טיוטה:Water positive
ניהול משאבי מים בר קיימא (באנגלית: Water Positive) מתייחס למצב שבו ישות כלשהי, כגון חברה, קהילה או יחיד, משקיעה מאמץ נוסף מעבר לחיסכון במים בלבד ותורמת באופן פעיל לניהול בר קיימא ושיקום של משאבי המים. מאמץ זה כרוך ביישום שיטות וטכנולוגיות המפחיתות את צריכת המים ומשפרות את איכות וזמינות המים. מטרת הגישה לניהול משאבי מים בר קיימא היא להותיר השפעה חיובית על מערכות אקולוגיות של מים ולהבטיח שימור ומחזור מרביים.[1][2][3]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושג "ניהול משאבי מים בר קיימא" השתרש בענף הבנייה בתחילת שנות ה-2000. הדבר הגיע כתגובה לאג'נדה של אופטימיזציית שיטות הבנייה על ידי הפחתת ההשפעה הסביבתית שלהן באמצעות הפחתת שימוש בחומרים ובקרקע, וכן על ידי שימור מים ואנרגיה, כדי להקים "בניינים מאופסי אנרגיה"[4]. עבור חיסכון במים, איסוף מי גשמים ממזער את התלות בצריכת מים מתוקים.
המושג של ניהול משאבי מים בר קיימא התרחב לתחומים ותעשיות אחרות כשהחלו להתגבר החששות בנוגע לאתגרים כמו מחסור עולמי במים מתוקים. הרעיון תפס תאוצה מפני שניתן היה לצרף אותו בנוחות לאג'נדה הקודמת של "אפס פליטות נטו" (Net Zero Emissions), מטרה משותפת של ריפוי הסביבה באמצעות ניהול בר קיימא של משאבים חיוניים. אחריות אזרחית ותאגידית נועדה לאפשר שליטה בצריכת משאבים וניהול פסולת על מנת להשיג השפעה חיובית נטו. כדי להגיע ליעדים אלה, תמריצי פיצויים המוגדרים כקרדיטים (קרדיט פחמן או קרדיט ניהול משאבי מים בר קיימא) שניתן לסחור בהם בין המוכר (מחזיקים מורשים בקרדיט פחמן או קרדיט ניהול משאבי מים בר קיימא) לבין הקונים. תמריצים אלו מעודדים השפעות סביבתיות חיוביות.
בדומה למדיניות של קיזוז פחמן באמצעות פיצוי על גזי חממה, הרעיון מאחורי ניהול משאבי מים בר קיימא הוא לאזן את מִדְרַך המים (Water Footprint) על ידי יישום אמצעים לייעול התהליך, כמו טיהור מים, טעינת אקוויפר, שימור מערכות אקולוגיות ופרויקטים אחרים לפיצוי מים. הרעיון מתמקד בניהול משאב קריטי זה כך שארגונים יתרמו יותר לקיימות המים העולמית.
הערכת השפעת המים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד מתפקידיה של יוזמת ניהול משאבי מים בר קיימא הוא להעריך את ההשפעה הסביבתית של צריכת מים על פני תחומים תעשייתיים שונים. לא ניתן לבצע הערכה זו על ידי הסתכלות על צריכת המים הישירה או העקיפה של ישות מסוימת מבלי להתחשב בחליפין מקומי, אזורי או בינלאומי של מוצר או שירות. לסחורות או שירותים אלו יש ערך נסתר של צריכת מים שלעיתים קרובות מתעלמים ממנו. בשנות ה-90, פרופ' ג'ון אנתוני אלן, גאוגרף בריטי ומומחה למשאבי מים וניהול סביבתי, הציג את המושג מים וירטואליים, שמרמז כי לחילופי סחורות ושירותים יש ערך מוחשי להחלפת מים וכי יש להביאו בחשבון.
ניהול משאבי מים בר קיימא ומים וירטואליים משתלבים יחד כדי לספק הערכת השפעה טובה יותר לשימוש ישיר, עקיף ווירטואלי במים, תוך ייחוס של סחורות למִדְרַך המים הווירטואליים שלהן.
התרחבות הקונספט[עריכת קוד מקור | עריכה]
התרחבות גלובלית של המושג ניהול משאבי מים בר קיימא הופיעה בשנות ה-2000, כשהיא מונעת על ידי יעדי הפיתוח למילניום של האו"ם הנוגעים לגישה למי שתייה והצורך בהשתתפות של תעשיות המתייחסות לקיימות בנושא מים בתהליכי הייצור שלהן.
