לארוטץ אנרסן רינג
 | |
| לידה |
15 באוגוסט 1854 Ring, דנמרק  |
|---|---|
| פטירה |
10 בספטמבר 1933 (בגיל 79) Sankt Jørgensbjerg Parish, דנמרק |
| מקום לימודים |
|
| זרם באמנות |
ריאליזם חברתי, סימבוליזם |
| הושפע על ידי |
פ. ס. קרויר, נילס סימונסן, Julius Exner, פ.ס. קרוייה |
| יצירות ידועות |
The Lineman, Springtime in Hals, Jutland, After Sunset, Inclement weathers, At Breakfast, Whitewashing the Old House, Sommerdag ved Roskilde Fjord, At the French Windows. The Artist's Wife, Spring. Ebba and Sigrid Kähler, Harvest, Churchyard at Fløng |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Sigrid Kähler (25 ביולי 1896–?) |
| צאצאים |
Ole Ring, Ghita Hempel, Anders Ring |
| חתימה |
 |
  | |
לארוטץ אנרסן רינג (בדנית: Laurits Andersen Ring; 15 באוגוסט 1854 – 10 בספטמבר 1933) היה אחד הציירים הדנים המובילים בתחילת המאה ה-20, שהיו חלוצי הסמליות והריאליזם החברתי בדנמרק. נחשב לאחד מציירי המופת של התרבות הדנית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רינג נולד בשם לארוטץ אנרסן בכפר בשם רינג בדרום זילנד. אביו של היה נגר אנדרס אולסן ואימו הייתה בתו של האיכר יוהאן אנדרסדטר. בשנת 1869, הוא הפך לחניך של צייר מכיוון שאחיו הגדול היה אמור להשתלב בבית המלאכה של האב. בשנת 1873, בעת שעבד בקופנהגן החליט לארוטץ ללמוד שיעורי ציור, ולאחר שנתיים של לימודים פרטיים התקבל באקדמיה הדנית לאמנויות בשנת 1875 ולמד זמן קצר אצל הצייר פ.ס. קרויה. הוא מעולם לא הסתפק באקדמיה ולא אהב את ההכשרה הקפדנית בתחומים הקלאסיים.[1]
בשנת 1881, הוא וחברו, הצייר הנס אנרסן מהכפר ברנקדילדה, החליטו לשנות את שמות המשפחה שלהם, תוך שהם לוקחים את שמות כפרי הולדתם, כדי למנוע בלבול בתערוכה המשותפת שלהם. לארוטץ נקרא "ל.א. רינג", וחברו הנס "ה.א. ברנדקילדה". התערוכה הראשונה של רינג התקיימה בשנת 1882, אך הוא לא זכה להכרה עד לשנת 1884, השנה בה סיים את "משמר הרכבת" (1884). בשלב זה, דנמרק הייתה סוערת פוליטית, שכן נשיא המועצה עקף את השלטון הדמוקרטי ושלט על פי צווים. רינג היה פעיל פוליטית בקבוצה מהפכנית של סטודנטים שעברו אימוני נשק לקראת מרד. רינג התעניין יותר בקשיי העניים ובצדק החברתי של המעמדות הנמוכים.
בזמן שהתגורר בקופנהגן, הוא הפך לחבר קרוב של משפחת עורכי הדין והצייר החובב אלכסנדר ויילד. הוא בילה את חג המולד והקיץ עם המשפחה ויצר ידידות הדוקה עם אשתו של ויילד, יוהאנה. רינג היה מאוהב בה אך היא נשארה נאמנה לבעלה, אף שהשניים החליפו מכתבים תכופים ואינטימיים. רינג צייר דיוקנאות רבים של גברת ויילד. כאשר רינג הבין שהקשר לעולם לא יתממש הוא הפנה את גבו למשפחת ויילד, וחווה תקופה של דיכאון עז. באותה תקופה הוא נתן שיעורים פרטיים לאוג בדלסן שהוירו היו חברים שלו. בשנת 1893 הוא קיבל מלגת נסיעות ובילה את השנה בלימודים באיטליה.
