הצגת המקור של הדף "כתובות נהר אל-כלב"

{{מפת מיקום|מדינה=לבנון|שם=כתובות נהר אל-כלבּ|רוחב=33.95639|אורך=35.59806|כיוון כתב=שמאלה|מפורט=כן|כותרת=כתובות נהר אל-כלבּ, לבנון|סוג=אתר ארכאולוגי}}
[[קובץ:Nahr el Kelb inscriptions, Louis François Cassas, 1799.png|ממוזער|260px|כתובות נהר אל-כלבּ בציור של [[לואי-פרנסואה קסאס]], שביקר באתר ב-[[1785]]; [[תחריט נחושת]], [[1799]]]]
[[קובץ:Nahr al-Kalb map as of 1887.png|ממוזער|שמאל|200px|מפה של הכתובות מ-[[1887]]. המספרים המוקפים בריבוע הם סימון של כתובות מצריות. המספרים המוקפים בעיגול הם סימון של כתובות אשוריות/בבליות]]
[[קובץ:Nahr el-Kalb inscriptions of Ramesses and Esarhaddon, in Breasted.JPG|ממוזער|200px|כתובות רעמסס ואסרחדון; תצלום של [[פליקס בונפיס]], סביבות 1880{{הערה|מתוך ספרו של [[ג'יימס הנרי ברסטד]]  ''A History of Egypt from the Earliest Times to the Persian Conquest'' (מהדורת 1909)}}]]
[[קובץ:Nahr al-Kalb Southern Egyptian inscription drawing 1922.png|ממוזער|200px|נהר אל-כלבּ; אחת האסטלות המצריות (ציור מ-1922)]]
[[קובץ:Nahr al-Kalb Roman inscription photo 1922 with transcription.png|ממוזער|200px|נהר אל-כלבּ; כתובת [[קרקלה]] לכבוד סלילת הדרך בידי [[הלגיון השלישי גאליקה]] (תצלום מ-1922); [[Damnatio memoriae|מחיקת אזכורו]] של הלגיון בכתובת נעשתה בגלל תמיכתו ב[[אלאגבאלוס]]]]
'''[[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]] נהר אל-כַּלבּ''' הן קבוצת מצבות זיכרון היסטוריות מגולפות ב[[סלע גיר|סלעי גיר]] סמוך לשפך [[נהר אל-כלב|נהר אל-כלבּ]] ב[[לבנון]], כ-12 ק"מ צפונית לעיר [[ביירות]]. זמנן מאמצע [[האלף ה-2 לפנה"ס|האלף השני לפנה"ס]] ועד ימינו. אתר הכתובות נמצא ברובו מדרום לשפך הנהר, במתלול היורד אל הים וחוסם את המעבר לאורך החוף.{{הערה|בדומה ל[[ראש הנקרה]]. במאה האחרונה הורחבה שפת הים כדי לאפשר תחבורה ממונעת נוחה וכן נכרו מנהרות מתחת למדרון}} הכתובות ברובן נועדו להנצחת הישגי שליטים ומצביאים בתקופות השונות – ב[[כתב חרטומים]] מצרי, ב[[כתב יתדות]], ב[[יוונית]], [[רומית]], [[ערבית]], [[צרפתית]] ו[[אנגלית]]. האתר הפך ברבות השנים למונומנט מרכזי בזיכרון ההיסטורי של לבנון, המסמל את מעמדה כארץ שנכבשה ונוצלה לאורך אלפי שנים על ידי מעצמות זרות אך שומרת על זהותה. בהתאם לכך נוספות לו מצבות חדשות באירועים משמעותיים בקורותיה.

