טיוטה:תפקיד חברתי

תפקיד (גם תפקיד או תפקיד חברתי) הוא קבוצה של התנהגויות, זכויות, חובות, אמונות ונורמות הנתפסים על ידי אנשים בסיטואציה חברתית. זהו אופן פעולה צפוי או משתנה ללא הרף וייתכן שיעניק לפרט נתון מעמד חברתי או שלא. התפקיד החברתי חיוני לפי הגישה הפונקציונליסטית כי הוא בונה אינטראקציות בחברה. בתפקיד החברתי ישנה התנהגות חברתית אשר מתרחשת באופן הבא:

1. חלוקת העבודה בחברה לובשת צורה של האינטראקציה בין עמדות הטרוגנית מיוחדות, שאנו מכנים תפקידים. 2. תפקידים חברתיים כוללים התנהגויות מותאמות, אשר מונחים על ידי נורמות חברתיות, אשר יכולות לקבוע את הציפיות להתנהגות מתאימה בתפקידים האלה. 3. תפקידים תפוסים על ידי יחידים, אשר נקראים שחקנים. 4. כאשר אנשים מסכימים על תפקיד חברתי מסוים (למשל, הם רואים את התפקיד לגיטימי ובונה), הם יתאימו אותו לנורמות התפקיד, וגם לעונש מפירי נורמות תפקיד. 5. תנאים שהשתנו יכולים לגרום לתפקיד חברתי להפוך למיושן או לא לגיטימי זה עלול להוביל לשינוי התפקיד. 6. הציפייה של שכר ועונש, כמו גם שביעות הרצון של ה"מתנהג החברתי", מסבירים מדוע האנשים בחברה יעשו הכל כדי להתאים לדרישות התפקיד.

הרעיון של התפקיד נבחן במדעי החברה, לייתר דיוק כלכלה, תאוריה בסוציולוגיה ארגון.

הגורמים והמאפיינים של התפקיד החברתי תפקידים חברתיים עשויים להיות מושגים על ידי הפרט או מיוחסים לפרט על ידי אחרים או שהם יכולים להיות מקריים במצבים שונים. תפקיד שהושג הוא מעין עמדה שאדם קיבל על עצמו מרצון המשקפת מיומנויות אישיות, יכולות, ומאמץ. תפקיד המיוחס לפרט הינה עמדה שהוקצתה ליחידים או לקבוצות ללא התחשבות בכשרון הפרט אלא בגלל תכונות מסוימות שאינם בשליטתו, (Stark 2007), ובדרך כלל נכפות עליו. תפקידים יכולים להיות חצי קבועים ( "רופא", "אמא", "ילד"), או שהם יכולים להיות בני חלוף. לדוגמה תפקיד החולה, כפי שגובש על ידי טלקוט פרסונס בשנת 1940, האדם פטור מהתפקידים הרגילים שלו, אך הוא צפויה להתאים לעצמו תפקידים חולפים על ידי גיבוש סטנדרטים התנהגותיים, כגון התנהגות לפי פקודות רופאים או בזמן התאוששות.

בעבור תפקידים רבים, אנשים צריכים לעמוד בתנאים מסוימים, ביולוגיים או סוציולוגיים. למשל, ילד לא יכול בדרך כלל לאמץ את התפקיד הביולוגי של אמא. תפקידים אחרים דורשים הכשרה או ניסיון. למשל, בתרבויות רבות רופאים חייבים ללמוד ולקבל הסמכה לפני שיעסקו ברפואה.