חברות משקאות כמו קוקה קולה ופפסי היו חלוצות בביסוס מחויבויות לניהול משאבי מים בר קיימא לאזורים הסובלים ממשבר מים על ידי השקעה בייעול השימוש במים ובפרויקטים קהילתיים. חברות אלה הציבו יעדים שאפתניים להפחתת מי שתייה המשמשים עבור ייצור מוצרים, ולהפוך למודלים עבור תעשיות אחרות. ביוני 2007, קוקה קולה הכריזה על שותפות רב שנתית עם הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF) בנושא שימור מים. א. נוויל איזדל, יו"ר ומנכ"ל החברה הצהיר: "המטרה שלנו היא להחליף כל טיפת מים המשמשת לייצור המשקאות שלנו. מבחינתנו זה אומר להקטין את כמות המים שאנו צורכים... למחזר מים המשמשים לתהליכי ייצור כדי שניתן יהיה להשיב אותם בבטחה לסביבה, ולחדש מים בקהילות ובטבע באמצעות פרויקטים מקומיים רלוונטיים."[5]
בעזרת היעדים לפיתוח בר קיימא של האו"ם, שהוגדרו ב-2015, והלחץ החברתי הגובר על חברות לאמץ פרקטיקות של קיימות, חברות נוספות בתעשיות שונות התחייבו באופן פומבי למטרת ניהול משאבי מים בר קיימא בין 2030 ל-2050.
העלייה במחויבות ליוזמה זו החלה לאחר 2015, כשחברות מובילות, כמו מיקרוסופט, גוגל, אקולאב, יוניליבר, נסטלה, AB InBev, ליוויס, איקאה, קארגיל, BP, גאפ, קולגייט-פלמוליב, מטא, דיאג'יו, סטארבאקס, דנונה, IBM, פרוקטר אנד גמבל, אינטל ומרס הציעו לבצע הפחתות דרסטיות בצריכת המים התפעולית שלהם וקיזוזה על ידי יישום אסטרטגיות, כגון מערכות לאיסוף מי גשמים, טיהור מים, פרויקטים של ייעור, טעינת אקוויפרים ויוזמות נוספות, המתמקדות בשיפור אגני מים הסובלים ממחסור במים.[6]
ב-2021, הוצגה הכללת משאבי מים לא מסורתיים כחלק מיוזמת ניהול משאבי מים בר קיימא על ידי אלחנדרו סטורניולו ודומינגו זרזו, תוך שימוש בטכנולוגיות התפלה, לרבות תהליכי טיהור מים בתיווך ממברנה לטיהור מי ים, מים מליחים ושפכים מטופלים. הדבר הוביל להקמת צוות חשיבה לניהול מים בר קיימא, ארגון ללא מטרות רווח של אנשי מקצוע מומחים, שמשימתם היא לתמוך ביצרנים, תאגידים, ארגונים לא ממשלתיים וממשלות בבחירת טכנולוגיות ופריסתן, הגדרת מדיניות וחינוך המגזר הציבורי והפרטי לאג'נדות של ניהול משאבי מים בר קיימא המקדמות את יעדי קיימות, בריאות וביטחון המים לפי ה-SDG-6 של האו"ם. סטורניולו וזרזו חשפו את האג'נדה לניהול משאבי מים בר קיימא בפני נשיא האיגוד הבינלאומי להתפלה (IDRA), מר. קרלוס קוזין, שהביע את תמיכתו והציג אותה בפלטפורמת המדיה החברתית של האיגוד.[7]
היוזמה לניהול משאבי מים בר קיימא אומצה על ידי גופים שאינם תאגידים. ב-2023, פסטיבל האמנויות ריימט בספרד הפך לפסטיבל ניהול מים בר קיימא הראשון בעולם[8]. המארגנים שיתפו פעולה עם Acciona ו-Circa כדי למדוד את מִדְרַך המים של הפסטיבל ולפצות עליה על ידי השבת כמות גדולה יותר של מים לסביבה מהכמות שנצרכה על ידי משתתפי הפסטיבל, על מנת לתמוך בקהילות חקלאיות מקומיות. מאמץ חלוצי זה נועד להדגים כיצד אירועים מהסוג הזה יכולים להשפיע על נושא חידוש המים.
