טיוטה:חינוך חינם לגיל הרך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חינוך חינך לגיל הרך (גילי 0-3) מצוי במדינות בודדות בעולם ביניהן דנמרק. רוב המדינות אינן מסבסדות באופן מלא חינוך לגיל הרך, עם זאת, בין מדינות שונות קיים טווח רחב של סבסוד חלקי עבור חינוך לגיל הרך.

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות מספר מטרות מרכזיות בשלן מדינות בוחרות לסבסד חינוך לגיל הרך:

1. עידוד ילודה –[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים רבים מראים כי תמיכה בהורים בשנותיהם הראשונות של ילדיהם מקילה על ההורים להביא ילדים לעולם. מתן טיפול ציבורי נגיש לפעוטות ולילדים משפיע לא רק על התזמון של הולדת הילדים, אלא גם על גודל המשפחה.[1] מחקר שנעשה בנורווגיה השווה בין מצב שבו אין מסגרות נגישות וזמינות לגיל הרך לבין מצב שבו המדיניות מאפשרת נגישות של מסגרות כאלה ל־60% מהאוכלוסייה, ומצא כי תחת המדיניות המאפשרת, חלה עלייה בפריון בשיעור של 0.5–0.7 ילדים לאישה.[2]

החל משנות ה-60 חלה צניחה בפריון הילודה בעולם והוא עומד על 1.6 ילדים לאישה. במקביל תוחלת החיים עלתה ונדרשים תקציבים גדולים יותר על מנת לספוג את הוצאות הבריאות, הפנסיה, טיפולים סיעודיים ועוד. על רקע השלכות אלו החלו ממשלות רבות ליישם מדיניות התומכת בעידוד ילודה במטרה להשיג מטרות חברתיות וכלכליות. במדינות רבות מציינים במפורש את מדיניות הסבסוד של הטיפול בפעוטות ככלי מדיניות מרכזי להגברת הילודה.[3]

2. עידוד תעסוקת נשים –[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעלותן של מסגרות הטיפול לגיל הרך יש השפעה שלילית על שיעור התעסוקה של נשים, ולכן מדיניות הרוצה להגדיל את שיעור תעסוקתן של הנשים משתמשת לעיתים בכלי זה. מחקר שבחן את השפעת המדיניות בנוגע למעונות לגיל הרך בארצות־הברית על החלטתן של נשים לצאת לשוק העבודה הראה כי גמישות ההשתתפות של נשים בכוח העבודה ביחס למחיר השוק של הטיפול בילדים היא בין 0.05- ל־0.35-, כלומר, עלייה של אחוז במחירה של מסגרת הטיפול תגרום לירידה של בין 0.05% ל־0.35% בשיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה. השפעה זו גדולה יותר בקרב נשים ללא השכלה, ופוחתת ככל שההשכלה עולה.[4] מחקר אחר הראה כי טווח הגמישויות נע בין 0.19- ל־0.5-, וכי ההשפעה שלילית יותר בקרב נשים אמידות פחות.[5] מחקר נוסף מצא כי גמישות התעסוקה ביחס למחיר המסגרת היא 0.3-, וכן כי גמישות שעות העבודה ביחס לעלות היא 0.7-. [6]

בשנת 1997 יושמה במחוז קוויבק שבקנדה תוכנית אוניברסלית של מסגרות לגיל הרך, שבמסגרתה נגבו מן ההורים דמי השתתפות בסך של כ־5 דולר קנדי ליום (כלומר, כ־100 דולר קנדי – או 243 שקלים[7] – לחודש). תוכנית זו העלתה את שיעורי התעסוקה של אימהות בכ־8 נקודות־אחוז.

3. הגדלת כישורים לטובת הפעוט –[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא מעט מחקרים עסקו בהגדלת כישוריו של הפעוט כתוצאה מהשקעה בחינוך בשנות ילדותיו הראשונות. שנים אלו קריטיות להתפתחותו הרגשית, החברתית והשכלית של הפעוט, אי לכך, מסגרות החינוך בגילים אלו ואיכותן משמעותיות עבור הפעוט. יש לציין כי המחקרים מדגישים כי תרומתן החיובית של מסגרות חינוך לגיל הרך עבור הפעוטות, מתקיימת במסגרות חינוך באיכות גבוהה.[8]

עם זאת, לא ניתן להטיל את מלוא האחריות על מסגרות החינוך שכן לצד המחקרים המוכיחים את השפעתן החיובית של מסגרות חינוך לגיל הרך באיכות גבוהה על התפתחותם של הילדים, מחקרים אחרים הראו כי משתנים משפחתיים מנבאים טוב יותר את התפתחות הילד מאשר משתנים הקשורים למסגרת הטיפול, וכי ההשפעה המרכזית על הפעוט מקורה בסביבתו המשפחתית.[9][10]

