טיוטה:תאוריית המודל הסיבתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תאוריית המודל הסיבתי (באנגלית: Causal Model Theory) או בקיצור CMT היא תאוריה פסיכולוגית הגורסת כי אנשים מחזיקים במודלים מנטליים המיצגים את היחסים הסיבתיים בין ישויות שונות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך העשור האחרון, חל שינוי פרדיגמה בחקר ההסקה הסיבתית האנושית (Rottman & Hastie, 2013; Sloman & Lagnado, 2015). במקום להתמקד ב"רמזים לסיבתיות" ואמונות סיבתיות[1] (אהן, קאליש, מדין, & גלמן, 1995; והשפעתם על שיפוטים אנושיים וקבלת החלטות (למשל, Cheng & Novick, 1992; Fernbach, Sloman, St Louis, & Shube, 2013), קו המחקר החדש מתמקד במודלים המנטליים של אנשים לגבי יחסים סיבתיים.

מחקר זה הוביל לניסוח של CMT (למשל, Sloman, 2009; Waldmann, 1996; Waldmann & Holyoak, 1992), ניסוח פסיכולוגי של חשיבה סיבתית אנושית המבוססת על מודלים הסתברותיים נורמטיביים של הסקת סיבתיות (Pearl, 2000; Spirtes, גלימור ושיינס, 1993). מודלים הסתברותיים אלה הם הכללות של רשתות בייסיאניות הכוללות הסקה על פני גרפים מכוונים, לא מעגליים, המייצגים מבנה סיבתי. הגרסה הפסיכולוגית ה- CMT, טוענת שאנשים מייצגים ידע סיבתי במודלים מנטליים שכוללים את המשתנים הרלוונטיים ואת המבנה הסיבתי המתאר את היחסים בניהם. תאור זה כמובן אינו דורש שאנשים יהיו קוהרנטיים מבחינה הסתברותית. לשם המחשה, הידיעה שתת-תזונה (M) גורמת למחלה גופנית (P) מיוצגת נפשית כ-M→P; הידיעה ש-M גורם ל-P על ידי החלשת מערכת החיסון (I; משתנה מתווך) מיוצגת על ידי שרשרת סיבתית M→I→P; והידיעה שתת-תזונה פוגעת גם בפיתוח מיומנויות קוגניטיביות (C) מיוצגת כמודל-סיבה משותפת P←M→C.

על פי התיאוריה, המבנה שבו מיוצג הידע הסיבתי (המודל הסיבתי) קובע את טבען של מסקנות הסיבתיות ואת מבנה המתאמים הצפוי בין המשתנים במודל (Lagnado,

Waldmann, Hagmayer, & Sloman, 2007). לדוגמה, אם אנו מאמינים שתת-תזונה גורמת לבעיות פיזיות וקוגניטיביות (P←M→C), אנו מבינים שטיפול בבעיות גופניות על ידי אימון המערכת הקוגניטיבית הוא אבסורד. כמו כן, אם אנו מאמינים ששני תסמינים נובעים מסיבה משותפת, אנו מצפים שהמתאם בניהם יהיה חזק יותר מאשר אם אנו מאמינים שהם נובעים מסיבות שונות. CMT הניעה מחקרים רבים המתמקדים באופן שבו מבנים סיבתיים שונים (כגון סיבה משותפת, תוצאה משותפת ומספר סוגים של שרשראות סיבתיות) משפיעים על שיפוטים סיבתיים. לדוגמה, de Kwaadsteniet, Hagmayer, Krol, and Witteman (2010) מצאו כי מודלים סיבתיים של פסיכולוגי ילדים קליניים של הגורמים

גרימת בעיות של לקוחות משפיעה על תפיסותיהם לגבי היעילות של התערבויות שונות. מחקרים אחרים עשו זאת

הראה כי המבנה הסיבתי של אירועים משפיע, למשל, על שיפוטים של הסתברות מותנית (Bes, Sloman, Lucas, & Raufaste, 2012), על שיתוף הפעולה הצפוי בין אירועים (Perales, Catena, & Maldonado, 2004), וכיצד אנשים לקבל החלטות (Hagmayer & Sloman, 2009).חפצים) הם גורמים שיחד עם פעולה אנושית והסביבה הנכונה, מספקים יתרונות (Fernbach et al., 2013). לפיכך, סביר להניח שאנשים משתמשים במודלים סיבתיים כדי לייצג ידע סיבתי למוצרים בדיוק כפי שהם מייצגים ידע סיבתי בתחומים הפיזיים, הביולוגיים והפסיכולוגיים (Waldmann, Hagmayer, & Blaisdell, 2006). אנשים מבססים את הייצוג המנטלי הזה על הידע שלהם לגבי הקשרים הסיבתיים בין תכונות המוצר.

