טיוטה:לשכת החותמות
לשכת החותמות הוא מקום בבית המקדש, בזווית מזרחית צפונית של בית המוקד, שבו ישב הממונה על החותמות (מעין תלושים- שהיו פתק עם סימן בעד אלו נסכים שילם, שזיכו את האוחז בהם באפשרות לקבלת נסכים מהממונה על הנסכים) ובו גנזו בני חשמונאי את אבני המזבח, ומי שהיה צריך להביא נסכים בשביל הקרבנות שמביא, היה בא אליו ומשלם לו בעד הנסכים הדרושים לו, ומקבל ממנו חותם (פתק עם סימן, בעד אלו נסכים שילם). את החותם היה מוסר לממונה על הנסכים ומקבל ממנו את נסכיו.
מרכיבי הלשכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכהנים הנהיגו סדר של תשלומים במקדש למביאי הקרבן. אדם שהביא את קרבנו והיה זקוק לשמן עבור הנסכים, או יין לנסכים לקרבנו, העמידו הכהנים לשם כך גזברים מיוחדים למכירת צורכי הקרבן. לאחר ששילם המקריב את הכסף בלשכה זו, מקבל האיש 'חותם' ועליו רשום סוג הנסך שקנה.
תפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
לשכת החותמות היא לשכה שהייתה בבית המוקד[1], ובה היה יושב בתקופה מסוימת יוחנן הממונה על החותמות. כל מי שהיה צריך נסכים היה הולך לשם, משלם את הסכום המתאים לגזבר ומקבל ממנו 'חותם'. לאחר מכן הולך האיש ל'אחיה', הממונה על הנסכים, נותן לו את החותם, ומקבל ממנו את השמן והיין הנצרכים לקרבן[2]. בלשכה זו גנזו החשמונאים את אבני המזבח ששיקצו היוונים, כשעבדו עבודה זרה על המזבח, והחשמונאים הביאו את האבנים המחוללות לשם[3]. לשכת החותמות הייתה בצד צפוני מזרחי של בית המוקד[4]. הלשכות הצפוניות של בית המוקד מוגדרות מבחינת הקדושה ל'חול', כלומר, לא היו מקודשות בקדושת העזרה אלא בקדושת החיל*[5]. בלשכה היו כארבעה מיני חותמות: 'עגל', 'זכר', 'גדי', 'חוטא', ולכל חותם ערכו הכספי המיוחד. עגל – לנסכי בקר. גדי – לנסכי הצאן חוץ מהאיל. זכר – לנסכי האיל בלבד. חוטא – לנסכי שלש בהמות של מצורע[6].
לשכת החותמות: לשכה בבית-המוקד* בה סיפקו חותמות* לנסכים.
תפקידה: תפקיד הלשכה לספק חותמות (מעין שובר עבור תשלום לנסכים) שהופק על ידי הממונה על החותמות שישב בלשכה זו[7]. דבר נוסף שהיה בלשכה זו, הוא גניזת אבני המזבח ששוקצו (נעבדה בהם עבודה זרה) על ידי מלכי יוון[8].
מקומה: בתוך בית-המוקד* בקרן מזרחית צפונית[9].
קדושתה: לשכה זו הייתה בנויה בחול ופתוחה לחול, ודינה כקדושת הר-הבית*[10].
[1] משנה תמיד ג,ג.
[2] משנה שקלים ג,ג-ד.
[3] משנה מידות א,ו. רמב"ם הל' בית הבחירה ה,י.
[4] משנה מידות שם, וכפירוש הרמב"ם והרע"ב והתפארת ישראל שם, שלשכה זו היא לשכת החותמות. רמב"ם הל' בית הבחירה שם.
[5] ראה משנה מידות א,ו: "שתים בקודש ושתים בחול", וראה פירוש הרא"ש שם שהדרומיות היו קודש, ומכאן שהצפוניות היו חול.
[6] ירושלמי שקלים ה, ג.
[7] תמיד ג, ג. ברטנורא שם, תפארת ישראל שם אות כט, שקלים ה, ג-ה.
[8] מידות א, ו. רמב"ם הלכות בית הבחירה ה, י. ועיין עזרת כהנים על מידות שכל בית ראשון ובית שני עד תקופת החשמונאים שמשה רק לשכת החותמות, ומתקופת החשמונאים ואילך שמשה לגניזת אבני המזבח.
[9] מידות שם. רמב"ם שם.
[10] מידות א, ו. מעשר שני ג, ח.