טיוטה:רפורמות באנרגיה ירוקה
רפורמות באנרגיה ירוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנרגיה ירוקה מתייחסת לייצור חשמל ממקורות מתחדשים כגון שמש, רוח, אנרגיה הידרומית וגיאותרמית. הביקוש הגובר לאנרגיה ירוקה הוביל לצורך ברפורמה בתחום האנרגיה על מנת לעבור מדלקים מאובנים למקורות מתחדשים.[1]
רפורמה מרכזית אחת שיושמה במדינות רבות היא יישום תעריפי הזנה (FITs). FITs {feed-in tariffs} הם תמריצים פיננסיים הניתנים ליחידים ולחברות שמייצרים חשמל ממקורות מתחדשים ומזינים אותו בחזרה לרשת. תמריצים אלו נועדו לעודד השקעה בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת ולהפוך אותם לכדאיים יותר מבחינה כלכלית.[2]
רפורמה נוספת שיושמה היא שימוש בתקני תיק מתחדש (RPS). RPS {renewable portfolio standards } היא מדיניות המחייבת להפיק אחוז מסוים של חשמל ממקורות מתחדשים. מדיניות זו הייתה יעילה בהגדלת כמות האנרגיה המתחדשת שנוצרה, כמו גם בהפחתת כמות פליטת גזי החממה.[3]
בנוסף למדיניות זו, ממשלות וחברות פרטיות משקיעות גם במחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות שיכולות לשפר את היעילות והעלות-תועלת של אנרגיה מתחדשת. לדוגמה, ההתקדמות בטכנולוגיית ואחסון הסוללות אפשרו לאגור אנרגיה עודפת שנוצרת מאנרגיה סולארית ורוח, מה שהופך אותה לאמינה יותר וזמינה לפי דרישה. [4]
למרות ההתפתחויות החיוביות הללו, עדיין קיימים חסמים רבים לאימוץ נרחב של אנרגיה ירוקה. אחד החסמים העיקריים הוא העלויות הראשוניות הגבוהות של פרויקטים של אנרגיה מתחדשת. ניתן להתגבר על כך באמצעות תמריצים ממשלתיים, כגון הקלות מס וסובסידיות, וכן באמצעות השקעות פרטיות .[5]
חסם נוסף הוא היעדר תשתית וקווי הובלה לחיבור מקורות אנרגיה מתחדשים לרשת. ניתן לטפל בכך באמצעות פרויקטים במימון ממשלתי להרחבה ושיפור תשתיות ההולכה( Wang, & Yuan 2022).[6]
חשוב לציין כי רפורמות באנרגיה ירוקה הצליחו להגדיל את כמות האנרגיה המתחדשת שנוצרה ולהפחית את פליטת גזי החממה. עם זאת, יש עדיין חסמים שנדרש להתגבר עליהם על מנת לעבור באופן מלא למערכת אנרגיה מתחדשת. מדיניות ממשלתית, כגון תעריפי הזנה ותקני תיקים מתחדשים, כמו גם השקעות פרטיות במחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות יכולות לעזור להתגבר על חסמים אלו ולקדם את האימוץ הנרחב של אנרגיה ירוקה.[7]
אנרגיה ירוקה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל עשתה בשנים האחרונות צעדים משמעותיים בכל הקשור ליישום רפורמות באנרגיה ירוקה. מאמצים אלה הונעו על ידי שילוב של מדיניות ממשלתית, השקעות במגזר הפרטי וקמפיינים למודעות ציבורית.[8]
היבט מרכזי אחד ברפורמת האנרגיה הירוקה של ישראל היה פיתוח אנרגיה סולארית. למדינה יש משאב סולארי חזק, ובשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בפריסה של מערכות סולאריות בקנה מידה שימושי. הממשלה יישמה מספר מדיניות לעידוד צמיחת התעשייה הסולארית, כולל תעריפי הזנה ותוכניות מדידת נטו. מדיניות זו סייעה ליצור אקלים השקעות יציב עבור מפתחי שמש, והובילה להקמת מספר תחנות כוח סולאריות.[9]
היבט חשוב נוסף ברפורמת האנרגיה הירוקה של ישראל הוא פיתוח כוח הרוח. למדינה יש משאב רוח זמין, במיוחד לאורך החוף וברכסי ההרים, ובשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בפריסת טורבינות הרוח. הממשלה יישמה מספר מדיניות לעידוד צמיחת תעשיית הרוח, לרבות תעריפי הזנה ותוכניות מדידת נטו. מדיניות זו סייעה ליצור אקלים השקעות יציב עבור מפתחי רוח, והובילה להקמת מספר תחנות כוח רוח.[10]
