
מרכיבי חוסן קהילתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מונח החוסן הושאל מתחומי הפיזיקה וההנדסה. המושג מתאר את היכולת של חומר לחזור לצורתו המקורית לאחר שהופעל עליו כוח[5]. הפעם הראשונה שהמושג שימש לתחום אחר היה ב-1973. הולינג [6] מציג את ההבדל בין חוסן הנדסי לחוסן אקולוגי.
חוסן אקולוגי הוא היכולת של מערכת להגיע למצב יציב אחרי מתח או שינויים כאשר המצב היציב החדש יכול להיות שונה מהמצב היציב הקודם. אדג'ר[7] בחן לעומק את היכולת של מושג החוסן להוות מושג משמעותי בתחום החברתי. הוא הבחין בין שלוש תגובות למצבי משבר או שינויים. כך התפתחה טיפולוגיה של תגובות הבוחנות חוסן. התגובה הראשונה מתארת חוסן כנקודה שבה ההתנגדות אינה משאירה את המערכת במצב יציב והיא נפגעת או נשברת.
התגובה השנייה מציגה פגיעה זמנית בתפקוד המערכת אך המצב חוזר לאחר מכן לקדמותו. התגובה השלישית משקפת מצב בו המערכת עוברת למצב יציב אחר אחרי הפגיעה או המשבר .
אדג'ר מוצא את התלות במשאבים כאלמנט מרכזי בחוסן החברתי. הוא קושר תלות זו לשוק ולמשאבים כלכליים, אך בהרחבה אפשר לראות כאן קשר לתפיסת הנכסים של קרצמן ומקנייט[8].
גונדרסן והולינג [9] פיתחו תפיסה מעגלית או ספירלית במחזורי התפתחות של מערכות הנעים על שלושה צירים כאשר אחד מהם הוא ציר החוסן. בספרם Panarchy הם מפרטים גם את ההיבטים החברתיים של המחזוריות ומאפיינים ארגונים וחברות בארבעת החלקים של המחזור.
בתפיסה שלהם הצירים הנוספים המשמעותיים הם ציר המשאבים וציר הקישוריות. שני הצירים האלה רלוונטיים ביותר גם לרמה הקהילתית.
כאשר אנו מתייחסים לחוסן חברתי בתחום של הרווחה והשירותים החברתיים יש חשיבות להסתכלות על רמות שונות של חוסן חברתי כפי שיש רמות של שירותים. בספרות אנו מוצאים התייחסות לארבע רמות של חוסן: חוסן אישי[10][11][12][13][14], חוסן משפחתי[15][16], חוסן קהילתי וחוסן חברתי.
קמחי ושמאי (2004) חקרו את הקשר בין חוסן אישי לחוסן קהילתי ומצאו שיש קורולציה חיובית ביניהם. גם חוקרים אחרים מצאו קשר כזה[17]. חוקרים אחדים אפילו טוענים שההשפעה המשפחתית והקהילתית גבוהה יותר מהשפעתן של תכונות החוסן האישי[18].
בין הראשונים שהתייחסו ספציפית לחוסן קהילתי היו מגווייר והייגן[19] במאמר שסוקר את הספרות המחקרית בנושא הם מאפיינים את האלמנטים שתומכים בחוסן קהילתי: אמון, מנהיגות, מסוגלות קולקטיבית, הון חברתי, לכידות, תחושת קהילתיות, השתתפות ומעורבות קהילתית, תקשורת ומידע.
נוריס התייחסה לחוסן קהילתי במודל המדגיש ארבעה תחומים - מידע ותקשורת, פיתוח כלכלי, מסוגלות קהילתית והון חברתי[20].
תפיסת החוסן הקהילתי של השירות לעבודה קהילתית ופעילותו בתחום[עריכת קוד מקור | עריכה]
השירות לעבודה קהילתית במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים החל את עיסוקו בתחום החוסן הקהילתי דרך מושג הלכידות הקהילתית המהווה את אחד המרכיבים של חוסן קהילתי.