בנוסף, המושג של ניהול משאבי מים בר קיימא עשה את דרכו גם לעולם הספורט. ב-7 באוגוסט 2023, Canada Ocean Racing, קבוצת שייט (מתחרה ב־IMOCA Globe Series), חשפה את הצוות החדש שלה: "פעלו לניהול משאבי מים בר קיימא".[9] הצוות שיתף פעולה עם צוות השיט הנודע, מרוץ אלכס תומסון, שניהל את חמשת הקמפיינים של Vendée Globe עבור הימאי הבריטי אלכס תומסון ב-20 השנים האחרונות. המטרה של Canada Ocean Racing הייתה להיות הצוות הקנדי הראשון שישלים את ה-Vendée Globe וירחיב את המודעות למשמעות הרעיון של ניהול משאבי מים בר קיימא[10]. על ידי יצירת בריתות עם ארגוני מפתח בתעשיות השימוש החוזר במים והתפלתם ותמיכה בתוכנית עשור לפעולות בתחום המים של האו"ם, צוות המירוץ שואף לחנך ולערב את הציבור בחשיבות של ניהול משאבי מים אחראי.
הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושג "ניהול משאבי מים בר קיימא" מתייחס למצב שבו ישות כלשהי, כגון חברה, קהילה או אדם יחיד, משקיעה מאמץ נוסף מעבר לחיסכון במים בלבד ותורמת באופן פעיל לניהול בר קיימא ושיקום של משאבי מים. הדבר כרוך ביישום שיטות וטכנולוגיות המפחיתות את צריכת המים ומשפרות את זמינותם. המטרה של ניהול משאבי מים בר קיימא היא להשפיע לטובה על מערכות מים אקולוגיות, להבטיח שיותר מים נשמרים וממוחזרים בהשוואה לצריכתם."[11]
אסטרטגיות ניהול משאבי מים בר קיימא[עריכת קוד מקור | עריכה]
האסטרטגיות העיקריות שיושמו על ידי חברות וגופים הוצגו בוועידת המים של האו"ם שהתקיימה בניו יורק ב-2023 ומתומצתות להלן. ההנחה היא שבאמצעות ביצוע שיטתי של הנחיות אלה, עם התחייבויות לטווח הארוך, לחברות שונות יהיו יעדים לניהול משאבי מים בר קיימא בתוך 10 עד 15 שנה. האסטרטגיות הן:
● הטמעת טכנולוגיות ותהליכים להפחתת צריכת מים ישירה ועקיפה באמצעות אופטימיזציית תהליכים, ייצור מעגלי, מיחזור מים ושימוש חוזר.
● קיזוז שאריות מִדְרַך המים באמצעות פרויקטים המגדילים ומשפרים את הזמינות והאיכות של המים באגנים מושפעים, כגון בניית שטחי ביצות וחוות אצות, מתקני טיפול, ייעור, טעינת אקוויפרים, מערכות לאיסוף מי גשמים וחידושים נוספים.
● השקעה במחקר ופיתוח ליישום טכנולוגיות חדשות המייעלות את השימוש במים.
● יצירת שותפויות עם המגזר השלישי, קהילות מקומיות וגורמים נוספים כדי לקדם ניהול משולב של מקורות מים משותפים.
● קידום תרבות של קיימות בנושא מים בקרב עובדים וצרכנים באמצעות תוכניות המעודדות מודעות לשימוש אחראי במים.
● מתן תמריצי פיצויים עבור יישום של מערכות טיהור מרובות חסמים, כגון סינון דקיק, סינון מיקרו, סינון ננו, אוסמוזה הפוכה, קרינה על-סגולה, או השילוב ביניהם המאפשר לטהר מים באופן בר קיימא ולהשיג יעדי ניהול משאבי מים בר קיימא.