==גילוי וסקרים==
האירופי הראשון שדיווח על הכתובות הללו היה הנוסע האנגלי בן המאה ה-17 [[הנרי מונדרל]], שביקר באתר ב-[[1697]], ומאז תואר וצויר על ידי נוסעים שעברו במקום והוצג במדריכי תיירות. בירור שיטתי של כתובות נהר אל-כלבּ, שכלל סקירה של עדויות נוסעים לדורותיהם, נערך בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] על ידי חוקר [[המזרח הקדום]] [[פרנץ וייסבך]] {{גר|Franz Heinrich Weißbach}} מטעם היחידה לשמירת מונומנטים שליד המטה הצבאי הגרמני-טורקי {{גר|Deutsch-Türkische Denkmalschutzkommando}}.{{הערה|הסקר ראה אור ב-1922 בסדרת הפרסומים שבעריכת הארכאולוג הגרמני [[תאודור ויגאנד]], מי שעמד בראש היחידה; הסקר זמין לקריאה במרשתת: ראו בפרק "קישורים חיצוניים"}}
הפרסום המקיף האחרון של אתר הכתובות נעשה על ידי צוות חוקרים בראשות ה[[ארכאולוג]]ית וה[[אוצר (מקצוע)|אוצרת]] הלבנונית אן-מארי מאילא-עפיש (Maila-Afeiche; مايلا عفيش), כמצע לתוכניות ולפעולות שימור, וראה אור ב-2009.{{הערה|ראו בפרק "לקריאה נוספת"}} הכתובת הבבלית של נבוכדנצר השני (הנזכר גם במקרא כמי שהחריב את המקדש בירושלים) נקראה מחדש כחלק מהעבודה המקיפה של החוקרת הקטלאנית רוסיו דה-ריבה (Rocio da Riva) על אודות כתובותיו של מלך זה בלבנון.{{הערה|
Rocío da Riva, “A Lion in the Cedar Forest: International Politics and Pictorial Self-representations of Nebuchadnezzar II (605–562 BC)”, in: ''Studies on War in the Ancient Near East. Collected Essays on Military History'' (ed. Jordi Vidal, AOAT 372) Münster: Ugarit Verlag, 2010: 165-191
}}

==הכתובות ==
שלוש המצבות הכתובות בכתב החרטומים המצרי הן הקדומות ביותר באתר. אחת מהן נושאת את ה[[כרטוש]] של [[רעמסס השני]] ונחקקה ככל הנראה אחרי [[קרב קדש]] ואולי בהקשר ל[[הסכם השלום החתי-מצרי]], שבו נקבע נהר אל-כלבּ כגבול בין [[כנען]] שבשליטת [[מצרים העתיקה|מצרים]] לבין [[ממלכת החתים]]. שתי הכתובות האחרות מיוחסות אף הן לרעמסס השני, אך אינן ניתנות לקריאה.

שש מהכתובות הן ב[[כתב יתדות]] ב[[אכדית|נאו-אשורית ובנאו-בבלית]]. [[אסטלה|מצבת הזיכרון]] האשורית היא כפי הנראה של [[אסרחדון]], והיא מתייחסת לכיבוש [[ממפיס (מצרים)|ממפיס]] מידי פרעה [[תהרקה]] בשנת 671 לפנה"ס. הכתובת ניזוקה אבל ניכרים בה האזכורים ל[[אשקלון]] ול[[צור (לבנון)|צור]] וכן לפרעה תרהקה ולמלכים הכפופים לו. אחת הכתובות מיוחסת ל[[נבוכדנצר השני]], והיא היחידה המוצבת מצפון לשפך הנהר. נבוכדנצר בילה את רוב שנות שלטונו באזור סוריה-לבנון-ארץ ישראל, והנציח בכתובות שונות את מפעלותיו האזרחיים בלבנון: כריתת עצים והעברתם לצורך שיפוץ ובנייה של מקדשי בבל. הוא גם מתפאר, ברוחו של [[חמורבי]] הגדול, ברווחה שהביא לתושבי לבנון. המלכים של [[מסופוטמיה]] הגשימו בכתובותיהם דימוי מיתולוגי נפוץ של גיבור מסופטמי שעלה לארץ הארזים, השתלט על יער הלבנון והגיע בכוח נשקו עד לחוף הים התיכון. כך עשה כבר [[גילגמש]], שהמלכים מדמים עצמם אליו.{{הערה|[[אברהם מלמט]], "לרקע האמורי של מזמור כט", [[שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום]], כרך י' (תשמ"ו-תשמ"ט), עמ' 140-137}}

באתר שתי כתובות ביוונית. הראשונה מתייחסת כמשוער למלך [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|הלניסטי]] בלתי מזוהה מ[[המאה ה-3 לפנה"ס]], והיא אינה ניתנת לקריאה.
הכתובת השנייה מציינת את סלילת הדרך על ידי מושל פיניקיה הביזנטי פּרוֹקוּלוּס {{אנ|Proculus (prefect of Constantinople)}} ב-[[382]] ל[[ספירת הנוצרים|ספירה]], בימי הקיסר [[תאודוסיוס הראשון]].