בשנות התשעים של המאה ה-20 מיקד השירות את ההתערבות והפיתוח בשני תחומים: התמודדות עם טרור ואי ודאות פוליטית, בעיקר של היישובים מעבר לקו הירוק (דבר שהתברר ב-2005 כתרחיש ריאלי בעל השפעה מכרעת בתהליך ההתנתקות).
בסוף שנות התשעים הורחבה פעילות השירות לקו התפר בעקבות ריבוי פיגועים ביישובים. בתחילת שנות האלפיים פעל השירות בצפון הארץ ולראשונה הוצג רשמית המונח חוסן קהילתי במסגרת תוכנית שח"ק לשיפור החוסן הקהילתי ביישובי הצפון. תוך כדי הפעלת התוכנית בוצע מחקר לבדיקת היכולת של התוכנית לתרום לחיזוק החוסן הקהילתי. המחקר תרם את ההבחנה בין חוסן מוטיבציוני (הנעה לפעילות) לחוסן אינסטרומנטלי (מיגון פיזי ומשאבים כלכליים).
בשנים 2002 ו-2004 הסדיר השירות לעבודה קהילתית את פעילות צוותי הצח"י והצח"ש, צוותים של פעילים קהילתיים המסייעים לתושבי יישוב/שכונה במצבי משבר וחירום להתמודדותם עם המצב .
ב-2003 גיבש השירות לעבודה קהילתית תוכנית למרכזי חוסן קהילתי למועצות האזוריות ביהודה ושומרון, שבשנת 2007 הורחבה לשדרות ולמועצות האזוריות בעוטף עזה עם שותפים נוספים ממשרדי ממשלה ומארגוני חברה אזרחית. פעולות אלה מתבצעות בהתאם לגישה הפרואקטיבית לפיה רק קהילה אקטיבית יכולה ליצור חוסן קהילתי לאורך זמן.
הפעילות לחיזוק החוסן הקהילתי מתקיימת בשני מישורים ומוקדים בו זמנית: המוקד הראשון הוא של הרשות המקומית, מחלקותיה, אנשי המקצוע העובדים בה, בשיתוף עם רשות החירום הלאומית (רח"ל), משרדי הממשלה, פיקוד העורף וארגוני החירום.
המוקד השני הוא ציבור התושבים – האוכלוסייה ברשויות. מוקד זה מתייחס לפעילויות עם תושבים בקהילה, פעילים ומתנדבים, אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים (מעגל שני), ארגונים וולונטריים והקהילה העסקית.
התפיסה הייחודית של החוסן הקהילתי, שפיתח השירות לעבודה קהילתית, מתבססת על שילוב הפעילויות בשני מוקדים אלה בעת ובעונה אחת. יש להכשיר ולהכין אנשי מקצוע בראיה רב-תחומית ובין-ארגונית, לקראת עבודה במצבי אי ודאות, משבר וחירום, ובאותה עת לעבוד עם תושבים ואוכלוסיות בקהילה לזיהוי כוחות, יכולות והזדמנויות שיש לפתחם ולהעצימם כדי לחזק את חוסנן של הקהילות.
