לאון דה ויטה דה האלן
 | |
| לידה |
12 בינואר 1857 איקסל, בלגיה  |
|---|---|
| פטירה |
15 ביולי 1933 (בגיל 76) Hoogstraten, בלגיה |
| מדינה |
בלגיה |
| השכלה |
האקדמיה הצבאית המלכותית |
| השתייכות |
חיל פרשים |
| דרגה |
לוטננט גנרל |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
הברון לאון אלפונס ארנסט ברונו דה ויטה דה האלן, נולד בשם לאון דה ויטה (בצרפתית: Léon Alphonse Ernest Bruno de Witte de Haelen; 12 בינואר 1857 - 15 ביולי 1933) היה קצין וגנרל בצבא בלגי ששירת במהלך מלחמת העולם הראשונה. הוא ידוע במיוחד בפיקוד על דיוויזיית הפרשים הבלגית בקרב האלן ב-1914.
קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
דה ויטה נכנס לאקדמיה הצבאית המלכותית ב-1874. הוא הועלה לדרגת תת-לוטננט ב-1878. בשנת 1880, הוא ביקש העברה לחיל הפרשים והוצב ברגימנט הרובאים הרכובים השני. הוא קיבל את ה-Brevet d'état-major (BEM) בשנת 1887, ובין 1906 ל-1910 שירת כמפקד גדוד המדריכים הראשון.
הוא החזיק בפיקוד על חטיבת הפרשים השנייה בין 1910 ל-1913 ופיקד על דיוויזיית הפרשים החדשה שהוקמה כאשר בלגיה נפלשה על ידי גרמניה ב-1914. הוא הועלה לדרגת לוטננט-גנרל באוגוסט 1914, 6 ימים בלבד לפני שפיקד על הדיוויזיה שלו בקרב האלן. הניצחון הבלגי בקרב, שזכה לכינוי "קרב הקסדות הכסופות" על שם קסדות הפרשים שנותרו בשדה הקרב לאחר הלחימה, היה אירוע חשוב במערכה.
ב-1915 הוא מונה למפקח הכללי של הפרשים, תפקיד בו החזיק עד 1919.
עיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנזר הגדול של מסדר לאופולד- הקצין הגדול של מסדר הכתר
- צלב המלחמה הבלגי
מסדר החרב המלכותי
צלב המלחמה 1914–1918
הקצין הגדול של מסדר האמבט- מדליית היובל של המלך ג'ורג' החמישי
