טיוטה:חיים יוסף גוטליב

הרב חיים יוסף גוטליב היה רב ואב"ד קהילת סטרופקוב בעמח"ס "טיב גיטין וקידושין" (שנת תק"נ - ד' אדר יום שבת קודש תרכ"ז )

כיהן כראש בי"ד בעיר חיסט מסר שיעורים בישיבתו של רבי יחזקאל פענעט זי"ע בעל "מראה יחזקאל". כיהן כרב בעיר טארצל ובנוסף שימש שם כראש הישיבה. לאחר מכן עבר לכהן כרב בסטראפקוב שם כיהן גם כאדמו"ר לאחר שהוסמך על ידי הרה"ק רבי חיים מצאנז בעל ה"דברי חיים" עד ערוב ימיו.

קורות חייו

בעיירה טערצאל אשר בהונגריה בילדותו עברו הוריו לגור בקראלי ושם למד בראשית דרכו בגמינזיא כדרך בנם של עשירים, שם הצטיין בכשרונותיו המיוחדים, עד שיום אחד ניצל בנס כאשר רכב על סוס, ולפתע התפקר הסוס והחל לרוץ בפראות נוראה, וכל הניסיונות לרסנו ולהשקיטו עלו בתוהו ואך כפסע היה לסכנת חיים ממשית, באותה שעה נדר נדר שאם יצא לחיים ולשלום, יקדיש את כל חייו לה' ולתורתו, ובחסדי ה' יצא בלי פגע ומיד קיים את נדרו ועזב את הגמנזיא וקיבל עליו עול תורה בהתמדה נפלאה וכך הלך וגדל עד כי גדל מאוד.

את דרכו בתורה החל אצל רבותיו ראשי הישיבות שבעיר קראלי ה"ה הגאון רבי משה עסטרייכר זצ"ל והגאון רבי יקותיאל וואלף זצ"ל בעל "עמק המלך" על הרמב"ם ולימים רבה של אונסדורף.

לאחמ"כ, נסע לפרשבורג המעטירה ללמוד בישיבתו הרמה של הגאון הגדול מרן בעל "החתם סופר" זיע"א. שם ינק תורה ויראה במלא חפניים בהיותו כלי מוכשר לקבל. דבקותו ברבו הייתה לשם ולתפארת, ולא מש מזכרונו עד יומו האחרון. כשבאו ברבות הימים להתברך מפיו בדבר ישועה ורחמים היה רגיל להפטיר "זכותי' דרבינו משה החתם סופר תגן בעדך להושע בדבר ישועה ורחמים". גם ידידות נאמנה נשארה בינו לבין גדולי תלמידי החתם סופר כהמהר"ם א"ש והמהר"ם שיק. והם הכירו בו כאחד מענקי הרוח שבין תלמידי החתם סופר. בעת ששימש המהר"ם שיק כרבה של העיר חיסט נתבקש רבנו חיים יוסף על ידי לבוא ולכהן בראש בי"ד בעיר חיסט.

נישואיו

בשנת תקע"ג בהיותו בן כ"ג נישא למרת בריינדל בתו של הגביר המפורסם מוה"ר מאיר ליכטנשטיין מטערצאל שהיה מגזע של הגה"ק המפורסם רבי יצחק חיות בעל ה"זרע יצחק".

אך זוגתו הרבנית מרת בריינדל ע״ה, לא האריכה ימים ונפטרה בדמי ימיה בי״ד לחודש שבט שנת תר״ח, מנו״כ בביה״ח הישן בכפר טיסעניץ הסמוך לסטראפקוב. על מצבתה נכתב: פ״נ אשה צנועה וחסידה הרבנית מרת בריינדל בת מו״ה מאיר ז״ל נין ונכד בעמ״ס זרע יצחק, נפטרה י״ד שבט שנת תר״ח לפ״ק תנצב״ה.

לאחר פטירתה נשא רבינו בזיווג שני את אחותה מרת וויטל ע״ה (שהי׳ אלמנת הרה״ח ר׳ מרדכי צימענט ז״ל מטערצאל)

בצעירותו ישב סמוך על שולחן חותנו שדאג לכל מחסורו. וכך יכול היה להקדיש את ימיו ולילותיו לתורה ולעבודה בלא דאגות.

שם בעיר טערצל נולדו להם חמשת בניו ובתו היחידה.

התקשרותו לרבותיו גדולי החסידות

בראשית דרכו היה רחוק מדרכי החסידות, וחותנו שהיה חסיד נלהב של הרה"ק רבי יצחק איזיק מקאליב זי"ע, ניסה לשדלו שיסע עמו לקאליב אך הוא מיאן. פעם אחת ביקש ממנו חותנו שיסע עמו אל היריד שמתקיים באחת הערים ובמקום לקחתו אל השוק פנה ונסע לקאליב. כשנוכח רבנו כי הם נמצאים בקאליב הסתגר בחדר והודיע שלא יוצא משם עד שובם לביתם, חותנו הלך וסיפר זאת לרה"ק מקאליב שנענה ואמר: אם הוא אינו רוצה לבוא אצלי אני ילך אצלו. הלך והתיצב ליד חדרו של רח"י הציץ פנימה דרך חור המנעול ופנה וחזר לביתו. והנה מיד לאחר מכן ביקש רח"י מחותנו "אולי רצוי וישר שנלך לרב דכאן". ומאז דבקה נפשו בהגה"ק רבי יצחק איזיק טויב מקאליב זצ"ל שחיבבו ביותר.

