טיוטה:קבר זכריה (מושב זכריה)

הרעיון מאחורי החפירה זו היא המחשבה שהמשקופים שנמצאו מעל פני הקרקע הינם משקופי בית כנסת הדומים למשקופים בבתי הכנסת בגליל .עם תחילת החפירה, נמצאו צלבים בכניסה למבנה, המשך החפירה נמצאה ריצפת הכנסייה, ריצפה כפולה (פסיפס לבן)ועליו פסיפס צבעוני. ומתחת לאפסיס, נמצאה מערת קבורה קדומה לכנסייה ובה משולבת מערת מסתור מימי מרד בר כוכבא. שרידים למין התקופה המוסלמית נמצאו מעל לשכבות שנזכרו, בעיקר שימוש בחלקי הכנסייה, שקטות, טייח וכו'. היות שאין ממצאים חד משמעיים לגבי רעיון קיום בית הכנסת במקום, עלה הרעיון שייתכן ומדובר בקבר של זכריה חבקוק או מיכה, המוזכרים בכתביו של בישוף בית גוברין למין שנת 392–396 .בישוף זה מעלה את קרנה של בית גוברין בעיקר מטעמי פוליטיקה שבין בישופי ירושלים וקסריה או מטעמי השפעה אזורית פוליטית. וכתביו של אוזבסיוס. לאחרונה פורסם על ידי ארכאולוגים מרשות העתיקות ,על הימצאותו של קבר שאולי זהו זכריה הנביא בחורבת מידרס . זה על סמך הסיפור של אותו בישוף נכבד, בישוף בית גוברין.,.לכך עוד לא נמצאו סימוכין לפחות לא בשלב זה . לאחר תום החפירות נתגלתה כנסייה ובה פסיפס מעניין. אך לא בית כנסת כפי שסברו תחילה. בישוף זה מזכיר שקבר זכריה, נמצא כ-7 מילין צפונה לבית גוברין, (מייל רומי 1.46 ק"מ).מדידה פשוטה מראה ,ש-7 מילין צפונה לבית גוברין, נמצא כיום מושב כפר זכריה שבעמק האלה. על מנת לחזק את היות מושב כפר זכריה קברו של הנביא זכריה הינה לכם הסיפור הבא. זכאריה, הייתה כפר ערבי עד שנת 1948,ננטשה בעקבות קרבות מבצע דני. 1950 הגיעו למקום עולים מתימן וכורדיסטן. עולי תימן עזבו את המקום עולי כורדיסטן נשארו עד עצם היום הזה. חלקם הגדול התגוררו בעיקר בבתים נטושים ,עד ההחלטה לבנות בתים יציבים יותר .("בתי סוכנות").בין מבני האבן הרבים שהיו במקום, היה מבנה אבן גדול ובו קבר גדול מצופה בשכבות טייח רבות, צבוע בצבע לבן. שני תושבי המושב (מושב זכריה)סיינה בלינדר ונחום אליהו, מספרים כשהגיעו למושב נהגו "להסתובב " בין הבתים לזחול במערות ארוכות וצרות .את מבנה הקבר הגדול הם אהבו לפקוד ולבקר במיוחד."ראינו" הם מספרים "שמספר פעמים בעיקר בבוקר מצאנו נרות דולקים בתוך מבנה הקבר וסביבו".תושבי המושב התייחסו לקבר כאל קבר שיח',"קראנו למקום הקבר של מחמד או הקבר של עלי". מי לעזאזל מדליק נרות בתוך קבר שיח' ערבי בשנת 1950 כאן בכפר זכריה ?.על שאלה זו קבלו תשובה לאחר ששומרים במושב שמעו בלילות רעשים באזור המבנה. ארבו מספר לילות במקום ואכן עלו על המסתורין..