פיצוי על ניהול משאבי מים בר קיימא[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-14 בספטמבר 2021, סגן נשיא האיגוד הבינלאומי להתפלה, אלחנדרו סטורניולו, ונשיא האיגוד הספרדי להתפלה ושימוש חוזר, דומינגו זרזו, נפגשו באליקנטה, ספרד, כדי לנסח את מסגרת העבודה הראשונה לתוכנית קיזוז אשראי מים באמצעות טיהור מים, המבוססת על סכימות של סחר בפליטות פחמן או מכסה וסחר. עבודה זו נועדה לתמוך בחברות המאמצות את מנדט המים של האו"ם ומחויבות ליעדי ניהול משאבי מים בר קיימא על ידי הפקת מים חדשים בדומה לשוקי פחמן - צמצום הצריכה תחילה, ולאחר מכן קיזוז באמצעות התפלת מי ים ושימוש חוזר בשפכים כדי להשלים מחסור באספקת מים. מפגישה זו, מרים ברוסילובסקי נשיאת חברת האיגוד הישראלי להתפלה, אסתר גונזלס, דניאלה סטרונגונה יו"ר שותפה של "תוכנית המנהיגים הצעירים" של האיגוד, ד"ר גיים גילברט-אוריול ואדוארדו אורטיו, כינסו למעלה מ-60 אנשי מקצוע בתחום המים, מהנדסים ודוקטורנטים כדי להקים את צוות החשיבה לניהול מים בר קיימא, תוך דמוקרטיזציה של ידע על יצירת השפעה חיובית באמצעות טכנולוגיות טיהור לניהול טעינת אקוויפרים ושימוש ישיר/עקיף - ותמיכה בהתחייבויות של חברות לניהול משאבי מים בר קיימא. פיצוי על מִדְרַך המים מאפשר לחברות או ליחידים להשקיע בפרויקטים של השפעה חיובית על ידי טיהור מים או חיסכון כדי לנטרל את המִדְרָךְ הסביבתי שלהם. פרויקטים אלה יכולים לנוע בין טיהור של מי ים, מי גשמים או חידוש שפכים. הפיצוי יכול להיות מקומי או בין אזורי כאשר יש מִדְרַך מים או סחר במים וירטואליים מאזור הסובל ממחסור במים לאזור בעל סף מים גבוה.[12][13]
המושג של ניהול משאבי מים בר קיימא, באמצעות טיהור מים על ידי משאבים לא קונבנציונליים, הוצג לראשונה במהלך טקס הפתיחה "שרטוט פתרונות עמידים למים" של הקונגרס העולמי 2022 של איגוד ההתפלה הבינלאומי (IDRA). [14]
המטרה של פיצוי על מִדְרַך המים היא להשיג השפעה חיובית על משאבי המים העולמיים. הדבר נעשה על ידי שיתוף פעולה עם בעלי עניין שונים כדי ליישם מערכות לטיהור מים באזורים הסובלים ממחסור במים, ובכך להגדיל את ההיצע המקומי. בנוסף לכך, מקודמת גם יוזמה לסחר מאוזן יותר במִדְרַך מים וירטואליים, שהם המים המשמשים לייצור סחורות ושירותים בין אזורים שונים.
הסדרה זו של סחר במים וירטואליים יכולה לשפר את היעילות העולמית של השימוש במים. אזורים בעלי משאבי מים עשירים יכולים לפצות על חלק ממִדְרַך המים מאזורים הסובלים ממחסור במים, ובכך לעזור להקל על התלות שלהם ביבוא מים וירטואליים. גישה דו-כיוונית זו של הגדלת אספקה מקומית ואיזון סחר בין אזורי מייצגת ניהול מקיף של משאבי מים גלובליים, שרק הטיפולים המבוזרים הללו מאפשרים, בדומה לשוק קיזוז הפחמן.
צוות החשיבה לניהול מים בר קיימא[עריכת קוד מקור | עריכה]
צוות החשיבה לניהול משאבי מים בר קיימא הוא ארגון ללא מטרות רווח שהחל את פעילותו כקבוצת עבודה ב-2021. ההחלטה להקים צוות חשיבה בנושא האג'נדה לניהול משאבי מים בר קיימא התקבלה באוקטובר 2023. צוות החשיבה לניהול משאבי מים בר קיימא הוא קבוצה דמוקרטית טרנס-דיסציפלינרית, עצמאית וחסרת שיוך מפלגתי של מומחים מתחומים שונים, כולל הנדסת מים וסביבה, גאולוגיה, טכנולוגיה, כלכלה, משפט, בריאות, סוציולוגיה ותקשורת. המשימה העיקרית של הקבוצה היא לפתח מסגרת מבוססת ראיות המסייעת לחברות להתאים את שיטות העבודה שלהן כדי להשיב כמות גדולה יותר של מים לאגני המים באזורים הסובלים ממחסור במים שבהם הן פועלות, ובכך ליצור השפעה חיובית בניהול משאבי מים בר קיימא התומכת ביעד מס' 6 לפיתוח בר קיימא של האו"ם (SDG-6) - תברואה ומים נקיים. בנוסף, הקבוצה בוחנת מצבים שבהם ההשפעה הסביבתית על משאבי המים מתרחשת באזורים מרוחקים הסובלים ממחסור במים, בנפרד מהמקום שבו החברה פועלת (סחר במִדְרַך מים). הדבר חיוני לעסקים רבים שפועלים באזורים עם ביקוש גבוה למים, כשהמקור למִדְרַך המים שלהם הוא באזורים הסובלים ממחסור במים.