בנוסף, לצד תועלות מסוימות משהות במעונות יום ישנן גם ראיות לחוסר השפעה כלל או השפעה לטווח הקצר בלבד, וכן ראיות חזקות לנזקים שעלולים להיגרם לילדים משהות במסגרות חינוך לגיל הרך.[11][12]

חינוך חינם לגיל הרך: ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל לא קיים סבסוד מלא עבור חינוך לגיל הרך (גילי 0-3), אך ישנם סבסודים חלקיים על סמך מבחני תעסוקה והכנסה. הזכאות למסגרת מסובסדת לפעוט מותנית בכך ששני ההורים עובדים בהיקף של לפחות 24 שעות שבועיות. במידה שהוכחה זכאות )באמצעות תלושי משכורת) על סמך מבחן תעסוקה, נקבע היקף הסבסוד עבור שכר הלימוד. היקף תמיכתה של המדינה בפעוט נקבע על סמך רמת ההכנסה לנפש של משק הבית והיקף התעסוקה של האם. בישראל פריון הילודה עומד על 2.9 ילדים לאישה (בהשוואה ל-1.6 במדינות ה-OECD) ושיעור הפעוטות באוכלוסייה עומד על כ-10%, כך שלא ניכר צורך בעידוד ילודה באמצעות כלי זה. בנוסף שעורי תעסוקת הנשים גבוהים מאוד וניראה כי הגיע למיצוי כמעט מלא. החסמים הקיימים המשפיעים על שיעורי תעסוקת הנשים בקרב נשים ערביות בעיקר, נובעים מחסמים תרבותיים ולא קשורים למסגרות חינוך לגיל הרך.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Pau Baizan, Regional Child Care Availability and Fertility Decisions in Spain, 21 Demographic Res. 803 (2009); Christin Hilgeman & Carter T. Butts, Women's Employment and Fertility: A Welfare Regime Paradox, 38 Soc. Sci. Res. 103 (2009); Angela Luci-Greulich & Olivier Thévenon, The Impact of Family Policies on Fertility Trends in Developed Countries, 29 Eur. J. Population 387 (2013); Allison E. Rovny, Welfare State Policy Determinants of Fertility Level: A Comparative Analysis, 21 J. Eur. Soc. Pol'y 335 (2011).
  2. ^ Ronald R. Rindfuss, David K. Guilkey, S. Philip Morgan & Øystein Kravdal, Child-Care Availability and Fertility in Norway, 36 Population & Dev. Rev. 725 (2010)
  3. ^ Stefan Bauernschuster, Timo Hener & Helmut Rainer, Does the Expansion of Public Child Care Increase Birth Rates? Evidence from a Low-Fertility Country (Ifo Working Paper No. 158, 2013); World Population Policies Database 1976–2015
  4. ^ Patricia M. Anderson & Phillip B. Levine, Child Care and Mothers' Employment Decisions, (NBER Working Paper No. 7058, 1999)
  5. ^ United States General Accounting Office, Child Care Subsidies Increase Likelihood that Low-Income Mothers Will Work (1994)
  6. ^ Xiaodong Gong, Robert Breunig & Anthony King, How Responsive Is Female Labour Supply to Child Care Costs: New Australian Estimates (IZA Discussion Paper No. 5119, 2010)
  7. ^ על־פי שער ההמרה הממוצע בשנת 1997.
  8. ^ S. Mathers et al., "Sound Foundations: A review of the research evidence on quality for early childhood education and care for children under three. Implications for policy and practice", Sutton Trust, 2014
  9. ^ E. Melhuish et al., "Effects of the Home Learning Environment and Preschool Center Experience upon Literacy and Numeracy Development in Early Primary School", Journal of Social Issues, No. 64., 2008, pp. 95 – 114.
  10. ^ E. Melhuish et al., "A review of research on the effects of Early Childhood Education and Care (ECEC) upon child development", CARE project; Curriculum Quality Analysis and Impact Review of European Early Childhood Education and Care (ECEC), 2015.
  11. ^ A. C. Huston & K. C. Bobbitt, "Time spent in child care: How and why does it affect social development?", Developmental Psychology, 51(5), 2015, pp. 621–634.
  12. ^ K. A. Magnuson, C. Ruhm & J. Waldfogel, "The persistence of preschool effects: Do subsequent classroom experiences matter?", Early Childhood Research Quarterly, 22(1), 2007, pp. 18–38