בשנת 1894 שימש רינג כהשראה לדמות ברומן "שעון לילה" (Nattevagt) של הסופר הדני ומאוחר יותר זוכה פרס נובל הנריק פונטופידן, חבר ותיק שלו. רינג שימש מודל לדמות הלא מחמיאה תורקילד דרהלינג, צייר ומהפכן כושל, שהיה מאוהב באשת חברו הטוב ביותר. רינג לא התנגד לתיאור הלא מחמיא, אך הוא נעלב מכך שפונטופידן חשף בפומבי את אהבתו ליוהאנה ויילד. רינג, שנפגע עמוקות מבגידתו של פונטופידן, ניתק את ידידותו עם הסופר.
עם שובו מאיטליה, הוא החל לעבוד על סדרת ציורים עם הציירת סיגריד קאהלר כדוגמנית. היא הייתה בתו של אמן הקרמיקה הרמן קאהלר.[2] בשנת 1896 נישא רינג לקאהלר, שהייתה אז רק בת 21 (הוא היה בן 42). הם גרו יחד בקרבקסמינדה, ולזוג נולדו שלושה ילדים לפני שקאהלר נפטרה בשנת 1923, בגיל 49.
בשנת 1900 קיבל את מדליית הארד ביריד העולמי בפריז על ציורו ב"פתח הגן, אשת האמן" (1887). בנם, אולה רינג (1902–1972), הפך גם הוא לצייר, וצייר בסגנון שהושפע מאוד מזה של אביו.[3]
הוא בנה בית ברוסקילדה, המשקיף על הפיורד – כאן בילה את העשור האחרון לחייו, לפני מותו בשנת 1933.
סגנון ומוטיבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תכונה הנראית לעיתים קרובות באמנותו של רינג היא הצבת אובייקט אחד או יותר בקצה התמונה. רינג הסתמך על המסורת הדנית של אמנות עממית, כגון יצירתו של ג'יי. לונדבי, אך הוא שילב גם השפעות של ציירים מודרניסטיים יותר כגון פול גוגן, ז'אן פרנסואה רפאלי וז'אן-פרנסואה מילה.[4] רינג צייר בסגנון ריאליסטי וכן צייר סימבולי - שני ההיבטים של יצירתו חשובים ומשלימים זה את זה.[5]
כצייר, רינג מעולם לא התרחק ממוצאו הצנוע, אלא הפך אותו לנושא הדומיננטי שלו, המתאר את מציאות החיים הכפריים. רוב ציוריו מתארים את חיי הכפר והנופים של דרום זילנד. בציור הנוף שלו, הוא קיבל השראה גם מסמליות והחדיר לנופים מיסטיקה מעולם אחר.[6]
בתיאוריו את הפועלים הכפריים רינג תמיד הדגיש משמעויות סמליות ומופשטות עמוקות יותר, כך שיצירתו "הקוצר" (1884) הפכה לתיאור לא רק של איש עובד, ולא של אחיו שהיה המודל, אלא של מעגל החיים כפי שמסמל החרמש החותך את התירס הבשל.[7]
לאחר מותו של אחיו בשנת 1886 ועד החזרה מאיטליה בשנת 1895 רינג היה עסוק מאוד במוטיב המוות וזה השאיר עקבות בעולם המוטיבים שלו גם בציורי הנוף כמו בציורי הדמויות. במהלך המסע לאיטליה 1893–1895 תכנן רינג לצייר את "ריקוד המוות". אך הציור לא בוצע, אבל המוות מיוצג כמוטיב בציוריו האחרים.
מוטיבים אחרים בציוריו הם דרכים, נופים, מבטים מחלונות או דלתות, עבודה ועובדים ועוד.
הוא הוצג בתערוכות רבות במהלך המאה ה-20 וראשית המאה ה-21, בדנמרק ומחוצה לה.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "L.A. Rings liv"
- ^ Statens Museum for Kunst: Laurits Andersen Ring: The Artist's Wife, web.archive.org, 2012-04-27
- ^ Ole Ring | lex.dk, Den Store Danske (בדנית)
- ^ L.A. Ring | lex.dk, Den Store Danske (בדנית)
- ^ Noemi Katznelson, Anne Görlich, Luna Christensen, Handlestrategier blandt udsatte unge på kanten af det danske samfund, Dansk Sociologi 30, 2 ביולי 2020, עמ' 33–51 doi: 10.22439/dansoc.v30i1.6025
- ^ Patricia G. Berman. 2007. In another light: Danish painting in the nineteenth century. Vendome Press, Oct 1, 2007 p. 193
- ^ Statens Museum for Kunst: Siden kunne ikke findes ("udforsk-kunsten/s…, archive.is, 2013-02-13