יאן סוורטס
 | |
| לידה |
25 בדצמבר 1820 אנטוורפן, בלגיה  |
|---|---|
| פטירה |
11 באוגוסט 1879 (בגיל 58) מריאנסקה לאזנייה, צ'כיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות אולסני |
| הושפע על ידי |
ניקז דה קייזר |
  | |
יאן סוורטס (בהולנדית: Jan Swerts; 25 בדצמבר 1820 – 11 באוגוסט 1879) היה צייר בלגי של נושאים היסטוריים ודיוקנאות שעבד במשימות רבות במימון ציבורי. הוא מילא תפקיד מרכזי בהחדרת הציור ההיסטורי הרומנטי הגרמני לבלגיה. הפרסקו שלו באמצעות צבע שמן בישר על תחיית סגנון מרובנס והבארוק הפלמי בשילוב עם ריאליזם היסטורי ופסיכולוגי.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יאן סוורטס היה תלמידו של צייר ההיסטוריה המוביל של אנטוורפן, ניקז דה קייזר, באקדמיה לאמנויות יפות באנטוורפן.[2] למד שם עם גודפריד גופנס, תלמיד נוסף של דה קייזר, שהפך לחברו הקרוב. שני החברים ביקרו יחד בפריז בשנת 1848, שם ראו ציורים של ויקטור אורסל, חסידו הצרפתי של יוהאן פרידריך אורבק. אוברבק היה הצייר המוביל של התנועת הנצרתיים הרומנטית הגרמנית, שמטרתה להחיות את היושר והרוחניות באמנות הנוצרית. סוורטס וגופנס התרשמו מסגנון הציור הזה, עד שהחליטו להמשיך לגרמניה שם ביקרו בציורי הקיר שציירו אנשי התנועה.
הם עזבו באוגוסט 1850 ונסעו לאכן, קלן, דיסלדורף, וערים נוספות. במקומות אלו נפגשו עם חברי תנועת הנצרתיים שעסקו במשימות מונומנטליות שונות. לבסוף, הם הגיעו ב-12 בדצמבר 1850 לרומא, שם התגורר יוהאן אוברבק. הם חזרו לבלגיה מתוך כוונה ליישם את האידיאלים של הנצרתיים בבלגיה.[3]
משימות ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנה 1853 הוזמנו שני האמנים הצעירים לספק את הקישוט ל-"כנסיית גבירתנו לסיוע לנוצרים" בסנט-ניקולאס, אשר נבנתה בתחילת שנות ה-40. היוזמה באה מחבר פרלמנט ופוליטיקאי מקומי ומומנה בתחילה על ידי קהילת המאמינים המקומית. כאשר אזלו הכספים, המדינה הבלגית סיפקה קצבה שנתית של 1,500 פרנק בשנים 1856 עד 1861. הכספים היו חלק מתוכנית של ממשלת בלגיה לפיתוח אמנות מונומנטלית בבלגיה, שכן היא נחשבה מועילה בקידום הלאומיות ותחייתה של האמנויות במדינה הבלגית הצעירה.[4]
שני האמנים היו הראשונים שקיבלו עמלה רשמית עבור פרויקט מונומנטלי חילוני כאשר ממשלת העיר אנטוורפן ביקשה מהם לצייר את קירות הבורסה העתיקה של אנטוורפן ששוחזרה עם תיאורים של עברה המסחרי המפואר של אנטוורפן. הם נעזרו בשני תלמידי האקדמיה באנטוורפן, הגרמני אוטו שוורדבורת' ופלורנטינוס קלאס מאנטוורפן. עבודות אלו נהרסו בשריפה לפני שהבניין היה אמור להיפתח מחדש באופן רשמי.
קידום אמנות מונומנטלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוורטס וגופנס קיבלו כספים ממשלת בלגיה כדי להשתתף בתערוכה גדולה של אמנות גרמנית שהתקיימה במינכן ב-1858 עם בקשה לדווח בחזרה. הדו"ח שלהם הגיע למסקנה שיש לתמוך באמנות מונומנטלית מכיוון שהיא קשורה לדת ולמדע, ולכן היא אמנות לאומית. הם גם פרסמו ספר זיכרונות על מסעם לגרמניה.[3]
ב-1859 ארגנו סוורטס וגופנס בבריסל ובאנטוורפן תערוכה של מאסטרים גרמניים, שהייתה לה השפעה חשובה על התפתחות האמנות המונומנטלית בבלגיה. בזמן שהם עדיין עבדו על ציורי הקיר ב״כנסיית גבירתנו לסיוע לנוצרים״. הם התחילו לצייר ציור קיר בכנסיית סיינט ג׳ורג׳ באנטוורפן. זו הייתה העבודה הגדולה ביותר שהם ביצעו, והם עבדו על הפרויקט מ-1859 עד 1871.[4] התמיכה של ממשלת בלגיה באמנות מונומנטלית הלכה ודעכה שכן היא לא נחשבה מספיק במסורת הפלמית עם צבעיה העזים ותנועתה.
האמנות המונומנטלית שיצרו יאן סוורטס וגופנס הייתה בעלת השפעה רבה באותה תקופה ותרמה להפצת רעיונות אסכולה הנצרתיים בבלגיה ומחוצה לה. עבודתם נחשבת כמציגה את החוזקות והחולשות של אסכולת ציור זו. שני האמנים גם מילאו תפקיד כיועצים בשיטות לשיקום אמנות ימי הביניים בבלגיה.[4]
פראג ומוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשהמשימות הממשלתיות הבלגיות הופסקו, קיבל סוורטס את תפקיד המנהל של האקדמיה לאמנויות יפות בפראג בשנת 1874. הוא התקבל בהתלהבות. תלמידיו בפראג כללו את וויטק ברטונק, פליקס ינוויין, מיקולש אלס, ופרנטישק ז'נישק.[5][6][7]
הוא עבר טרגדיה אישית כאשר בנו ואשתו מתו.
הוא חלה כשעבד על ציורי קיר בקפלת סנט אן בפראג, ומת ב-11 באוגוסט 1879 במרינבאד, לשם עבר לריפוי.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
שרשרת יפה -
בולדווין נפרד מאשתו וביתו
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Clare A. P. Willsdon, et al. "Mural." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press. Web. 6 Apr. 2014
- ^ Biographical details at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)
- ^ 1 2 Jean-Eugene-Emmanuel Swerts at the Biographie Nationale de Belgique (in French)
- ^ 1 2 3 Anna Bergmans, Middeleeuwse muurschilderingen in de 19de eeuw: studie en inventaris van middeleeuwse muurschilderingen in Belgische kerken, Leuven University Press, 1 January 1998, p. 22 (in Dutch)
- ^ Roman Prahl. "Jenewein, Felix." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press.
- ^ Roman Prahl. "Aleš, Mikoláš." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press.
- ^ Roman Prahl. "Ženíšek, František." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Pres