מסתננים בעיקר במנוסה. ואכן בריחה של מספר אנשים (פדאיון)מהמקום, בתקופה זו לא חסרו מסתננים ,. על פי דברי אנשי המקום, תושבי הכפר (הערבים) נהגו להגיע בלילות כדי לגנוב בעיקר בהמות וצאן. כנופיות פידאיון פקדו לעיתים די תכופות את הכפר, בעיקר את הקבר ולא לשם שוד קברים, אלה להדליק נרות. מבנה הקבר נשתמר ,עד להריסתו בשנת 1954. כפי שנכתב קודם. ידוע לכל שאין הערבים מדליקים נרות בבתי קברות אין קברי צדיקים כפי שאנו מכירים בתרבות היהודית. תושבי המושב כל שכן, הללו התייחסו אל הקבר כאל קבר מוסלמי לכל דבר. אבל המסתננים נהגו להדליק נרות בתוך הקבר לפני שהם מסתלקים עם השלל שאספו מהמושב במשך הלילה, ובכן מדוע הדליקו המסתננים נרות בקבר זה? תשובה חד משמעית לשאלה זו איין , ההשערה היא ככול הנראה תושבי זאכריה הערבית היו יהודים שבשלב מסוים נאלצו להתאסלם אך שימרו מנהגים יהודיים כפי שעשו גם תושבי דרום הר חברון (סוסיא יטה וסמוע)כמו הדלקת נרות בערב שבת במערות או מנהג שתיית יין שכמובן נעלם בחלוף השנים מנוף זה, בעיקר מסיבות פולטיות. ידוע שבימי שיבת ציון, שבו יהודים לכפר זכריה ולתל עזקה הסמוך. בתלמוד מוזכרת כפר זכריה, בהקשר לשמו. בסמוך ליישובים נוספים כמו עתרה (עיטרי ) כפר ביש מגדלה ועוד. בימי המרד הגדול אין ממצאים כי המקום לא נחפר ,אך ישנם קברים (היו) מימי בית שני. שגם הם נהרסו לשם בניית ההרחבה. במושב נמצאה מערת מסתור ארוכה במיוחד (אורוכה כ -80 מטר) מתקופת מרד בר כוכבא. כיום אין גישה המחילה נסתמה בשל עבודות "פיתוח". בתקופה הביזנטית נבנתה במקום כנסייה גדולה מאוד, כפי הידוע הנצרות בתקופה הביזנטית "מקדשת גאוגרפיה" וזה אומר שכל יישוב הנזכר במקורות שלנו (תנ"ך, או ברית חדשה ) ומזוהה בשטח, יוקם מונומנט כזה או אחר בדמות כנסייה או מנזר.כך גם כאן במושב זכריה. תרשים של פסיפס שנתגלה בכפר בסוף המאה ה-19, פורסם וחפירות לתוך המאה ה-20 על ידי בליס מקליסטר ואולברייאט, שחפרו בתל עזקה הסמוך ונעזרו בתושבי הכפר לשם החפירות מוסיפות לידע שנצטבר. ייתכן שיהודים עוד גרו במקום עם תחילת התקופה המוסלמית ,עם הזמן נאלצו היהודים להתאסלם אך המשיכו לנהל אורח חיים יהודי בהסתר. ונוהג הדלקת נרות בקבר האמור הינו נוהג קדום ונשתמר על תושבי הכפר וייתכן וזהו קברו של הנביא זכריה. השם הערבי זאכאריה נשתמר יפה. יישובים ערבים רבים משמרים שמות יישובים יהודיים מהמקורות ובהן כפר זכריה המופיע אגב במפת מידבא. ציון המקום במפה תואם את מיקומו בשטח בפועל.