בנוסף למאמצים הספציפיים הללו לקידום הצמיחה של אנרגיית השמש והרוח, ממשלת ישראל יישמה גם מדיניות לקידום התייעלות אנרגטית. מדיניות זו כוללת קודי בנייה המחייבים בנייה יעילה באנרגיה, תמריצים כספיים לחידושים יעילים באנרגיה, וקמפיינים למודעות ציבורית כדי לחנך את האזרחים לגבי החשיבות של יעילות אנרגטית.[1]
למרות מאמצים אלו, ישראל עדיין מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בכל הנוגע לעמידה ביעדי האנרגיה הירוקה שלה. אתגר מרכזי אחד הוא היעדר תשתית הולכה מספקת לחיבור מקורות אנרגיה מתחדשים לרשת. בנוסף, המדינה עדיין מסתמכת במידה רבה על דלקים מאובנים לצרכי האנרגיה, וקיימת התנגדות משמעותית לפיתוח פרויקטים חדשים של אנרגיה מתחדשת מחלקים מסוימים של האוכלוסייה [2]
למרות האתגרים הללו, ישראל התקדמה משמעותית בשנים האחרונות בכל הקשור ליישום רפורמות באנרגיה ירוקה. משאבי השמש והרוח החזקים של המדינה, בשילוב עם מדיניות ממשלתית לקידום הצמיחה של תעשיות אלו, הובילו לבניית מספר פרויקטים יישומיים של אנרגיה מתחדשת. בנוסף, מאמצים לקידום יעילות אנרגטית סייעו להפחית את צריכת האנרגיה הכוללת של המדינה. ככל שישראל תמשיך לחתור ביעדי האנרגיה הירוקה שלה, יהיה חשוב שהממשלה תתמודד עם האתגרים שעדיין מרחפים באופק לרבות הצורך ביותר תשתיות הולכה, והצורך להתגבר על ההתנגדות לפיתוח פרויקטים חדשים של אנרגיה מתחדשת.
ישראל מתקדמת יחסית בשנים האחרונות בכל הקשור ליישום רפורמות באנרגיה ירוקה. למדינה יש פוטנציאל טוב לאנרגיה סולארית ורוח, בשילוב עם מדיניות ממשלתית והשקעות במגזר הפרטי שהובילו להקמת מספר פרויקטים רחבי היקף של אנרגיה מתחדשת. עם זאת, עדיין נותרו האתגרים, כמו היעדר תשתית הולכה והתנגדות לפיתוח פרויקטים חדשים של אנרגיה מתחדשת, נוסף לכך מחסור בקרקעות וההגבלה של מנהל התכנון והבניה שהקצה רק 20 אלף דונם לאנרגיה ירוקה. הממשלה תצטרך להתמודד עם אתגרים אלה כדי להשיג את יעדי האנרגיה הירוקה שלה. [3]
פסגת הG20 ופיתוח אנרגיה ירוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסגת ה-G20 היא פורום בינלאומי לממשלות ולנגידי בנקים מרכזיים מ-20 כלכלות מרכזיות. היא הוקמה בשנת 1999 במטרה לדון בסוגיות מדיניות הנוגעות לקידום יציבות פיננסית בינלאומית. [4]
לגבי אנרגיה ירוקה, מדינות G20 עשו מספר הסכמים לקידום השימוש באנרגיה מתחדשת ולהפחתת פליטת גזי חממה. לדוגמה, בשנת 2019 מדינות ה-G20 הסכימו לבטל בהדרגה את סובסידיות הדלק המאובנים הבלתי יעילים, ובשנת 2020, מדינות ה-G20 התחייבו להגביר את התרומות הקבועות הלאומיות שלהן (NDCs) במסגרת הסכם פריז כדי להילחם בשינויי האקלים. מנהיגי ה-G20 גם התחייבו לגייס טריליון דולר במימון נוסף לפעולת אקלים עד 2025. [11]
מדיניות שימוש אנרגיה ירוקה בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרמניה: גרמניה היא מובילה עולמית באנרגיה מתחדשת, במיוחד בתחומי רוח ואנרגיה סולארית. המדינה קבעה יעדים שאפתניים לאנרגיה מתחדשת, במטרה לייצר 80% מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים עד שנת 2050. גרמניה יישמה מדיניות כגון חוק מקורות האנרגיה המתחדשת, המספק תמריצים כספיים לפיתוח פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, ותעריף הזנה, המבטיח מחיר קבוע עבור החשמל המיוצר ממקורות אנרגיה מתחדשים. נכון לשנת 2019, גרמניה ייצרה 35% מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים .[12]
