יחס איינשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יחס איינשטיין הוא קשר שפרסם אלברט איינשטיין במאמר על אודות תנועה בראונית ב-1905.

.

משוואה זו קושרת את , קבוע הדיפוזיה, , המוביליות והטמפרטורה המוחלטת .

הניידות החשמלית היא היחס בין מהירות הסחיפה של חלקיקים לבין הכוח המופעל עליהם  :.

מוליכות חשמלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר משתמשים ביחס זה עבור מוליכות חשמלית, נהוג לחלק ב-, המסמל מטען חשמלי של נושא מטען יחיד ולהגדיר את הניידות החשמלית כך:  :. כאן הוא השדה החשמלי.

כך מקבלים כי יחס איינשטיין הוא :.

במוליך למחצה שצפיפות המצבים בו היא שרירותית, יחס איינשטיין הוא : הוא הפוטנציאל הכימי ו- הוא מספר החלקיקים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]