כריסטיאן סקרדסויג

כריסטיאן סקרדסויג
Christian Skredsvig
לידה	12 במרץ 1854; Modum Municipality, נורווגיה
פטירה	19 בינואר 1924 (בגיל 69); Eggedal, נורווגיה
מקום לימודים	האקדמיה הדנית המלכותית לאמנויות יפות; האקדמיה הלאומית הנורווגית לתעשיית המלאכה והאמנות ;
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	נאו-רומנטיקה
יצירות ידועות	Villa Baciocchi, The Sallow Flute

כריסטיאן סקרדסויג (בנורווגית: Christian Skredsvig;‏ 12 במרץ 1854 – 19 בינואר 1924) היה צייר וסופר נורווגי. הוא השתמש בסגנון אמנותי המשקף את הנטורליזם. הוא ידוע במיוחד בתיאוריו הציוריים והליריים של הנוף.^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטיאן אריקסן סקרדסויג נולד וגדל בחוות סקרדסויג בקהילת מודום בבוסקרוד שבנורווגיה.^[2]

כשהיה בן 15 הפך לתלמיד בבית הספר לציור של יוהאן פרדריק אקרסברג בכריסטיאניה (אוסלו). לאחר מותו של אקרסברג בשנת 1870 למד אצל יוליוס מידלטאון באקדמיה הלאומית הנורווגית לאמנות ואומנות. הוא המשיך בארבע שנות התמחות (1870–1874) בקופנהגן אצל צייר הנוף וילהלם קיהן באקדמיה המלכותית הדנית לאמנויות יפות.^[3]

סקרדסויג זכה בשנת 1872 וקיבל קצבת נסיעות בחסות הממשלה במהלך השנים 1876, 1877 ו-1880. הוא התיישב בשנת 1875 במינכן, שם פיתח חברויות לכל החיים עם כמה מהאמנים הנורווגים. לאחר מכן עבר להתגורר בפריז, שם היה זמן קצר תלמידו של לאון בונה. הוא הציג בתערוכה העולמית בפריז בשנת 1878. בשנת 1881, כאמן הנורווגי היחיד, זכה במדליית הזהב (1881) באקדמיה לאמנויות יפות בפריז.^[4]

לאחר מספר שנים בפריז חזר לנורווגיה בשנת 1886 והתיישב בחוות פלסקום בברום. ביתו החדש הפך למקום התכנסות של ציירים, משוררים ומוזיקאים. הוא גם ערך נסיעות לקורסיקה בשנת 1888 ולדרום צרפת בשנת 1891.^[5]

בשנת 1894 עבר לאגדל (Eggedal) בסיגדל שם בנה את ביתו. בנוף הטבעי של אגדל, מצא סקרדסויג השראה לציור. ציוריו המפורסמים ביותר מתקופה זו הם אולי האידיליה (1888) ויופסיאן (1904). בשנת 1896 התיישב גם בסיגדל ידידו הטוב של סקרדסויג ותלמידו מהשנים במינכן, הצייר תיאודור קיטלסן, זמן קצר לאחר שביקר את סקרדסויג בביתו החדש.

הוא היה גם סופר כתב כמה ספרים ביניהם אוטוביוגרפיה שלו לצד רומנים.

בשנת 1908 מונה סקרדסויג לאביר במסדר אולב הקדוש.

סקרדסוויג התגורר באגדל עד מותו בשנת 1924.

ביתו לשעבר של סקרדסויג הוא מוזיאון מאז 1970. הריהוט והחפצים נשמרים כפי שהיו כשגר שם סקרדויג. עבודותיו וציוריו של חבריו עדיין תלויים על הקירות, יחד כ -150 יצירות אמנות מקוריות. המעון לשעבר עדיין שייך לבני משפחת סקרדסויג. עיריית סיגדל אחראית על התחזוקה והניהול של המוזיאון.^[6]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1882 התחתן עם מגי פלאטה (1863–1955), בתו של פ. מ. פלאטה (1836–1899) שהיה סוחר ופטרון אמנות. הם נפרדו והתגרשו בשנת 1894. בשנת 1898 התחתן סקרדסויג עם ברט ברג (1877–1969) שאיתה היו לו ארבעה ילדים.