טיוטה:מצלמת השיגור

מצלמת השיגור היא המצלמה המחוברת אל החלליות והלווינים המשוגרים לחלל החיצון.

מצלמת השיגור היא אינה מצלמה רגילה, היא צריכה להיות חזקה ועמידה לתנאים כדי לתעד את שיגורי החללית.

עמידות המצלמה

על המצלמות להיות עמידות בשינויי טמפרטורה קיצוניים, בהרעדות חזקות בתנאי ואקום.

גודל המצלמה הוא כגודל מצלמת dslr ביתית, גם מבחינת ביצועים היא דומה, רק עמידות הרבה יותר לתנאי סביבה קשים, הן מסוגלות לעמוד בטמפרטורות של בין 40- ל-100+ מעלות צלזיוס.

הפוקוס המיטבי של המצלמות הוא ב-4.5 מטר.

אין במצלמות מנגנון של פוקוס אוטומטי, בחלל משתדלים להימנע מחלקים נעים שכן הם נוטים להתקלקל; לכן נאלצנו לקבע את הפוקוס למרחק קרוב, אבל שמרו על איכות סבירה גם במרחק אינסוף או ב-265 מיליון מטר.

בנוסף, מצלמת השיגור המתעדת מהקרקע עומדת על חצובה. החצובה גם היא צריכה להיות עמידה, כבדה, וחזקה כדי שהמצלמה לא תעוף ותשבר בזמן שהחללית משתגרת מההדף של השיגור

איכות והיסטוריית המצלמה

האופטיקה במצלמה מאוד עדינה ויכולה להשתבש בקלות במהלך השיגור. איכות התמונה דומה לזו של מצלמת טלפון נייד צבעונית, אך טלפון נייד למשל, לא היה שורד אפילו עשירית מהתנאים האלה.

בעבר רצו לתעד שיגורים בעזרת מצלמות רגילות אך הן לא יכלו לעמוד בתנאים הקשים אז החליטו ליצור מצלמות שיוכלו לעמוד בתנאים הללו כדי לתעד את השיגור.

תפקיד המצלמה

תפקיד המצלמה הוא לתעד היסטוריה של שיגורי חלליות. בנוסף אם יש בעיה או תקלה שניתן לראות במראה החיצוני של החללית המצלמות יעזרו לגלות את אותה הבעיה מהר ויהיה ניתן לתקן את הבעיה לפני שהתקלה גורמת לתקלות נוספות היכולות לגרום אף להתרסקות החללית