טיוטה:שבט קהילה

שבט קהילה תל אביב | מאי 2019

"הסתדרות הצופים בארץ־ישראל" נוסדה בחול המועד פסח תרע"ט (1919), כאשר האגודות להתעמלות 'הרצליה' ו'המכבי הצעיר' מיפו הקימו יחד עם אגודת "המשוטטים" מחיפה ארגון ארצי משותף. הייתה זו תנועת הנוער העברית הראשונה בארץ־ישראל.

תל אביב הקטנה של 1919 ציינה עשור להקמתה ומנתה כ-2,000 תושבים.

אגודות הספורט ביפו עשו את צעדיהן הראשונים עוד לפני מלחמת העולם הראשונה: מגורשי ארץ־ישראל ששבו ממצרים אחרי המלחמה, והקצינים בוגרי הגימנסיה "הרצליה" ששוחררו מן הצבא הטורקי, הפעילו את האגודות מחדש על עקרונות השיטה הסקאוטית שלמדו להכיר ולהוקיר, הן מן הבריטים במצרים והן מן הטורקים. המורים צבי נשרי ודוד קליינמן־אלמגור היו מן הבולטים במייסדי הצופיות בארץ־ישראל.

מקור השם "צופה" הוא הפסוק בספר יחזקאל: "בֶּן-אָדָם, צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל" (ג, י"ז).

ראשיתו של שבט קהילת הצופים בתל אביב באחד מחדרי גימנסיה "הרצליה". קבוצת תלמידים, ובראשם המורה להתעמלות של הגימנסיה, צבי נשרי, התכנסו והחליטו להקים "אגודת צופים" בתל אביב, תוך הסתייגות מההצבעה בשלוש אצבעות. בין המייסדים היו חי יששכרוב, אשר לויצקי, צבי נשרי, אברהם פקטורי, דוד בירנבוים והרצל בן־ארי.

תחילת הפעילות התרחשה בחולות תל אביב: המגרש בקרן הרחובות אלנבי ויהודה הלוי, עליו עמד אחר־כך בית הוועד הפועל, וצריף מועדון הטניס לשעבר בשדרות רוטשילד. בהמשך נדדו הצופים לצריף קטן ברחוב אחד העם, ליד רחוב בצלאל יפה.

חניכי שבט קהילה, לבושים במדיהם, אף השתתפו בטקס חנוכת רחוב אלנבי, שמנה אז בסך הכול ארבעה בתים.

בפעולותיהם עסקו הצופים בהתעמלות, משחקים וטיולים קצרים. היו גם טיולים בני יומיים, שלושה וארבעה לפתח־תקוה וסביבותיה ולמושבות יהודה ומספר מחנות צופיים.

שבט קהילה ארגן, בפעם הראשונה בארץ, מחנה עבודה לחניכיו במושבה רחובות. חניכי השבט הקימו מחנה באחד ממגרשי המושבה, ועבדו בכרמי האיכרים בקטיף שקדים ובקילופם. בתל אביב לא נמצא לצופים מוסד שיפרוס עליהם את חסותו, וצבי נשרי נאלץ להמשיך בדרך של מתן עצמאות מרבית לראשי הגדודים. הללו משכו איש איש לעברו הוא, אגב מריבות, התפטרויות ומשברים בלתי־פוסקים. בכל זאת נמצאו לנשרי קומץ עוזרים נאמנים (חיים קלר, אלכסנדר מרגלית, לאה גיחון), שעשו כמיטב יכולתם במסירות ובהתמדה.

ב-1925 עלה והצטרף אליהם יעקב שפירא, ראש קן השומר הצעיר בסלונים (פולין), איש חינוך נמרץ וקפדן - אחד מאותם מנהיגי השומר הצעיר דוגמת אריה כרוך, אליעזר ריגר ואחרים, שראו את ייעודם בחינוך הנוער ואשר סירבו לרתום את חניכיהם הצעירים לאידאולוגיות פוליטיות ומפלגתיות.

עד מהרה נעשה שפירא ראש גדוד וחבר ההנהגה המקומית בתל אביב, אם כי תובענותו וקפדנותו עוררו עליו את זעמם של ראשי גדודים אחרים. ב-1927 קיבל שפירא את תפקיד המנהיג המקומי של צופי תל אביב וארגן את כל הגדודים בעיר בקהילת הצופים החדשה.

בתחילה התנהלה פעילות צופית מובהקת בהדרכת מדריכים מומחים, ביניהם גם בוגרי הקורס העליון לצופיות בגילוול-פארק שבאנגליה. יחד עם זאת, עודד שפירא שיחות וויכוחים בין חניכיו בשאלות ייעוד והגשמה ברוח תנועת הנוער החופשית.

פעילות הצופים, בעיקר בתרומה לחברה, זכתה לאהדה ולהערכה בקרב תושבי העיר. רבים מבני־הנוער הצטרפו לצופים. עד מהרה התברר, שהצריף צר מלהכיל את כולם. בסיוע העירייה הועמד לרשותם מגרש בקרן הרחובות מלצ'ט וחשמונאים, בקרבת שכונת "נחלת יהושע", עליו הקימו צריף רחב ממדים.