לדוגמה, אם אנו מאמינים כי גודש בחזה (ג) ולאף סתום (ס) יש סיבה משותפת, אנו מייצגים תרופה המתיימרת לטפל בשניהם באמצעות מודל של סיבה משותפת: -S1←C→-S2 (מקף "- " פירושו שהגורם מפחית את הסבירות להשפעה); ואם אנו מאמינים כי הסיבות לחשמל סטטי בכביסה (S1) ולכתמים (S2) הן שונות, אנו מייצגים נייצג ידע זה כמודל של סיבה משותפת

חומר ניקוי כביסה המתיימר למנוע את שניהם מסיבות עצמאיות (C1→-S1; C2→-S2). לפיכך, האופן שבו אנו מייצגים את היחסים הסיבתיים במוצרים משפיע על המסקנות שלנו לגביהם.

חוזק לעומת מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגישה השלטת כיום בחקר הסיבתיות היא תיאוריית המודל הסיבתי (Causal Model Theory)[2] [3] [4] גישה זו עושה הבחנה בסיסית בין מבנה (Structure) , כלומר, החלק האיכותי בקשר בין המשתנים לבין חוזק (Strength). במבנה הכוונה לשאלות כמו: האם עישון גורם לסרטן?ː עישון -> סרטן) האם משקה אנרגיה עוזר להצלחה במבחני אינטליגנציה? מה התהליך המתרחש בין שתיית המשקה להצלחה במבחן? האם סרטן מושפע מסיבות שונות? מאותה סיבה? בחוזק, הכוונה היא לחלק הכמותי כלומר לחוזק הקשר או המתאם בין המשתנים (באיזו מידה עישון גורם לסרטן? באיזו מידה משקה אנרגיה עוזר להצלחה במבחני אינטליגנציה?).

על פי תאוריית המודל הסיבתי שאלת המבנה בסיסית יותר משאלת החוזק[5] ( ; Lagnado et al., 2007; Perales & Catena, 2006 ). כלומר, תיאוריית המודל הסיבתי גורסת כי העיבוד שבסופו נעשה ההיסק הסיבתי מתרחש באורח של "מלמעלה למטה" (Top-Down). כלומר, ראשית יש הנחה על אודות המבנה הסיבתי, והנחות אלה הן שיקבעו כיצד נעבד מידע חדש. במילים אחרות, האופן שבו אומדני המתאם יחושבו ויפורשו תלוי במודל הסיבתי אותו מניח היחיד ( Hagmayer & Waldmann, 2002; Waldmann & Hagmayer, 2001 .(לגנדו ועמיתיו ( 2007 Lagnado et al., ) מציינים כי אף על פי ששאלת המבנה הסיבתי קודמת לשאלת החוזק, מחקרים קודמים בשיפוטי מתאם בלוחות 2 על 2 התמקדו בעיקר במרכיב החוזק, והתעלמו מן המרכיב המבני.

סוגי מודלים סיבתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודלים הסיבתיים הבסיסיים מתארים יחסים שבין שתיים עד שלוש מהויות או משתנים

מודל הסיבה המשותפת (common cause model -CC)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל התוצאה המשותפת (common effect model- CE)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל השרשרת (chain model)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל השרשרת הוא מודל המוכר גם כהסבר סיבתי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hillel J. Einhorn, Robin M. Hogarth, Judging probable cause., Psychological Bulletin 99, 1986-01, עמ' 3–19 doi: 10.1037/0033-2909.99.1.3
  2. ^ Michael R Waldmann, York Hagmayer, Estimating causal strength: the role of structural knowledge and processing effort, Cognition 82, 2001-11, עמ' 27–58 doi: 10.1016/s0010-0277(01)00141-x
  3. ^ Michael R. Waldmann, York Hagmayer, Aaron P. Blaisdell, Beyond the Information Given: Causal Models in Learning and Reasoning, Current Directions in Psychological Science 15, 2006-12, עמ' 307–311 doi: 10.1111/j.1467-8721.2006.00458.x
  4. ^ Lagnado, D. A., Waldmann, M. R., Hagmayer, Y., & Sloman, S. A, Causal learning: Psychology, philosophy, andcomputation, New York: Xford, 2007, עמ' 154-172
  5. ^ Thomas L. Griffiths, Joshua B. Tenenbaum, Structure and strength in causal induction☆, Cognitive Psychology 51, 2005-12, עמ' 334–384 doi: 10.1016/j.cogpsych.2005.05.004