טיוטה:תמלול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תמלול הוא הפעולה של הפיכת הנשמע למלל במסמך רשמי. אם על ידי הקשבה ורישום והקלדה באופן חי - תוך כדי משפט - ישיבות שונות וכדומה. או על ידי האזנה להקלטות שונות והפיכתן למסמך כתוב ומסודר, בו מזוהים שמות הדוברים ומצוינות התרחשויות עליהן יכול מתמלל ההקלטה להעיד. תמלול הקלטות להגשה כעדות בבית משפט מתבצע על מנת שהדיינים או השופטים לא יידרשו להקשיב להקלטות או לצפות בסרטי וידאו שהוגשו כראייה, אלא יוכלו לקרוא את הדברים בכתב כמו את שאר הראיות שהוגשו, כמו גם לתעד באופן מסודר את שרשור הראיות ומשמעותן בתיק הנידון.

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמלול מתבצע כעבודת הכנה לכתוביות בסרטים וטלוויזיה, פעולת הכנסת התמלול לשורות התרגום שבקטע הווידאו שתומלל נקראת "קידוד" - מפני שהפעולה הבאה לאחר התמלול עצמו הוא לסדר את הופעת המשפטים בזמנים הנכונים על ידי קידוד זמן הופעת השורה והיעלמותה בעריכת קטע הווידאו. תמלול משמש ככלי לאנשים רבים שעוסקים בהקלטות ו/או טקסט רב. עורכי דין, חקירות שונות, סטודנטים בשלבים שונים נדרשים לתמלל ראיונות מחקר או הרצאות שונות.

מעבר לצרכיי המשק השונים, אם זה העולם המסחרי או המשפטי, תמלול משמש ככלי להנגשה לכבדי שמיעה וחרשים. לקויי שמיעה וחרשים רבים סובלים מניתוק רב מהקהילה ועולמם של השומעים בשל ליקוי השמיעה ממנו הם סובלים. תמלול באופן חי של התרחשויות או פגישות חשובות עשויים לסייע ללקוי השמיעה לתפוס את הדברים שקורים בעולמם של השומעים מבלי המאמץ הרב המושקע בקריאת שפתיים למשל, תוך כדי הסתמכות על אוזניו ותפיסתו של המתמלל והסתכלות בתוצר התמלול על גבי מסך המחשב תוך כדי יצירתו. מתוך כ-80,000 לקויי שמיעה וחרשים בישראל - רק כ-8,000 נחשבים כדוברי שפת הסימנים,[דרוש מקור] רבים מלקויי השמיעה מעולם לא למדו את שפת הסימנים ואינם שולטים בה, כמו שאינם שולטים בקריאת שפתיים, מסיבות שונות. בעיקר מפני שרוב לקויי השמיעה החלו לסבול מירידה בשמיעה רק בגיל מאוחר יחסית או עקב תאונות שונות ולא ניצלו את גיל הינקות והילדות, תקופה בה אנשים שנולדו עם ליקויי שמיעה חמורים מנצלים ללימוד שפת הסימנים כמו כל תינוק שלומד כל שפה אחרת. לכן, תמלול מהווה את פתרון ההנגשה הטוב ביותר עבור לקויי שמיעה וחרשים, למרות ההידרשות לתיאום עם המתמלל והשגת מחשב לתמלול וכדומה. בישראל משרד הרווחה מקצה לכל לקוי שמיעה או חרש 45 שעות הנגשה בשנה על ידי מתרגם לשפת הסימנים או מתמלל. בנוסף, ביטוח לאומי מקצה עוד שעות על חשבונו, אך התעריפים אותם משלמת המדינה לאותם נותני שירות אינם גבוהים מספיק על מנת שימשיכו במקצוע התמלול מספיק אנשים ולכן לקויי שמיעה רבים נשארים ללא מתמללים מקצועיים שיוכלו לענות לצרכיהם בזמן אמת. ייחודיות התמלול לכבדי שמיעה וחרשים לעומת תמלול הקלטות או ישיבות למסמכים רשמיים, מתבטאת בעיקר בכך שבתמלול להנגשה ניתן לבטא כל רחש בקהל - כל הפרעה באולם - מתי יש מחיאות כפיים ומתי מישהו סתם משתעל. כל דבר שיוכל המתמלל להכניס למסמך יגביר את תחושת ההבנה של לקוי השמיעה שקורא את התמלול בזמן אמת. לעומת זאת, בתמלול הקלטה לראייה, אם זה מסמך פרוטוקול או הקלטה שתמלולה מוגש לבית דין, לא יצוינו דברים שהמתמלל לא יוכל להעיד עליהם בצורה ברורה וחד משמעית, רעשים כמו צחוק קצר, גיהוק או שיעול עשויים להישמע באופן דומה בהקלטה וברוב המקרים לא יוכל המתמלל להעיד בצורה חד משמעית כי מה ששמע הוא באמת צחוק או שהיה רק שיעול, דבר שעשוי להטות את דעתו של הקורא ולכן לא יצוין בתמלול. כמו גם שיחות סרק בישיבות דירקטוריון למשל שאין להן מקום בתמלול רשמי של ישיבות.

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר - תמלול היה מתבצע על ידי רישום בעט על נייר, מה שהצריך כתיבה מהירה וברורה בכתב יד יפה, כמו גם זיכרון חזק לטווח הקצר והבינוני. בימינו הטכנולוגיה מאפשרת למתמלל לעבוד על מקלדת מחשב, כשאפילו המחשב עצמו אינו חייב להיות קרוב אליו והתמלול יכול להיות מוקרן על מסך רחוק להנגשה לקהל רב, או על מסך המחשב שיושב על ברכיו של האדם לקוי השמיעה שנעזר בתמלול. תוכנות מחשב המבצעות את פעולת התמלול באופן אוטומטי קיימות ורמת הביצוע שלהן משתנה משפה לשפה ומתוכנה לתוכנה.[דרוש מקור] נטען כי תכנות תמלול הצליחו להגיע לרמת דיוק של 90% מהמלל המושמע.[דרוש מקור]

תמלול כשירות מרחוק הוצע בשנים האחרונות כשירות לעיריות ומוקדי חירום שונים[דרוש מקור], כך שלקוי שמיעה יכול לפנות בשיחת טלפון במכשיר חכם אל כל מקום המחובר לשירות, כך שאל השיחה מצטרף מתמלל השומע את הצד שמדבר ומתמלל אותו במהירות כך שלקוי השמיעה יוכל לראות את הטקסט הנאמר נכתב על גבי מסך הטלפון החכם. שירות זה כרגע (2017) נמצא בשלבים ניסויים והתחלתיים, אך בעתיד נראה כי יהיה מחויב כשירות בסיסי אצל כל נותן שירות. זאת כחלק ממהלך ההנגשה הכלל ארצי בכל התחומים המתבצע בישראל בשנים אלה המתחייב מחוק שוויון הזדמנויות לבעלי מוגבלויות ותקנותיו.