צבי נשרי ומרגלית טרחו בגיוס הכספים והחומרים לבנין הצריף – הוא "הצריף הירוק" המפורסם, בו פעלו צופי הקהילה - או "קהילת הצופים", כפי שנקראו בהיווסדם. הצריף נחנך בחנוכה תרפ"ו - דצמבר 1925.

הצופים הם גם שנתנו לרחוב 'החשמונאים' את שמו. כשהתחילו בבניין הצריף, הציבו החניכים שלט גדול עליו כתוב באותיות מאירות עיניים "רחוב החשמונאים", על שם הגדוד שלהם. כשנסלל הרחוב כעבור שנים אחדות היה שמו עובדה קיימת.

בהנהגתו הנמרצת של יעקב שפירא גיבשה לה קהילת הצופים דפוסים והוואי מיוחדים לה. סמלה היה הדקל והמגן־דוד בעיצובו של זאב רבן. גם לאחר שתנועת הצופים אימצה את סמל החבצלת הבינלאומי, דבקה קהילת הצופים בקנאות עוד זמן רב בסמל הדקל הישן.

בנוסף לפעילות הצופית המובהקת, הטיולים והמחנות, נהגו צופי קהילה להתכנס בערבי שבת ובמוצאי שבת בצריף הירוק למסיבות "עונג שבת" שכללו משחקי חברה, שירה בציבור והופעות. לגבי רבים מחברי הקהילה היה הצריף לבית שני, אליו הגיעו בכל עת ולא רק בימי הפעילות. בדרך כלל נחשבה קהילת הצופים ל"ילד הנורא" של הסתדרות הצופים. הסיבה לכך נעוצה, אולי, ברגישות הגדולה של הפעילים והחניכים, רובם בני השכבות העממיות בתל אביב - תלמידי בתי ספר עממים ונערים עובדים, לכבודו ולייחודו של השבט היקר ללבם.

תחת הנהגתו של יעקב שפירא, היה שבט קהילה אחד השבטים המסודרים והמצטיינים בארץ.

בנוסף לפעילות הצופית המגוונת בצריף השוקק חיים - לבה ובבת עינה של קהילת הצופים - מילאו חבריה תפקידים שונים בחיי העיר העברית הראשונה הצומחת איתם. צופי הקהילה השתתפו בעדלאידות פורים, בטקסי הבאת הביכורים והיו אחראים על שמירת הסדר בחגיגות ובטקסי הנטיעות בט"ו בשבט.

השאיפה להצטיין ולהיות ראשונים תמיד, דרבנה את צופי קהילה לפעולות התנדבות שונות למען הקרן־הקיימת, למען תוצרת הארץ, לסיוע בתחומים שונים כגון איסוף ציוד לנפגעים באסונות טבע ברחבי העולם, ולהתנדבות במסגרת מוסדות שונים ברחבי העיר.

עם פרוץ המאורעות יצאו רבים ממדריכי השבט וחניכיו הבוגרים לעזרה בנקודות ההתיישבות, בעוד שהצעירים, שנשארו בעיר, מעמידים את הצריף, היקר להם מכל, ואת האוהלים מהמחסן, לטובת הפליטים משכונות הספר, עד שיימצא להם פתרון קבע.

בתוך כך נמשכה הפעילות הצופית הסדירה.

למחנות של שבט קהילה יצא מוניטין רב בארגונם ובמקוריותם. רבים זכרו במשך שנים את "מחנה האינדיאנים", שהתקיים בקרית אריה בקיץ 1937, בו לבשו הצופים אזור חלציים בלבד, הקימו ערסלים ושולחנות על העצים, כשהם יורדים לטקסים אקזוטיים סביב המדורה.

מחנה האינדיאנים צולם ליומן "כרמל", הוקרן בבתי הקולנוע ואף זכה לביקורת חריפה בעיתון התנועה.

קבוצה גדולה של בוגרי קהילה יצאה להכשרה במסגרת גרעין הצופים ב' של הפלמ"ח, גרעין שחבריו היו בין מקימי קיבוץ בארי.

אחדים מהחניכים הבוגרים של שבט קהילה היו חברים בארגון ההגנה ועסקו בהדבקת כרוזים ואף בלחימה. אריה קסלמן, בוגר שכבת אפרים, נהרג ב-22 בפברואר 1946 במהלך התקפה על מחנה המשטרה הבריטית בשרונה שבתל אביב, והיה אחד מ'הארבעה'- הכינוי שדבק בארבעת חברי ההגנה שנהרגו במהלך הפעולה: עמירם בלינקוב, שרגא הר, אהרון ידידיה ואריה קסלמן.

התכנסותה של תנועת הצופים בתל אביב תחת כנפי מחלקת החינוך של עיריית תל אביב והקמת צופי תל אביב, פתחה אופקים חדשים בפני צופי העיר העברית. שבטי הצופים הוותיקים לקחו תחת חסותם את השבטים הצעירים שקמו בהדר יוסף, בשכונת התקווה, ביד-אליהו ובשכונות נוספות ברחבי העיר.

