טריבון צבאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טריבון צבאי מתקופת הקיסרות

טריבון צבאילטינית: tribunus militum) הייתה דרגה בצבא הרומי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור משרת הטריבון הצבאי היא עוד בתקופת המלוכה הרומית.

בתקופת הרפובליקה, בכל שנה ה"קומיטיה פופולי טריבוני" (אספת העם כולו) בחרה ב-24 גברים בשנות העשרים לחייהם, בעלי שאיפה סנאטורית, לשרת כטריבון החיילים ("טריבוני מיליטינום"). במסגרת תפקידם נשלחו בקבוצות של ששה לארבעת הלגיונות הקונסולאריים כדי לשמש כמפקדיהם. הטריבונים שימשו בעיקר בתפקידי מטה, שימשו כעוזרי המצביא, והיו אחראים על המשמעת בליגיון, לפעמים הם שימשו גם כמפקדים ישירים של חלקים מלגיון, מיחידות בסדר גודל קוהורטה ומעלה.

לאחר שנבחר הטריבון הצבאי, הוא שירת בצבא בדרך כלל כ-10 עד 5 עונות. לאחר סיום שירותו הצבאי היה יכול האדם ששירת בתפקיד להתחיל במסלולו הפוליטי ברומא, כיוון שמשרת הטריבון הצבאי הייתה (לא ברור אם באופן רשמי או לא) המשרה הראשונה במסלול המשרות.

בתקופת הקיסרות הרומית מונו הטריבונים הצבאיים על ידי הקיסר, נוהל שהחל בימי אוגוסטוס. כל ליגיון קיבל שישה טריבונים, כאשר אחד מהם היה מהמעמד הסנטורי (Tribunus legionis latclavius), נבחר על ידי הקיסר מקרב הפרטורים או הקווסטורים. חמשת הטריבונים הנוספים נבחרו גם כן על ידי הקיסר, אולם מקרב מעמד הפרשים (Tribunus legionis angusticlavius).

הטריבונים פיקדו על הקוהרטות של כל לגיון כאשר סדר הכוחות של קוהרטה נע בין 1000 ל-500 חיילים. הטריבון מהמעמד הסנאטורי היה הבכיר מבין ששת הטריבונים הצבאיים בליגיון, וחוץ מפיקודו על קוהרטה, שימש בדרך כלל גם כסגנו של מפקד הלגיון, הלגאטוס (שגם נבחר על ידי הקיסר).

תפקיד הטריבון הצבאי היה אחד משלוש המשרות הצבאיות שהיו חייבים בני מעמד הפרשים לשרת בהם, על מנת שיוכלו לאחר שירותם הצבאי לשרת בממשל הקיסר.