ישיבת ריגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ישיבת ריגה הייתה הישיבה המרכזית והגדולה בלטביה. היא שכנה בעיר הבירה ריגה, והתקיימה מאז כינונה של לטביה העצמאית ב-1921 ועד ימי מלחמת העולם השנייה.

רבני הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש הישיבה ומייסדה, היה הרב מנחם מנדל זק, רבה של ריגה. בשנותיה הראשונות הוא העביר בה שיעורים קבועים ולאחר שהתבססה, היה לנשיא הישיבה. הוא וחתנו הרב ישראל משה כלאב העבירו את השיעורים המרכזיים לבחורים המבוגרים, בני ה"קיבוץ".

את השיעורים לבחורים הצעירים העבירו ברוטציה: הרב חיים דוד ברושטין, הרב ישראל צ'רניאק, הרב יצחק קובנט והרב אייזיק קנטור.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאב אריה רבינר, רבנים ואנשי תורה שנספו בשואה, בתוך: יהדות לטביה: ספר זיכרון, תל אביב, תשי"ג, עמ' 366–367 בהערה.
  • פלפול החברים : חדושי תורה מבני הישיבה דריגא, ריגה תרפ"ד