היה תקופה שרבינו שימש כמלמד בכפר הסמוך לקאלוב לבניו של אחד מבני המקום.

בתקופה שלאחר נישואיו מסר שיעורים בישיבתו של רבי יחזקאל פענעט זי"ע בעל "מראה יחזקאל" שראה ברבינו כלי מחזיק ברכה בתורה ויראת שמים ואף לקחו להיות מלמד לבניו. מעט מאוד משיעורים אלו שמסר, (מאחר שרוב הכתבים אבדו) נדפסו על ידי בניו באונגוואר בשנת תרכ"ח בספר "טיב גיטין וקידושין". בהשפעתו והדרכתו של רבי יחזקאל היה רבנו מכתת רגליו לבית היכלא קדישא דהרה"ק רבי מנחם מענדל מרימינוב. והיה מקושר גם אליו.

לאחר שבעל המראה יחזקאל פינה את מקומו ועבר לכהן כרב בק"ק קארלסבורג, מילא רבינו את מקומו כרב בטארצל. בתפקיד זה כיהן במשך כעשרים וחמש שנים, ובנוסף עמד בראשות הישיבה שהעמידה תלמידים חשובים רבים אשר האירו בתורתם ויראתם ברחבי אונגרין.

לאחר פטירת רבו הקדוש מקאליב דבק בהרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ בעל ה'זרע קודש' זי"ע, ומסופר כי בפעם הראשונה שבא רבינו לראפשיץ, אמר להרה"ק מרופשיץ, שברצונו להתקשר עמו עד ביאת המשיח בב"א, ואחר כך יחזור לרבו הקדוש מקאלוב.

לאחר הסתלקותו של הרה"ק מראפשיץ מצא נוחם בתלמידו הגה"ק רבי חיים מצאנז זצ"ל שכיבדו ביותר והיה אחד משלושת בעלי התפילה בתפילת המוספין בבית מדרשו, נודע בקולו הנעים, ובכל פעם שהגיע לצאנז כיבדו הרה"ק מצאנז לעבור לפני התיבה. ונחשב לאחד מ"הפמליה של מעלה" של חסידי צאנז.

פעם ציין בפני ידיד נעוריו הגאון בעל "הקול אריה" מברגסאז שאת כל המדרגות שראה ברבותיו שהתנהגו בדרכי החסידות, ראה גם אצל רבו ה"חתם סופר".

הנהגת החסידים בסטראפקוב

בשנת תר"א משהתפנה כס הרבנות בעיר סטראפקוב פנו אנשי העיר אל בעל הדברי חיים מצאנז שייעץ להם את מי לקבל כראב"ד במקום הרה"ק בעל ה"ייטב לב" מסיגעט (שעבר לאיהל). השיב להם הרה"ק מצאנז ואמר: "מהשמים כבר מינו עליכם את הרב מטערצאל". כשבאו אל רבינו עם כתב הרבנות נענה ואמר: "שמעתי, שמעתי".

עבודת השם שלו הייתה מעל ומעבר. היה יושב עם הטלית והתפילין עד שעות הצהריים ועוסק בתורה, בנגלה ובנסתר שהיה בקי בתורה זו אך הסתיר זאת מבני האדם. עשרים ושתים שנה ישב בתענית משבת לשבת. קיבל כל אדם בסבר פנים יפות, קטן כגדול, ויצא חוצץ נגד המבזים תלמידי חכמים.

בשבת היה עורך את שולחנו הטהור ואומר הרבה דברי תורה בהתלהבות. במיוחד היה מעריך בשולחן של מוצאי שבת בסעודת מלווה מלכה שאז היו מגיעים הרבה חסידים והיה מרבה בשירות ותשבחות ומספר סיפורי צדיקים על הבעל שם טוב ותלמידיו. היה רגיל לומר שעם סיפורי צדיקים אפשר לפעול ישועות על כלל ישראל.

בפורים היה מגיע ציבור גדול, והיה מנגן בכינור ניגונים מיוחדים כששלהבת אש נסוכה על פניו. כפי שהיה מנגן בצעירותו אצל רבו הצדיק האדמו"ר מקאליב ניגוני קאליב. הניגון בכינור היה מעורר לתשובה וסעודת פורים הייתה נמשכת עד אור היום.

היה דבק במידת הביטחון חי בעניות גדולה ובכל זאת היה מרבה בצדקה במעט שהיה לו. ותמיד הסתפק במועט ולא רצה מעבר למה שצריך וכשהיה צריך, ה' היה שולח לו.

הנהיג את עת עירו בעוז ולא נתן לרוחות המשכילים להרים ראש. הם ניסו בכל מיני עלילות לממשל נגדו אבל הוא עמד בגבורה ולא התכופף בפניהם וניהל את עדתו ללא מורא וללא פחד וזכה לסיעתא דשמיא.