סין: סין היא היצרנית הגדולה בעולם של אנרגיה מתחדשת, עם התמקדות משמעותית באנרגיה סולארית ורוח. המדינה קבעה יעד להפקת 20% מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים עד שנת 2020. סין יישמה מדיניות כמו תוכנית פיתוח האנרגיה המתחדשת של מנהל האנרגיה הלאומי, המספקת תמריצים כספיים לפיתוח פרויקטים של אנרגיה מתחדשת. נכון לשנת 2019, סין ייצרה 25% מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים
ארצות הברית: ארה"ב קבעה יעד לייצר 20% מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים עד שנת 2030. המדינה הטמיעה מדיניות כמו ה-Production Tax Credit, המספק תמריצים כספיים לפיתוח פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, וה-Renewable תקן פורטפוליו, המחייב חברות שירות לייצר אחוז מסוים מהחשמל שלהם ממקורות מתחדשים. נכון לשנת 2019, ארצות הברית ייצרה 11% מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים. [5]
הודו: הודו שמה לה למטרה לייצר 40% מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים עד 2030. נכון ל-2020, כ-18% מהחשמל של הודו הופק ממקורות מתחדשים, בעיקר אנרגיית רוח ושמש.
קנדה: קנדה הציבה יעד להפקת 90% מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים עד שנת 2030. המדינה הטמיעה מדיניות כמו תוכנית הסטנדרטים של אנרגיה מתחדשת, המספקת תמריצים כספיים לפיתוח פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, ו- Green Energy חוק, שמטרתו להגביר את השימוש באנרגיה מתחדשת במחוז אונטריו. נכון לשנת 2019, קנדה ייצרה 80% מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים. [13]
דנמרק: דנמרק היא מובילה עולמית בתחום אנרגיית הרוח, עם יעד להפיק 50% מהחשמל שלה מכוח רוח עד שנת 2030. המדינה יישמה מדיניות כמו חוק מקורות האנרגיה המתחדשים, המספק תמריצים כספיים לפיתוח אנרגיה מתחדשת פרויקטים, וחוקי כוח הרוח, שמטרתו להגביר את השימוש בכוח הרוח במדינה. נכון לשנת 2019, דנמרק ייצרה 42% מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים. [14]
יתרונות ויעילות האנרגיה הירוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנרגיה ירוקה, כגון אנרגיית שמש ורוח, נחשבת בדרך כלל ליעילה יותר ממקורות אנרגיה נפוצים כמו פחם וגז טבעי מבחינת ההשפעה הסביבתית. מקורות מתחדשים אלו מייצרים מעט פליטת פחמן עד בכלל, מפחיתים את כמות גזי החממה באטמוספרה ומאטים את השפעות שינויי האקלים. עם זאת, היעילות של אנרגיה ירוקה במונחים של עלות ואמינות יכולה להשתנות בהתאם לטכנולוגיה ולמיקום הספציפיים. באופן כללי, העלות של מקורות אנרגיה מתחדשים הולכת ופוחתת בשנים האחרונות, מה שהופך אותם ליותר תחרותיים בעלות מול מקורות אנרגיה מסורתיים. [15]
ישנם יתרונות רבים לשימוש באנרגיה ירוקה, כולל:[6]
יתרונות סביבתיים: מקורות אנרגיה ירוקים, כמו אנרגיה סולארית ורוח, מייצרים מעט פליטת פחמן עד לא, מפחיתים את כמות גזי החממה באטמוספרה ומאטים את השפעות שינויי האקלים.
אבטחת אנרגיה: מקורות אנרגיה ירוקים הם בדרך כלל מבוזרים וניתנים להפקה מקומית, מה שמפחית את התלות בנפט וגז טבעי זרים.