ההתפתחות של התפקיד יכול להיות מושפע על ידי מספר גורמים נוספים: נטייה חברתית, גנטית, תרבותית או מצבית: - השפעה חברתית: המבנה של החברה בדרך כלל יוצר לאנשים תפקידים מסוימים על סמך המצבים החברתיים שהם בוחרים לחוות. הורים רושמים את ילדיהם בתוכניות מסוימות בגיל צעיר כדי להעלות את הסיכוי שהילד ישלה את התפקיד הזה בעתידו. - נטייה גנטית: אנשים לוקחים על עצמם תפקידים אשר הם מתחברים אליהם באופן טבעי. אלה עם יכולת אתלטית בדרך כלל לוקחים על עצמם תפקידים של ספורטאים. אלה עם גאונות לעיתים קרובות לוקחים על עצמם תפקידים המוקדשים להשכלה וידע. זה לא אומר שאנשים צריכים לבחור רק דרך אחת, כל אדם יכול לבחור תפקידים מרובים. - השפעה תרבותית: תרבויות שונות מציבות ערכים שונים על תפקידים מסוימים המבוססים על אורח החיים שלהם. לדוגמה, שחקני כדורגל נחשבים גבוהים יותר במדינות אירופה מאשר בארצות הברית, שם כדורגל הוא פחות פופולרי. - השפעה מצבית: תפקידים שניתן ליצור או לשנות בהתבסס על יכולת האדם להיות חסר השפעה בסיטואציה.

תפקידים גם מתחברים לסט של תפקידים, המשלימים לתפקידים בעלי יחסים שבהם אנשים מעורבים מכוח מעמד חברתי מסוים (מרטון 1957). לדוגמה, שחקן פוטבול בתיכון נושא את התפקידים של סטודנט, ספורטאי, חבר לכיתה ועוד.

תאוריית התפקיד החברתי תאוריית התפקיד נחקרת במחקר הסוציולוגי של פיתוח התפקיד. התאוריה מנסה להסביר מהם הגורמים אשר גורמים לאנשים לפתח ציפיות דרך ההתנהגויות שלהם ושל אחרים.

לפי הסוציולוג ברוס בידל (1986), חמשת הדגמים העיקריים של תיאורית התפקיד כוללים: 1. תורת תפקיד פונקציונלית, אשר בוחנת פיתוח תפקיד כמו נורמות חברתיות משותפות לתפקיד חברתי נתון. 2. תורת תפקיד אינטראקציה סימבולית, הבוחנת פיתוח תפקיד כפועל יוצא של פרשנות אישית כתגובה להתנהגות מסוימת. 3. תורת תפקיד מבנים, המדגישה את ההשפעה של החברה ולא הפרט בתפקידים תוך שימוש במודלים מתמטיים לניתוח התוצאות. 4. תורת תפקיד ארגונית, אשר בוחנת פיתוח והיווצרות של תפקידים בארגונים. 5. תורת תפקיד קוגניטיבית, אשר נחקרה על ידי פלין ולמאי כ"קשר בין ציפיות להתנהגויות".

התפקיד החברתי בגישה הפונקציונליסטית, גישת הקונצנזוס: (כותרת משנה)

הגישה הפונקציונליסטית, אשר נלקחה ברובה מן האנתרופולוגיה, רואה את ה"תפקיד" כהגדרה למיקום שנותנת החברה לפרט בעקבות הצפיות שלה ממנו. על ידי קונצנזוס, שידוע לכלל החברה, התנהגויות מסוימות נחשבות "מתאימות" ואחרות ל"בלתי הולמות". לדוגמה, רופא שואל סדרה של שאלות אישיות על בריאותו של האדם ולא על חייו האישיים שאינם קשורים לבריאותו, בודק את המטופל בדרך המקובלת ולא נוגע במקומות הלא ראויים, כותב מרשמים, ומראה דאגה יותר לבריאות האישית של הלקוחות שלו, כפי שמצופה ממנו. במילים אחרות, "מעמד" הוא המיקום שהפרט תופס, כמו מעמדו של רופא בחברה, בעוד "תפקיד" הוא אופן הפעולה הצפוי מהפרט במצב הזה. התפקידים אינם מוגבלים למצב תעסוקתי או למצב אחר ולכן אין מניעה מהפרט לקחת על עצמו תפקידים אחרים בזמנים אחרים: בעל / אישה, חבר, אבא / אמא וכדומה.