סיפור הרס המבנה מעניין במיוחד., כך מספרים סיינה ברינדר ואליהו (גדו) נחום.. תושבי המושב מיום העלייה בשנת 1950. מספר רב של משפחות שהגיעו להתיישבות במושב גרו בבתים הנטושים בכפר. "זה כמו הבתים שלנו בצפון עיראק" כך ספרו, כך שזה לא היה זר לנו לגור במבנים הללו." הסוכנות היהודית וגורמים אחרים ליוו את התושבים ודאגו למחסורם בין היתר נבנו "בתי סוכנות" למעשה החלו הבתים הנטושים להוות סכנה בטיחותית על כן מרבית המבנים נהרסו ובהם גם מבנה הקבר. מספר גדו נחום שנכח בעת הריסת המבנה יחד עם חבריו: " הגיע קבלן עם בולדוזר למבנה הקבר, החל בהכנות להריסה, אמרנו לו ,"זה מקום קדוש אל תהרוס את הקבר" הקבלן טען שהוא מחויב שכן לשם כך הגיע וזה פרנסתו. הקבלן לא שעה לבקשתם שלא להרוס את הקבר. "התקרב עם הבולדוזר למבנה ובו קבר גדול, רגע לפני המגע עם אבני הקרב, נפל הבולדוזר לתוך בור גדול". הסתבר שהבולדוזר עמד על מערה שקרסה פנימה לבטן האדמה. (המערה היא כפי שציינו הינו למעשה הקבר המדובר)."אמרנו לך שזה מקום קדוש" ,כך אמרו, הקבלן השיב "קדוש שמקדוש מישהו צריך לשלם על העבודה הזאת יש לי עוד שבעה בולדוזרים, המבנה עוד ייהרס" . בכך לא נסתיים הסיפור, כעבור ארבעה ימי חילוץ של הבולדוזר מהבור שאגב ניזוק מהנפילה לבור, הגיע אותו קבלן עם בולדוזר נוסף .. הפעם "מכיוון יותר בטוח", שוב, נתקבצו חלק תושבי המושב ובם ילדים וכן גם האיש החביב גדו המספר את סיפור לראות את המחזה וכך הוא מספר: "הבולדוזר הגיע מהצד השני, התקרב למבנה, רגע לפני המגע של כף הבולדוזר בקיר הקבר, שמענו צעקה והבולדוזר נעלם וענן אבק גדול כיסה את הקבר. המבנה נשאר על מקומו אך הבולדוזר נעלם בתוך האדמה..איך נפלו בולדוזרים.....אבל הפעם נהג הבולדוזר שבר את שתי ידיו.."כולנו נפלנו מצחוק".. הקבלן שנכח במקום כעס ואמר ," יש לי עוד חמישה בולדוזרים, המבנה הזה ייהרס".. שבוע שלם לקח לקבלן לחלץ את הבולדוזר, הפעם הגיע עם כלי חדש עם מחרשה גדולה הרתומה מאחורי הכלי הכבד. התקרבה לקבר (אבל הפעם הקבלן נוהג בו.) "היות שלא היה בית ספר בימים הללו של שנות החמישים התקבצנו הילדים לראות "סרט" איך הורסים מבנים, זחלנו במנהרה שאורכה אולי 80 מטר, אספנו חפצים מתוך המערות אבל בעיקר אהבנו לראות איך הורסים מבנים".. כך אמר. שוב עמדנו מול הקבלן וצחקנו ..הקבלן היה רציני ראינו שהוא קצת פוחד.. התקרב לקבר אבל ב"רוורס" נסע לאט ומדי פעם עוצר מביט על המבנה, מתקדם ושוב עוצר ואנחנו הילדים התחלנו לצחוק בכל רם. הקבלן "התעצבן עלינו" לפתע נתן גז והסתער על המבנה נגח בו בעוצמה והפיל את מבנה הקבר. אבק רב וגל אבנים נותר במקום והקבלן? ..נס על נפשו כל עוד רוחו בו. עם הזמן אבני הקבר נלקחו לבניית טרסות במושב, ניתן לראות אותן עד עצם היום הזה .אך חלקת מציון הקבר לא נותר דבר. פרט לספור.. נקודת הציון של הקבר הינה בין גן המשחקים לבין מגרש כדור סל הסמוך וממזרח לו. איני יודע אם נותרו שרידים בתוך המערה וזה בשל עבודות עפר לשיפור פני הכפר. אך יד הדמיון לפניכם . לאחרונה, ובאורח פלא ובאופן מפתיע וללא ידיעתם של עושי הדבר הוקם במקום (על ציון קברו של זכריה הנביא ) גלעד בדמות אבני גוויל גדולות לכבוד ולזכר המייסדים, כאילו בא לומר המקום או ליתר דיוק, נקודה זו אכן מעלה ניצוץ של קדושה .