טיוטה:שריף מוניר
לידה |
1967 (גיל: 57 בערך) מנסורה מצרים |
---|
שריף אחמד מוניר (Shareef ahmed moneer (14 מאי 1959), מנסורה, דקאליה, מצרים, ידוע בשמו שריף מוניר. בוגר המחלקה למשחק במכון הגבוה לאמנויות הבמה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוניר החל את חייו האמנותיים ב-1983 כמתופף, כאשר המשורר סלאח שאהין יעץ לו ללמוד משחק כשראה אותו עם בנו. הוא הצטרף למכון הגבוה לאמנויות דרמטיות בחוג למשחק, וסיים את לימודיו ב-1986, אבל החל לשחק ב-1984. סרטיו הבולטים הם "נישואין בדרכי", " הגנב שאהבתי", " ליאלי אלחלמיה" ו"כועסות וכועסים" עם האמן סלאח זולפיקר. הצגות התיאטרון הבולטות בהן השתתף כוללות את " חזמני יא " ו"קדה אוקי ". בהמשך עבד גם כקריין רדיו ומפיק.
עבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרטים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השנה | שם העבודה |
---|---|
2020 | (יום 13) |
2019 | מסדרון |
2016 | מגיל 30 |
2009 | בני דודים |
2007 | נקודה אחורית |
2007 | טורבו |
2007 | שדים |
2006 | חתוך והדבק |
2005 | Ouija |
2004 | חתן מבחינה ביטחונית |
2003 | לילות ללא שינה |
2001 | labeis |
2000 | מכנסיים קצרים, פלנל וכובע |
1998 | הִיסטֵרִיָה |
1991 | קיט קט |
1987 | בנים ולהרוג אותו |
1987 | מכה של מורה |
1986 | שובו של האזרח |
1985 | טביעות אצבע על מים |
1985 | המבול |
1984 | בית קטינים |
1983 | זהירות היא חובה |
1983 | מדען ומדען |
סדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שׁוֹשָׁן
- בקיזה וזגלול
- כסף ובנים - חלק ראשון
- הדלת של השר
- טיול מיליון
- זאבי הרים
- לילות הלמיה - חלק שני, שלישי ורביעי
- הגנב שאני אוהב
- ההערות של שושו
- כועס וכועס
- הנישואים שלי
- לב מת
- מחוץ לעולם
- סיפורי חיות בקוראן
- סיפורים אנושיים בקוראן
- יום דבש ויום בצל
- הסטירה
- פאגאלה
- אלף לילה ולילה
- אנחנו אוהבים שוב למה
- חג פתוח
מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תארז אותי
- זה בסדר
- אלבנדה
- החזר את ההלוואה שלי
תוכניות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוכנית ביתך (אורח)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שריף מוניר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)