התפקיד החברתי בגישת האינטראקציה הסימבולית, הגישה החברתית: (כותרת משנה)

בתאוריה חברתית האינטראקציונית, מושג התפקיד הוא קריטי. התפקיד, על פי תפיסה זו, אינו קבוע או נקבע אלא התפקיד באופן תמידי נמצא במשא ומתן בין האנשים עד אשר נקבע, יכול להיקבע באופן מהוסס או יצירתי. הפילוסוף ג'ורג 'הרברט מיד בחן תפקידים בעבודתו "המחשבה, העצמי והחברה, 1934. תחום ההתעניינות העיקרית של מיד היה האופן שבו ילדים לומדים איך להיות חלק מהחברה על ידי לקיחת תפקיד דמיוני, כאשר ההתבוננות שלהם מחקה את האחר. הדבר נעשה תמיד באופן אינטראקטיבי, אין משמעות לחשוב על תפקיד עבור אדם אחד בלבד אלא רק עבור אותו אדם כפרט שהוא גם משתף פעולה ומתחרה עם אחרים.

מבוגרים מתנהגים באופן דומה: נטילת תפקידים מאלה שהם רואים סביבם, התאמתם בדרכים יצירתיות (בעזרת התהליך של האינטראקציה החברתית) בדיקתם ולבסוף מאשרים או משנים אותם. ניתן לראות זאת בקלות במפגשים בהם יש עמימות רבה, כאשר המפגש הינו חלק מהאינטראקציות החברתיות, כל אדם באופן פעיל מנסה "להגדיר את המצב" (מבין את תפקידו בתוך האינטראקציה) האדם בחור תפקיד אשר מהווה יתרון או מושך יותר, משחק את התפקיד הזה ומשכנע את עצמו לתמוך בתפקיד שבחר.

התפקיד החברתי בגישת נורמות חברתיות, הגישה הסביבתית: (כותרת משנה)

תיאורית נורמות חברתיות קובעת כי התנהגותם של האנשים מושפעת מהתפיסות של חבריהם, איך על אחרים להתנהג בקבוצה החברתית שלהם. כאשר אנשים נמצאים במצב של דה-אינדיבידואציה, הם רואים את עצמם רק במונחים של זהות קבוצתית, והתנהגותם צפויה להיות מונחית על ידי נורמות קבוצתיות לבד. בעוד נורמות קבוצתיות יכולות להיות בעלות השפעה חזקה על התנהגות של חברי הקבוצה, היכולת להוביל ולהדריך התנהגות תתאפשר רק כאשר הם מופעלים על ידי תזכורות ברורות או על ידי רמזים עדינים. אנשים דבקים בנורמות חברתיות באמצעות אכיפה, הפנמה, שיתוף של נורמות על ידי חברי קבוצה והפעלה תכופה של הנורמות (סמית 2007). נורמות ניתן לאכוף באמצעות עונש או פרס. אנשים מתוגמלים עבור קיום התפקיד שלהם, סטודנטים למשל מקבלים 100 על הבחינה שלהם או נענשים על שלא השלימו את חובותיהם בלימודים, כפי שהתפקיד דורש מהם.

גישת הנורמה החברתית יושמה גם כגישה הסביבה, במטרה להשפיע על אנשים על ידי מניפולציה סביבתית, חברתיות ותרבותיות שלהם. זה כבר מיושם באופן נרחב באמצעות טכניקות שיווק חברתיות, הודעות נורמטיביות ואסטרטגיות קידום מכירות יועדו על מנת להגיע לקהל יעד ביעילות. תאורית הנורמות החברתיות גם יושמה בהצלחה באמצעות אסטרטגיות כגון יצירת סיקור עיתונאי, פיתוח מדיניות, והמצאת קבוצות קטנות אינדוידואליות. ((main frame, 2002.

התפקיד החברתי בגישת ההתנהגות המתוכננת: (כותרת משנה)

כאשר האדם נתקל בנורמות שאינן הולמות, בעניהם, חברתית הוא יציג תגובה לוחמנית נגד אותם "מאיימים" לחופש הפעולה שלהם. נורמות ועמדות בדרך כלל עובדים ביחד במטרה להשפיע על ההתנהגות, באופן ישיר או עקיף. התאוריה פועלת בעזרת שלוש פונקציות: עמדות לגבי ההתנהגות, נורמות חברתיות רלוונטיות להתנהגות ותפיסות של שליטה על ההתנהגות. כאשר עמדות ונורמות מצויים בקונפליקט ואינם זהים ההשפעה שלהם על ההתנהגות תהיה תלויה בנגישות היחסית שלהם.

