טיוטה:למידה בקונטקסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

למידה בקונטקסט או למידה בהקשר

למידה בקונטקסט מקשרת בין הידע הקונספטואלי להקשר בו הוא נלמד וטוענת שמאוד בעייתי להפריד בין השניים. הפעילות בה הידע מתפתח ומיושם משמעותית ובלתי נפרדת מהלמידה וההכרה, ויש קשר הדוק בין מה נלמד ואיך נלמד [1]. למידה בקונטקסט מבוססת על גישת הקונסטרוקטיביזם החברתי שמתמקד בהקשרים חברתיים והיסטוריים המעצבים את הידע של היחיד[2]. למידה היא חלק אינטגרלי ואספקט בלתי נפרד של תרגול וניסיון חברתי תוך השתתפות בפעילויות של קהילה אחת או יותר. בתחילה הלומד משתתף פריפריאלי לגיטימי בקהילה ותוך תהליך הלמידה הוא הופך למשתתף מלא בקהילה[3]. בראון, קולינס ודוגויד משווים ידע לשפה וטוענים שהחלקים המרכיבים אותו מאנדקסים את העולם ולכן הם תוצר בלתי נפרד של הפעילות וההקשר בה הם התהוו. מושג יתפתח באופן מתמיד עם כל שימוש בו היות והקשרים חדשים, אינטראקציות ופעילויות יעצבו אותו מחדש באופן יותר מלא. לכן, מושג, כמו משמעות של מילה נמצא בבניה מתמדת. אפילו מושגים טכניים המוגדרים היטב יתפתחו ויירשו משמעות מכל הקשר של שימוש[4].



ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ John Seely Brown, Allan Collins, Paul Duguid, Situated Cognition and the Culture of Learning, Educational Researcher 18, 1989-01, עמ' 32–42 doi: 10.3102/0013189x018001032
  2. ^ Anat Cohen, Orit Ezra, Development of a contextualised MALL research framework based on L2 Chinese empirical study, Computer Assisted Language Learning 31, 2018-03-31, עמ' 764–789 doi: 10.1080/09588221.2018.1449756
  3. ^ Jean Lave, Etienne Wenger, Situated Learning, Cambridge University Press, 1991-09-27
  4. ^ John Seely Brown, Allan Collins, Paul Duguid, Situated Cognition and the Culture of Learning, Educational Researcher 18, 1989-01, עמ' 32–42 doi: 10.3102/0013189x018001032