הצמיחה הגדולה של תנועת הצופים הייתה בעשור השני למדינת ישראל. צופי העיר ובראשם חברי שבט קהילה, לקחו חלק במפעלים ארציים של פעולות שירות והתנדבות ויצאו להכשרות במסגרת גרעיני הנח"ל.

בריבוע הקטן שבין הרחובות המלך ג'ורג לאחד העם ובין שדרות בן-ציון לרחוב החשמונאים, היו סניפים מרכזיים של כל תנועות הנוער של תל אביב: ברחוב המלך ג'ורג פינת בוגרשוב שכן בשנות ה-60 קן מרכז של "השומר הצעיר". ברחוב המלך ג'ורג, במקום בו מתנוססת לתפארת מצודת זאב, שכן באמצע שנות ה-30 הסניף של תנועת "בית"ר". בצדו הדרומי של גן־מאיר, במקום בו שוכן היום המרכז הגאה של תל אביב, שכן קן "הנוער העובד והלומד". ברחוב אחד-העם 108 עמד סניף מרכז של תנועת "בני עקיבא", וברחוב מכבי, וסמוך למגרש הבלטות ההיסטורי של מכבי תל אביב עמד הקן של תנועת "המכבי הצעיר". וכמובן - הצריף של שבט צופי קהילה בקרן הרחובות חשמונאים ומלצ'ט.

בתחילת שנות השישים התנכלה יד אלמונית לצריפי תנועות הנוער בעיר. בתחילת שנת 1961 הוצת צריף שבט צופי דיזנגוף ברחוב אבן גבירול (בשטחו נבנה בהמשך בית העירייה). ב-20 באוקטובר באותה השנה הוצת צריף שבט צופי קהילה ברחוב מלצ'ט ושבועיים אחר כך הוצת צריף שבט הצופים הקשישים (הוא "הגוש") ברחוב ביכורי העיתים. לאחריו הוצת גם צריף תנועת "המחנות העולים" בשדרות עמנואל.

לאחר שריפה נוספת של הצריף, נבנה ב-1964 בית חדש לצופי שבט קהילה - מבנה בטון גדול בן שלוש קומות, המאפשר פעילות בהיקף רחב.

גם היום, בעיר התוססת ללא הפסקה, מתקיימות פעולות שבט קהילה במרחב העירוני המקיף את הבניין ברחוב מלצ'ט פינת החשמונאים - גן יעקב, שד' רוטשילד וגן מאיר.

רבים מבוגרי הקהילה איישו לימים עמדות חשובות במוסדות המדינה ובצה"ל, בתקשורת, באמנות, בתעשייה, בכלכלה ובאקדמיה.

עם תחילת שנת הפעילות תשפ"ד מנה שבט קהילה קרוב לאלף חניכים, משכבות ד' עד י"ב, משבעה בתי ספר בעיר: מלב תל אביב, מנווה צדק, מיפו, ילדי מהגרים, וילדים משולבים. רוח השבט נושבת בחוזקה בלב העיר. חניכי השבט משלבים ידיים עם הנוער הגאה, מתנדבים עם קשישים ועם אוכלוסיות מוחלשות.

ביום שלישי 24.9.19 התקיים באמפי וואהל שבגני יהושע בתל אביב, אירוע המאה של שבט קהילה. באירוע, שקדמו לו חודשים של עבודה מאומצת ומאות שעות התנדבות, נטלו חלק כאלף חניכי השכב"ג ובוגרי השבט, צופי קהילה בעבר ובהווה, שהתקבצו והגיעו לפארק הירקון מכל רחבי הארץ ואף מחוצה לה, לחגוג מאה שנים של צופיות ללא הפסקה.

האירוע נפתח במפגש רעים מרגש של המשתתפים, בוגרי השבט מ-1947 ועד היום. לאחר מכן ובמשך למעלה משעה העלו צעירי השבט יחד עם הבוגרים זיכרונות בזמר, בצליל ובתמונות, כשהחוט המקשר לאורך התוכנית הדגיש את הרעות, אהבת הארץ ואהבת האדם, כולם עקרונות הצופים עליהם התחנכו דורות של צעירים וצעירות.

זקן הבוגרים אמנון רזניק בן ה 89 בירך לצידה של נכדתו אמה, ואמר: "מי היה מאמין שיגיע יום בו אעמוד, יחד עם נכדתי אמה, מול מאות חניכי ובוגרי שבט צופי קהילה, השבט בו גדלתי. המעמד מאוד מרגש, ומסמל יותר מכל, את המסע בין מאה השנים של שבט קהילה, מימי תל אביב הקטנה ועד הערב בפארק הירקון. בשם הבוגרים אני מאחל לשבט קהילה, עוד שנים רבות של עשייה צופית, שמאחוריה מורשת מכובדת של אלפי בוגרים".

דף הוויקיפדיה של שבט קהילה מוקדש לזכרם של חללי שבט קהילה.

היה נכון!