טיוטה:תדירות עצמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תדירות עצמית היא התהודה העצמית של של עצם או חומר.  התהודה העצמית של החומר מוגדרת ע"י תדירות התנועה של החלקיקים בו.

לתדירות העצמית יש תלות בטמפרטורה. ככל שהטמפרטורה עולה, כך גם התדירות תעלה בהתאמה. נוסף על כך, התדירות תלויה גם בצפיפות ובהרכב הכימי. לכל גוף יש תדירות האופיינית לו. כל גוף זז אפילו אם אנו לא רואים זאת. כשפוגעים בגוף בתדר הנכון, מהירות התזוזה שלו תעלה.

התהודה העצמית יכולה להיות לפעמים אף מסוכנת ולגרום למבנים יותר חלשים כמו גשרים להתמוטט. קריסת גשר מצר טקומה הוא היא אחת הדוגמאות למקרה מסוכן: גשר זה נמצא בוושינגטון, והוא צר ותלוי. הגשר היה מאוד שברירי, וכל דבר קטן היה מזיז אותו וגורם לקצב תנועתו לגבור. יום אחד הרוח גרמה לו לזוז במהירות מאוד גבוהה ולקרוס.עוד דוגמא היא קריסת גשר המילניום בלונדון. בשנת 2000 ביום פתיחתו, צעדו עליו אלפיים איש בתדר הקרוב לתדירות התהודה העצמית שלו. הקהל חש בגשר המתנדנד ובסכנה והגשר נסגר מיד ונפתח רק כעבור שנתיים בהן תוקנו ליקוייו.

שניים מהאנשים שחקרו את התדירות העצמית לראשונה הם כריסטיאן אנדראס דופלר והיינריך רודולף הרץ (ומשם מקור השם ליחידת מידה, הרץ).

ביבליוגרפיה:

מכון ויצמן (תדירות עצמית): https://stwww1.weizmann.ac.il/geogroup?s=%D7%AA%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA&x=0&y=0

ויקיפדיה (תדירות): https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA

ויקיפדיה (גשר מצר טקומה): https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A9%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%A8_%D7%98%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%94