טיוטה:קהילת יהודי קורמנד

מסמך משנת 1300 מעיד על התיישבות יהודים במקום. סבורים שבסוף המאה ה-16 השתקעו במקום יהודים מגולי ספרד. תעודות מאוחרות יותר מגלות שיהודי המקום נהנו משוויון זכויות. הקהילה החלה להתארגן בתחילת המאה ה-18; עד אמצע המאה הייתה מסופחת לקהילת רוהונץ (ROHONC) ומאז הייתה קהילה עצמאית. תקנותיה, שחוברו עוד ב-1705, הוכרו על ידי השלטונות רק באמצע המאה ה-19. בעקבות קונגרס יהודי הונגריה (סוף 1868, ראשית 1969) והמחלוקת בין חרדים למשכילים, הצטרפה הקהילה לזרם הניאולוגי, שחייב השתלבות בחברה ההונגרית ותיקון סדרי החיים הדתיים. בעיירה היו אז 740 יהודים.

ב-1885 נסתפחו לקהילת קורמנד כל קהילות הנפה. במקום היו שני בתי עלמין, שני בתי כנסת ובית ספר יהודי. כן פעלו מוסדות סוציאליים רבים וספרייה ציבורית.

בשנת 1930 מנתה קהילת קורמנד 389 נפש.

תקופת השואה

עם פרסום "החוקים היהודיים" של ממשלת הונגריה הפרו-גרמנית (1938 ואילך), שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והחברה, נותקו כמעט לגמרי הקשרים החברתיים בין יהודים לנוצרים. חוקי ההפלייה עצמם לא בוצעו בקורמנד בקפידה, לבד מהגבלת השימוש בתחבורה ציבורית והחרמת חפצי ערך מידי יהודים. אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) גויסו היהודים לעבודות כפייה במסגרת צבאית.

באפריל 1944, כמה שבועות לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הגיעה למקום יחידת ס"ס גרמנית, ומפקדתה שוכנה בחווילתו של אחד מעשירי הקהילה שנאסר ונשלח למחנה הסגר. במאי רוכזו יהודי המקום בגיטו שהותקן במרכז העיירה, באזור בית הכנסת. היהודים עצמם הצטוו לממן את גדר הגיטו ואת תשלומי פיצויים לנוצרים שפונו מבתיהם.

בראשית יוני גויסו 15 גברים לעבודות כפייה ככוחות עזר לצבא ההונגרי וסמוך לכך הועברו שאר יהודי קורמנד לגיטו שהוקם בעיר סומבאטהיי (SZOMBATHELY) ומשם שולחו לאושוויץ.

לאחר המלחמה חזרו למקום 36 יהודים וחידשו את חיי הקהילה. תפילות בציבור נערכו עד סוכות 1949. בשנת 1950 נחנך בבית העלמין גלעד לזכר הניספים בשואה. ותוך זמן קצר עזבו רוב היהודים את המקום.