כרמא
כרמא (Karma) היא רצועת עיטור משיש, הממוקמת לאורך החלק העליון של הקירות הפנימיים של המסגד, והיא אחת המאפיינים הבולטים ביותר של האדריכלות האומיית. היא מופיעה לראשונה במסגד הגדול של דמשק, ומאז זכתה לחיקוים רבים. הרצועה לרוב כוללת אשכולות ענבים משתרגים, עלי גפן ועלי קוציץ סורי ואף רימונים, והיא לרוב מוזהבת. הכרמא התפרסמה בזכות איכותה העיטורית במשך מאות שנים לאחר מכן, דבר שהביא לתחיית הופעתה בתקופה הממלוכית במאות ה-13 וה-14.
הופעת הכרמא[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכרמא מופיעה לראשונה במסגד הגדול של דמשק, שבנייתו הושלמה ב-715 לספירה על ידי החליף וליד הראשון. בתיאור בניית המסגד של אבן עסאכר, מתואר כי עלות בניית הכרמא עלתה 70,000 דינרים, שמינית מעלות הקמת המסגד כולו.[1] גם כותבים מאוחרים יותר, כמו יאקות אל-חמאווי ואבן כת׳יר (אנ'), היללו את איכותה ויוקרתה של הכרמא שהתנוססה באפריז בחלקו העליון של קיר הקיבלה. גם במסגד הנביא במדינה הופיעה הכרמא, אך תהילתה לא נודעה כמו זו של המסגד הגדול בדמשק.[2]
הכרמא הייתה ניסיון ליצור סגנון אימפריאלי אחיד בתקופה אומיית, ומאז שהופיעה נפוצה כמודל עיטורי במסגדים ברחבי סוריה, אנטוליה ומעבר עד לספרד האומיית. הכרמא, לפי מספר חוקרים, חוותה תחייה בתקופה הממלוכית, והיא מעטרת את קברו של הסולטאן ביברס בדמשק הנמצא בספרייה בשם אל מכתבה אל-זאהיריה (אנ'), שהושלם ב-1281. הכרמא בקברו כוללת שריגי גפנים וסצינות נוף ומבנים. סלטאן קלאוון הוסיף ב-1283 כרמא למוריסטן (בית החולים) של נור א-דין בדמשק (אנ'). גם קברו המונומנטלי של קלאוון בקהיר (אנ') שהושלם ב-1285, הכיל רצועת עלי גפן מוזהבת בחלק העליון של ארבעת קירות המבנה.[3]
-
כרמא בקברו של ביברס בדמשק
,_Syria_-_Detail_of_burial_chamber_mosaic_-_PHBZ024_2016_1321_-_Dumbarton_Oaks.jpg)
אפריז הכרמא המקורי נפגע קשות בשריפה שפרצה במסגד הגדול של דמשק ב-1893, ועל צורתה למדים בעיקר מתמונות שצולמו קודם לכן ותיאורים היסטוריים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
K. A. C. Creswell, Early Muslim Architecture 1, pp. 174-176ֿֿ