צוות החשיבה לניהול משאבי מים בר קיימא שומר על עצמאותו על ידי גיוס טאלנטים באמצעות שיחות פתוחות, קידום דיונים מדעיים בתוך הארגון והקמת בריתות לפרויקטים משותפים של מו"פ עם אוניברסיטאות ומרכזי מחקר חיצוניים. אוטונומיה זו מאפשרת למומחי צוות החשיבה לספק המלצות חשובות ללא התערבות פוליטית או תאגידית, תוך מינוף המדע לטובת הכלל.
שותפויות אסטרטגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מייסדי צוות החשיבה לניהול משאבי מים בר קיימא[עריכת קוד מקור | עריכה]
Abraham Negaresh; Alejandro Roman; Alejandro Sturniolo; Ana Isabel Lopez; Andrew Walker; Antonella De Luca; Antonella Maggioni; Belén Gutierrez; Björn Otto; Borja Blanco; Carlos Foxley; Danilele Strongone; David Gonzalez; Devesh Bharadwaj; Domingo Zarzo; Eduardo Orteu; Eduardo Pedroza; Elena de la Vieja; Esther Gonzalez; Eva Jalon; Fernando Saroglia; Gabriel Blejman; Georg Helborg; Giancarlo Barassi; Gisel Booman; Graciela Chichilnisky; Guillem Gilaber-Oriol; Guillaume Clairet; Henry Charabe; Hugo Lescaros; Javier Romero; Jerry Ross; Joan Galtes; Jochen Kallenberg; Jorge Juan Malfeito; Jose Diaz Caneja; Jose Manuel Pano; Juan Buceta; Juan Miguel Pinto; Juan Pablo Camezzana; Juan Reverter; Khaled Alqureshi, Luiz Fernado Bezerra; Manuel de la Mata; Manuel Rubio; Mariela Cuartucci; Marta Otegui; Marc Blanchet; Marcio Da Silva; Mike Dixon; Miriam Brusilovsky; Mohamed Ibrahim; Mo Malki; Nick Nelson; Nicolás Ibieta Illanes; Pablo Crespo; Pablo Ruiz Molina; Patricia Terrero; Paula Pérez Sánchez; Rebekkah Swisher; Ruijia Gu, Silvio Oliva; Tom Freyberg; Tracey Nolan-Shaw; Troy Green; Victor Monsalvo; Walid Khoury; Will Sarni
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Nicole Loher, What Does it Mean to Be ‘Water Positive’?, Meta Sustainability, 2023-03-15 (באנגלית אמריקאית)
- ^ ¿Qué es ser «water positive»? El nuevo objetivo de las grandes compañías, Hidrología Sostenible, 2022-05-10 (בספרדית)
- ^ Schupak, Amanda (2021-10-14). "Corporations are pledging to be 'water positive'. What does that mean?". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-06-21.
- ^ ITC, Yes Bank, HCL, Infosys, ONGC. More and more businesses are now realising there are long-term benefits in going green, India Today, 1999-11-30 (באנגלית)
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Water positive, Wikipedia, 2024-06-13 - ^ https://query.prod.cms.rt.microsoft.com/cms/api/am/binary/RW1eAAY
- ^ International Desalinationand & Reuse Association (2021-03-17), IDA Talks - Mr. Carlos Cosin, President, IDA, נבדק ב-2024-06-21
- ^ Raimat Arts Festival medirá y compensará su huella hídrica y de carbono para convertirse en el primer evento water positive y carbon negative del mundo - IndustriAmbiente, www.industriambiente.com (בספרדית)
- ^ BE WATER POSITIVE, www.imoca.org (באנגלית)
- ^ IDRA Announces Signing MOU with the Canada Ocean Racing Be Water Positive Team, Idadesal, 2023-07-19 (באנגלית אמריקאית)
- ^ http://waterpositive.es/resourses/
- ^ https://sdgs.un.org/sites/default/files/2023-03/Water%20Positive%20Initiative%20IDA%20-%20Alejandro%20Sturniolo.pdf
- ^ https://ceowatermandate.org/
- ^ https://idadesal.org/ida-2022-world-congress-charting-resilient-water-solutions-opening-ceremony-featured-dignitaries-and-vips-from-around-the-world/