יתרונות כלכליים: השימוש באנרגיה ירוקה יכול ליצור מקומות עבודה במגזר האנרגיה המתחדשת ולהפחית את עלויות האנרגיה בטווח הארוך.
יתרונות בריאותיים: השימוש באנרגיה ירוקה יכול להפחית את זיהום האוויר והמים, ולהוביל לשיפור בריאות הציבור.
קיימות: מקורות אנרגיה ירוקים הם מתחדשים וברי קיימא, כלומר הם לא יתרוקנו עם הזמן.
עצמאות אנרגטית: ניתן לרתום מקורות אנרגיה ירוקים על ידי יחידים וקהילות, ולספק להם יותר אוטונומיה ושליטה על אספקת האנרגיה שלהם.
- ^ Laxmi Kalyani, [https://www.researchgate.net/profile/Vijay-Kalyani/publication/283482870_GREEN_ENERGY_The_NEED_of_the_WORLD/links/5639d6e408aecf1d92aac95d/GREEN-ENERGY-The-NEED-of-the-WORLD.pdf GREEN ENERGY: The NEED of the WORLD], Journal of Management Engineering and Information Technology, 5.1.2015
- ^ James Guild, Feed-in-tariffs and the politics of renewable energy in Indonesia and the Philippines, https://onlinelibrary.wiley.com/, 27 August 2019
- ^ Haitao Yin, Nicholas Powers, Do state renewable portfolio standards promote in-state renewable generationʔ, //www.sciencedirect.com, , February 2010
- ^ M.F. Hossain, Renewable energy: Prospects and trends in Bangladesh, /www.sciencedirect.com, April 2017
- ^ Nadia S. Ouedraogo, Opportunities, Barriers and Issues with Renewable Energy Development in Africa: a Comprehensible Review, https://link.springer.com/, 03 April 2019
- ^ Yongpei Wang, [https://journals.sagepub.com/doi/pdf/10.1177/0958305X211031015?casa_token=SYjextL9YQMAAAAA:6zXUpgT9FZl32OgWJEB1S4ocX0G5wNfzvzJjjaKxx0DEprm4PRzS7587d3YIGkpJU91-ucRrB7M Is there a grid-connected effect of grid infrastructure on renewable energy generation? Evidence from China’s upgrading transmission lines], 2022
- ^ Seyed Ehsan Hosseini, Hydrogen production from renewable and sustainable energy resources: Promising green energy carrier for clean development, https://www.sciencedirect.com/, May 2016
- ^ Montassar Kahia, Analysis of the impact of renewable energy consumption and economic growth on carbon dioxide emissions in 12 MENA countries, https://link.springer.com/, (2019)
- ^ Dmitrii Bogdanov, Solar driven net zero emission electricity supply with negligible carbon cost: Israel as a case study for Sun Belt countries, https://www.sciencedirect.com/, 15 July 2018
- ^ Dmitrii Bogdanov and Christian Breyer, [https://lutpub.lut.fi/bitstream/handle/10024/104750/Bodganov2015_paper_100%25REforIsrael_PV_wind_CSP_storages_19th_Sede-Boqer_final.pdf?sequence=2&isAllowed=y The Role of Solar Energy towards 100% Renewable Power Supply for Israel: Integrating Solar PV, Wind Energy, CSP and Storages], February 2015
- ^ Hongdian Jiang and Hui Qiao, The greenhouse effect of the agriculture-economic growth-renewable energy nexus: Evidence from G20 countries, ttps://www.sciencedirect.com, 25 June 2019
- ^ Roman Vakulchuk, Indra Overland, Daniel Scholten, Renewable energy and geopolitics: A review, https://www.sciencedirect.com/, April 2020
- ^ Matthew Davis, Adeoye Moronkeji, Md Ahiduzzaman, Amit Kumar, [ Davis, M., Moronkeji, A., Ahiduzzaman, M., & Kumar, A. (2020). Assessment of renewable energy transition pathways for a fossil fuel-dependent electricity-producing jurisdiction. Energy for Sustainable Development, 59, 243-261 Assessment of renewable energy transition pathways for a fossil fuel-dependent electricity-producing jurisdiction], https://www.sciencedirect.com/, December 2020
- ^ Xi Chen , Yuhao Zhao, China in global wind power development: Role, status and impact, https://www.sciencedirect.com/, 2020.10.11
- ^ Wind Solar Hybrid Renewable Energy System, 2020, עמ' 227 chapter 11