זכה מספר פעמים לגילוי אליהו, ובפרט בלילי פסחים. ואף זיכה את תלמידיו לראותו לאחר שביקשו ממנו. פעם אחת הפצירו בו בניו שהם רוצים לראות את אליהו הנביא בליל פסח והנה באמצע ליל הסדר דפקו בפתחו ונפל פחד גדול על כל בני ביתו ומרוב פחד הסתתרו, זה בכה וזה בכה ולא זכו לראותו. לפני פטירתו כאשר שאלוהו האם נכון הדבר שזכה לגילוי אליהו בכל עת, ענה שאינו נכון אלא זכה לראותו מספר פעמים.

ידוע היה בכח ישועותיו בכל פעם שבאו אליו בבקשות היה מזכיר בברכותיו את זכות רבותיו הקדושים שבזכותם יוושעו בכל משאלות לבם לטובה.

לאחר תקופה בה היה בסטראפקוב רצו לקבלו- בעצת הגאון המהר"ם שיק - כאב"ד חוסט, אולם מטעם הכמוס לא רצה לעזוב את סטרופקוב כל ימיו.

למרות ששימש כאדמו"ר לכל דבר ועניין מקובל שציווה על בניו שלא ימשיכו לכהן כאדמו"רים.

רבותיו

בבחרותו למד אצל הגאון רבי משה עסטרייכר זצ"ל והגאון רבי יקותיאל וואלף זצ"ל בעל "עמק המלך". לאחמ"כ אצל הגאון בעל החתם סופר. לאחר נישואיו התקשר לגדולי החסידות והיה תלמידו של הרה"ק מקאליב לאחר פטירתו דבק בהרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ בעל ה'זרע קודש' זי"ע, היה מקושר להרה"ק רבי מנחם מענדל מרימינוב. לאחר הסתלקותו של הרה"ק מראפשיץ מצא נוחם בתלמידו הגה"ק רבי חיים מצאנז זי"ע.

פטירתו

לקראת שבת מברכין אדר ב' שנת תרכ"ז נסע לצאנז. היה זה ביקורו האחרון אצל רבו הק' מצאנז. בשובו לביתו נחלש מאוד. ביום השבת קודש ד' אדר תרכ"ז השיב את נשמתו הטהורה לגנזי מרומים, ומנו"כ בבית החיים הישן של סטראפקוב בכפר טיסינעק הסמוך לעיר סטראפקוב שבסלובקיה

ועל מצבתו נחרט בראשי תיבות של שמו:

חכם מופלג בענוה וקדושה/ימיו בלה בטהרה ופרישה/ ישראל הורה תורה מצווה וחוקה/ מ"ב שנים שפטם במשפט ובצדקה/ יפה במשפט את כל דרכיו כלכל/ ועד זקנה ועד שיבה הכל עשה בהשכל/ סיפורי תהלותיו לדור ודור יביעו/ פעלי צדקותיו על תבל נודעו, הרב המאוה"ג בו"ק חו"פ נודע בחכמה ובענוה כקש"ת מו"ה חיים יוסף במו"ה ארי' ז"ל נפטר זקן ושׂבע ימים ביום ד' לחדש אדר א' תזכ"ר לפ"ק ת.נ.צ.ב.ה.

מקום ציון קדשו הפך למקום מסוגל לישועות, ועל כל צרה שלא תבוא הלכו תושבי הסביבה להתפלל על קברו ובפרט ביום היא"צ ד' אייר יצא המון רב להשטח על קברו. מקובל מבני המשפחה כי יוצאי חלציו היו באים ממרחקים ביום היארצייט, והיו מציינים זקני המשפחה שאף בימים של קור ושלגים שהדרכים משובשות היו נוסעים עם חמורים בעמל רב להשתטח על קברו.

כאשר קבלה בידם - שרבינו לפני פטירתו אמר כי בכל עת צר יבואו אליו ויפעל להם טוב. בשנים האחרונות הפך הציון למוקד עליה על ידי רבים הזוכים לראות ישועות גדולות.

מורשתו והנצחתו

מיד לאחר השואה, הקים נכדו הרב שלמה גוטליב ישיבה לזכרו ישיבת "רבינו חיים יוסף" - בית הוראה. במרכז ירושלים. מתוכה יצאו מאות רבות של תלמידי חכמים, רבנים מפורסמים, דיינים, ראשי ישיבות, מורי הוראה ויושבי על מדין המשמשים בקודש על ממלכתם בארץ הקודש ובתפוצות בית ישראל. מדי שנה בד' אדר היו עושים אנשי השם דקהילה קדושה סטרופקוב סעודת הילולא לכבוד רבנו. ומסורת זו נמשכה בירושלים עיה"ק בישיבה שהקימו לזכרו ורבים מגדולי ישראל באים להשתתף ונושאים דברים לכבוד הצדיק.

קורות חייו מופיעים באריכות בספר תולדות איש חי על ידי הרה"ג הרב אברהם מאיר איזראעל ומובאים בספר היחס בו מרוכזים ומפורטים כל צאצאיו עד לדורנו אנו