הכתובת ב[[רומית]] היא כתובת ההקדשה של הקיסר הרומי [[קרקלה]] (211–217 לספירה),{{הערה|מוצאו של קרקלה היה [[פיניקים|פּוּנִי]]; שמו המלא היה מרקוס אורֶליוס בַּסיאנוס ספטימיוס אנטונינוס, אך נודע בכינויו קרקלה. '''אין''' מדובר בקיסר [[מרקוס אורליוס]] בן [[המאה הראשונה לספירה]]}} שנחקקה בשנת [[215]] לכבוד [[הלגיון השלישי גאליקה]]. הכתובת מנציחה את הרחבת הדרך שנחצבה במעלה המתלול (והיא מציינת את "נהר ליקוּס", שמו של נהר אל-כלבּ בעת העתיקה). שמו של הלגיון נמחק מן הכתובת משום שהשתתף במרד נגד [[אלאגבאלוס]] ב-[[218]]. מקטעים של הדרך הרומית עדיין קיימים.

כתובת בערבית מייחסת את בניית גשר האבן בשפך הנהר לסולטאן הממלוכי [[ברקוק]] ([[המאה ה-14]]). הגשר ניזוק ושופץ פעמים אחדות במרוצת הדורות.{{הערה| מונדרל (שביקר במקום ב-1697) מספר על כתובת המייחסת את בניית הגשר ל[[פח'ר א-דין השני|פח'ר א-דין אל-מעני השני]] (1572–1635), אך זו אינה בנמצא}}

כתובת מ-1861 מנציחה את התערבותו של [[נפוליאון השלישי]] ב[[מרד הר הלבנון]] ב-1860–1861 ונמנים בה שמות מפקדי הגייסות.

שתי כתובות, שזמנן אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]], מנציחות את "המרדף עד חריטאן" {{אנ|Pursuit to Haritan}} באוקטובר [[1918 בארץ ישראל|1918]] של [[חיל המשלוח המצרי (1916)|חיל המשלוח]] בפיקודו של [[אדמונד אלנבי|אלנבי]] אחרי הצבא [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]] הנסוג מ[[דמשק]] ל[[חומס]] ול[[חלב]], מרדף שחתם את [[המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה]].
הכתובת הראשונה מוקדשת ליחידות הקורפוס ה-21 הבריטי ולכוחות הצרפתים שהשתתפו בכיבוש ביירות ו[[טריפולי (לבנון)|טריפולי]]. הכתובת השנייה מנציחה את כיבוש דמשק ומוקדשת ליחידות הפרשים [[אוסטרליה|אוסטרלים]], ה[[ניו זילנד|{{ללא החלפה|ניו-זילנדים}}]] וה[[צבא הודו הבריטית|הודים]], ליחידות ה[[צרפת]]יות (גדודי ה-Spahi {{אנ|Spahi}} וה-Chasseurs d'Afrique {{אנ|Chasseurs d'Afrique}} של מגויסים ממושבות אפריקה) שהשתתפו במערכה וכן לצבאו של [[חוסיין בן עלי]], השריף של [[מכה]] מנהיג [[המרד הגדול במדבר]].{{הערה|כתובת זו החליפה ב-1930 כתובת הנצחה מ-1919, שבה נזכר רק "הקורפוס המדברי הרכוב הבריטי שנעזר בכוחות המלך חוסיין". יצירת הכתובת המעודכנת נעשתה לפי דרישת הגנרל [[הנרי שובל]], מפקד הקורפוס, שהתעקש על ציון כוחות [[אנזא"ק]] ו[[צבא הודו הבריטית|צבא הודו]] וכן היחידות של צבא צרפת שהשתתפו בלחימה. במצבות הזיכרון הבריטיות, בניגוד לצרפתיות, אין אזכור של שמות מפקדים}}

ב-[[1920]] הועמדה בפקודת [[אנרי גורו|אנרי גוּרוֹ]], הנציב העליון הצרפתי של [[סוריה]] ולבנון, מצבת זיכרון לכבוד ניצחון הצבא הצרפתי בפיקודו של הגנרל גוֹאַבֵּה {{אנג|Mariano Goybet}} ב[[קרב מייסלון]] על כוחות [[הממלכה הערבית של סוריה]].

כתובת מ-[[1941]] מציינת את כיבוש דמשק על ידי צבא [[צרפת החופשית]] ואת הניצחון על [[צבא הלבאנט|צבא וישי]] באזור ב[[המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה|מלחמת העולם השנייה]].

ב-[[1946]] הציב [[נשיא לבנון]] [[בשארה אל-ח'ורי]] [[אנדרטה]] לכבוד "פינוי כל הצבאות הזרים מלבנון".