התפקיד החברתי בגישת עבודת צוות: (כותרת משנה)

כפי שתואר המחקר "עבודה בקבוצות" של אנגלברד ווויין, התפקיד בעבודה צוותית מתרחש כאשר החברים בעלי תפקידים התואמים את המאפיינים והכישורים האישיים שלהם. מרדית בלבין, הייתה הראשונה שבחנה את הרעיון של התאוריה "צוות-תפקיד" בשנת 1970 כאשר היא וצוות המחקר שלה התבונן בצוותים ורצה לברר מה גרם לצוותים לעבוד ומה לא. לדברי בלבין, המחקר גילה כי ההבדל בין הצלחה לכישלון עבור צוות לא היה תלוי בגורמים קטגנטיבי, אלא יותר על התנהגותי. צוות המחקר התחיל לזהות אשכולות נפרדים של התנהגויות ומצאו כי להתנהגות הייתה השפעה רבה יותר על הצוות מכל דבר אחר. אשכולות של התנהגויות נפרדים אלו ידועים כמו "תפקידי צוות". המחקר חקר תשעה "תפקידי הצוות": הרכז / יו"ר, המעצב, החדשן, החוקר משאבים, המעריך, המיישם, המוציא לפועל של המשימה והמומחה.

תפקיד בקונפליקט ותפקיד מבלבל

ישנם מצבים בהם ההתנהגות המתבקשת, המאפיינת את התפקידים, עלולה להוביל לדיסוננס קוגניטיבי אצל האנשים. סכסוך עם התפקיד הוא צורה מיוחדת של קונפליקט חברתי המתרחש כאשר האדם נאלץ לקחת על עצמו שני תפקידים שונים העולים בקנה אחד באותו הזמן. לדוגמה, אשה יכול למצוא סכסוך בין תפקידה כאם לתפקידה כאשת קריירה, כאשר הדרישות של הילד גוזל מזמנה ותשומת לבה ועלול להסיח את דעתה מן הצרכים של המעסיק שלה. באופן דומה, בלבול התפקיד מתרחש במצב שבו אדם מתקשה בקביעת תפקיד שהוא או היא צריכים לשחק, כאשר התפקידים אינם בהכרח תואמים. לדוגמה, אם סטודנט משתתף במפגש חברתי של סטודנטים ושם הוא פוגש את המרצה שלו, שהינו דם סטודנט לתואר מתקדם יותר, הוא יצטרך לקבוע אם להתייחס אליו כסטודנט או כעמית.

תפקיד משפר

נקרא גם "תפקיד העשרה" והוא מתייחס למצב שבו תפקידים אשר מוחזקים בידי אדם תואמים וכאשר תפקיד אחד נחקק הוא משפיע וזולג באופן חיובי על חקיקת התפקיד האחר. דוגמה אשר נחקרה לעומק היא השיפור בין תפקידים של מפרנס ומטפלת (העשרה עבודה-משפחה). חלק מהראיות מעלים כי הסכסוך בתפקיד והשיפור בתפקיד יכולים להתרחש בו זמנית ומראיות נוספות עולה כי בריאות הנפש נמצאת בקורלציה עם קונפליקט תפקיד נמוך ושיפור תפקיד גבוה. גם תכונות אישיות מסוימות, הקשורות לדרך שבה אנו תופסים ומחפשים רמות גבוהות יותר של תמיכה, משויכות לסכסוך בין תפקיד קונפליקט נמוך לבין תפקיד העשרה גבוה.

תיעוד תפקידים

בעסקים, מתעדי תפקידים על מודלים של תהליכים, כגון דיאגרמות BPMN, וזה הופך למנהג נפוץ בקרב חברות גדולות (50% של חברות באירופה ובצפון אמריקה דיווחו על מחויבות "משמעותיות" או "אסטרטגית" ). תיעוד זה מסייע לארגונים להתחייב לפרויקטים המחייבים שינויים כי הם כבר ניתחו את התפקידים המוגדרים ויכולים לחזות את הגורמים לשינויים בהתהליכים העסקיים.