השירות לעבודה קהילתית פיתח כלים ומדדים בתחום החוסן הקהילתי (עם שותפים): מדד לחוסן קהילתי נתפס[21], מדד לחוסן קהילתי במועצה האזורית מטה בנימין[22] מדד לחוסן קהילתי ארצי (קבוצת המחקר המשותפת בנושא חוסן קהילתי, 2012). כלי לבדיקת המוכנות של צוותי החוסן והחירום הישוביים (צח"י) (משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מרץ 2009) תדריך למיפוי רב ממדי של החוסן הקהילתי[23]
השירות לעבודה קהילתית יישם את תפיסת החוסן הקהילתי הלכה למעשה באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים והעובדים הסוציאליים הקהילתיים בהקשרים שונים ובמצבי משבר מגוונים וסייע על פי גישת החוסן הקהילתי בתהליכי שיקום קהילתי בהתנתקות (2005 ) ובשריפות בכרמל (2010,2016)[24].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדיניות פיתוח חוסן קהילתי (2012) בתוך: סקירת השירותים החברתיים, משרד העבודה והרווחה
- צוות חירום וחוסן יישובי - צח"י (2018) משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, השרות לעבודה קהילתית.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פלד, ד. וסנדר, א., מרכז חוסן קהילתי, ירושלים: משרד העבודה והרווחה, האגף לשירותים חברתיים ואישיים, השרות לעבודה קהילתית, 2003
- ^ פלד, ד, צוות חירום ישובי (צח"י), ירושלים: משרד העבודה והרווחה, האגף לשירותים חברתיים ואישיים, השירות לעבודה קהילתית, 2002
- ^ פלד, ד, צוות חירום שכונתי (צח"ש) - תיק אב, ירושלים: משרד הרווחה, האגף לשירותים חברתיים ואישיים, השירות לעבודה קהילתית., 2004
- ^ פלד, ד. וסנדר, א, מרכז חוסן קהילתי, ירושלים: משרד העבודה והרווחה, האגף לשירותים חברתיים ואישיים, השרות לעבודה קהילתית, 2003
- ^ Websters New World Dictionary, The World Publishing Company, 1970
- ^ Holling, C, Resilience and stability of ecological systems, Annual review of ecology and systematics
- ^ Adger, W. N, ?Social and ecological resilience: Are they related, Progress in Human Geography 24, 2000, עמ' 347-364
- ^ Kretzman J. and McNight J, Building Communities from the Inside Out ACTA, 1994
- ^ Gunderson, L. and Holling, C, Panarchy: understanding transformations in human and natural systems, Island Pr, 2002
- ^ Ungar, M, Handbook for working with children and youth: Pathways to resilience across cultures and contexts., Sage Publications, 2005
- ^ Masten, A.S, Ordinary magic. Resilience processes in development., American Psychologist (3)56, 2001, עמ' 227-238
- ^ Luthar, S.S, Resilience and vulnerability: Adaptation in the context of childhood adversities, Cambridge University Press, 2003
- ^ Garmezy, N, Vulnerable and invulnerable children: Theory, research and intervention, 1976
- ^ Werner, E.E. and Smith, R.S, Vulnerable but invincible: A longitudinal study of resilient children and youth, 1982
- ^ Lazarus, A, Relationships Among Indicators of Child and Family Resilience and Adjustment Following the September 11, 2001 Tragedy, The Emory Center for Myth and Ritual in American Life Working Paper No. 36, 2004
- ^ Walsh, F, Strengthening family resilience, New York: Guilford Press, 1998
- ^ Obrist, B., Pfeiffer, C., and Henley, R, Multi-layered social resilience: a new approach in mitigation research, Progress in Development Studies 10, 2010, עמ' 283-293
- ^ Martin-Breen, P. and Anderies, J. M, Resilience: A Literature Review, The Rockefeller Foundation, 2011
- ^ Maguire, B., & Hagan, P, Disasters and communities: understanding social resilience, Australian Journal of Emergency Management (2)22, 2007
- ^ Norris, F. H., Friedman, M. J. and Watson, P. J., 60,000 Disaster Victims Speak: Part II. Summary and Implications of the Disaster Mental Health Research, Psychiatry (3)65, 2002, עמ' 204-260
- ^ פרס, י. וליסיצה, ס, מדד חוסן קהילתי נתפס, ירושלים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים, האגף לשירותים חברתיים ואישיים, השירות לעבודה קהילתית, 2008
- ^ ביליג, מ. וסורקראוט, ש., החוסן הקהילתי של ישובי מטה בנימין, אריאל: משרד הרווחה והשירותים החברתיים, האגף לשירותים חברתיים ואישיים,השירות לעבודה קהילתית והמרכז האוניברסיטאי אריאל, מועצה אזורית מטה בנימין, 2008
- ^ רותם, ג., תדריך למיפוי רב מימדי של החוסן הקהילתי לישוב/שכונה, ירושלים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים, האגף לשירותים חברתיים ואישיים, השירות לעבודה קהילתית., 2010
- ^ ערך זה נכתב על פי חומרים של השירות לעבודה קהילתית במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ( ברוך שוגרמן – מנהל השירות לעבודה קהילתית, אבי סנדר – מנהל תחום חוסן קהילתי)