ב-[[2000]] הוקמה באתר אנדרטה, מטעם נשיא לבנון הגנרל [[אמיל לחוד]], לציון [[הלחימה בדרום לבנון (1985–2000)|נסיגת]] [[צה"ל]] מלבנון. צה"ל אינו מוזכר בה, אך התאריך הנקוב ([[24 במאי]] 2000) והמלים "הפציע שחר השחרור" מכוונים לכך.{{הערה|אנדרטה זהה הוצבה במבצר [[בופור]]}}

באתר כתובות נוספות – על הגשר שבנייתו הושלמה ב-[[1901]] ועל גשר הרכבת שנחנך ב-[[1942]]. ב-[[1960]] הוצבה אנדרטה לזכר הנופלים מחֵילות הצבא הצרפתי בלבנון בשנים 1919–[[1927]].{{הערה|האנדרטה הועברה ממקומה הטקדם בעיר ביירות לאתר נהר אל-כלבּ, והיא חורגת בממדיה ובצורתה מיתר המצבות ההיסטוריות בסביבתה}}

ב-2005 נכלל אתר הכתובות של נהר אל-כלבּ בלבנון ב[[תוכנית זיכרון עולם]] של [[אונסק"ו]].{{הערה| [http://www.unesco.org/new/en/communication-and-information/memory-of-the-world/register/full-list-of-registered-heritage/registered-heritage-page-2/commemorative-stela-of-nahr-el-kalb-mount-lebanon/ הודעת אונסק"ו]
}}

== גלריה ==
<gallery>
קובץ:Commemorative stelae of Nahr el-Kalb 10.jpg|נהר אל-כלבּ; מפת אתר הכתובות (בשלט חדש מ-2019)
קובץ:Louis-François Cassas, Troisième Vue du Chemin D&#039;Antonin, avant d&#039;Arriver a Baruth (showing the Nahr El Kalb inscriptions).jpg|ממוזער|כתובות רעמסס ואסרחדון בציור של לואי-פרנסואה קסאס, 1799
קובץ:Nahr el-Kalb Stela 2.jpg|כתובת נפוליאון השלישי, 1861
קובץ:Chauvel B01033.jpg|ממוזער|הגנרל [[הנרי שובל]], רעייתו ועמיתיו ליד מצבת הזיכרון לכיבוש ביירות וטריפולי באוקטובר 1918
קובץ:NahrElKalbStela5.jpg|הכתובת המחודשת ([[1930]]) להנצחת כיבוש דמשק בידי הקורפוס המדברי הרכוב; לדרישת מפקד הקורפוס, הנרי שובל, סולקה הכתובת הקודמת שהוצבה ב-1919 וצוינו כוחות אנזא"ק ויחידות צבא הודו וצבא צרפת שנלחמו בפיקודו
קובץ:Nahr al-Kalb, Lebanon - General Gouraud.jpeg|הכתובת מ-1920 להנצחת הניצחון הצרפתי ב[[קרב מייסלון]]
קובץ:X-Nahr el-Kalb Stela 3.jpg|האנדרטה המנציחה את פינוי צבא צרפת מלבנון ב-1946

</gallery>

== לקריאה נוספת ==
<div style="direction: ltr;">
* Anne-Marie Maila-Afeiche, (ed.), ''Le Site de Nahr el-Kalb'', BAAL (Bulletin d'Archeologie et d' Architecture Libanaises), Hors Serie V, Beirut, Lebanon: Ministère de la culture, Direction Générale des Antiquités, 2009
* Lucia Volk, “When Memory Repeats Itself: The Politics of Heritage in Post Civil War Lebanon”, ''International Journal of Middle East Studies'' 40 (2008): 291-314
</div>

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* '''[http://www.livius.org/articles/place/lykos-nahr-al-kalb/ רשימת הכתובות]''' באתר Livius.org
<div style="direction: ltr;">
* Franz Heinrich Weißbach, ''[https://ia600500.us.archive.org/33/items/diedenkmalerundi00weisuoft/diedenkmalerundi00weisuoft.pdf Die Denkmäler und Inschriften an der Mündung des Nahr el-Kelb]'', in: Theodor Wiegand (editor), ''Wissenschaftliche Veröffentlichungen des deutsch-türkischen Denkmalschutz-Kommandos'', issue 6, Berlin, Leipzig: de Gruyter, 1922
</div>

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אסטלות]]
[[קטגוריה:כתובות]]
[[קטגוריה:כתובות באכדית, באשורית ובבבלית]]
[[קטגוריה:לבנון: אתרים ארכאולוגיים]]
[[קטגוריה:לבנון: היסטוריה]]
[[קטגוריה:רעמסס השני]]
[[קטגוריה:ממצאים ארכאולוגיים מאבן]]