לואיס רוזנבלום
 | |
| לידה |
15 בנובמבר 1923  |
|---|---|
| פטירה |
4 באפריל 2019 (בגיל 95) |
| השכלה | |
  | |
לואיס רוזנבלום (באנגלית: Louis Rosenblum 15 בנובמבר 1923 – 4 באפריל 2019) היה חלוץ בתנועה להגירה של יהודים מברית המועצות,[1] ממייסדי הארגון הראשון שקרא לשחרור יהודי ברית המועצות, מועצת קליבלנד נגד אנטישמיות סובייטית, נשיא מייסד של איגוד יהודי ברית המועצות, וחוקר במרכז המחקר של נאס"א.
חייו מוקדמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוזנבלום למד בישיבה דפלטבוש בניו יורק[2] והחל את לימודיו הגבוהים בברוקלין קולג' בשנת 1941. לאחר שהתגייס, שירת בחיל הרגלים של צבא ארצות הברית מ-1943 עד 1946 בתיאטרון הפסיפי, השתתף בקרב אוקינאווה ובסיום הקרבות שירת בצבא הכיבוש ביפן. בשנת 1948 סיים את לימודיו בקולג' ברוקלין עם תואר ראשון בכימיה והמשיך לאוניברסיטת המדינה של אוהיו, שם קיבל תואר דוקטור בכימיה אורגנית בשנת 1952. [3][4][5]רוזנבלום היה רקדן ומורה לריקודים עממיים כל חייו, והופיע בסרט "To Hear Your Banjo Play" משנת 1947 כבן זוגה של מרגו מאיו, עם פיט סיגר הצעיר בבנג'ו.
קריירה בנאס"א
[עריכת קוד מקור | עריכה]מ-1952 עד 1981 עבד רוזנבלום במרכז המחקר של נאס"א בקליבלנד, אוהיו, כחוקר מדעי ומנהל טכני בתחומים של דלקים עתירי אנרגיה למטוסי סילון, חומרים בטמפרטורות גבוהות, קורוזיה של מתכות נוזליות, מערכות ניטור סביבתיות, ומערכות אנרגיה סולאריות ופוטו-וולטאיות. במהלך שנות ה-60, שימש כראש מחלקת המתכות הנוזליות, ובאותה תקופה הוביל מאבק לדיור הוגן כדי להילחם באפליה נגד עובדים אפרו-אמריקאים שלא יכלו לרכוש או לשכור נכסים בקרבת מקום עבודתם בנאס"א.[6][7] בשנת 1969 מונה לראש מחלקת המרת האנרגיה הישירה, אחראי על פעילויות מחקר ופיתוח בתרמיונים, פוטו-וולטאים ואלקטרוכימיה. בנאס"א, היה שותף להמצאת מכונת ריתוך בקרן אלקטרונים ניידת.[8] בשנת 1977 מונה לראש מחלקת הסולאריות והאלקטרוכימיה, האחראי על מחקר ופיתוח של פוטו-וולטאים ואחסון אנרגיה בחלל, ועל פרויקטי הדגמה של מערכות פוטו-וולטאיות ואחסון אנרגיה בשימוש קרקעי ברחבי העולם.[4] תחת הנהגתו, פותחה ב-1978 הסוללה הראשונה מסוג ניקל-אבץ המתאימה לרכבים חשמליים מסחריים.[9][10] עבודות ההדגמה הפוטו-וולטאיות הותקנו בכפרים מרוחקים בארצות הברית וברחבי העולם.[9][10] הוא מונה לשירות הביצועי הבכיר הפדרלי בשנת 1979 ופרש מנאס"א בשנת 1981. בין השנים 1982–1988, עבד כיועץ פרטי במערכות אנרגיה מתחדשות ופוטו-וולטאיות עבור מספר לקוחות אמריקאים ובינלאומיים, כולל אוניברסיטת מישיגן, מחלקת המשפטים של ארצות הברית, שירות הכנסות הפנים וסוכנות הפיתוח של האו"ם.
מאבק לשחרור ההגירה של יהודי ברית המועצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירת הארגון הציבורי הראשון למען יהדות ברית המועצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1963, רוזנבלום וחברים נוספים מבית הכנסת בית ישראל במערב קליבלנד ייסדו את מועצת קליבלנד נגד אנטישמיות סובייטית (CCSA) – הארגון הציבורי הראשון שהוקדש לעזרת יהודי ברית המועצות.[11] הצלחתו הוכרה ברמה הלאומית והוא הפך למודל עבור קבוצות מקומיות נוספות.[12] בשנת 1970, מאמציו של רוזנבלום הביאו לכך שה-CCSA הצטרף לחמש מועצות אחרות ליצירת ארגון פעיל ומנהל ארצי, איגוד המועצות ליהודי ברית המועצות (UCSJ). רוזנבלום שימש כנשיא הראשון של ה-UCSJ בשנים 1970-1973.[13] עד 1978, ה-UCSJ צמח ל-22 מועצות חברות ברחבי צפון אמריקה,[14] ועד 1985, ל-32 מועצות, מה שהפך אותו לארגון היהודי העצמאי הגדול ביותר בעולם למען יהדות ברית המועצות.
רוזנבלום הגה מספר פרויקטים וגישות ברמת השטח שהיו בשימוש נרחב על ידי ארגונים שפעלו לשחרור ההגירה.
פרויקטים תקשורתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמן קצר לאחר ייסוד ה-CCSA, הבין רוזנבלום את הצורך במשאבים ובחומרים חינוכיים למען יהדות ברית המועצות בצפון אמריקה. בשנת 1965 פרסם את מדריך הפעולה הקהילתית בנושא אנטישמיות סובייטית. המדריך פורסם בשתי מהדורות נוספות ב-1966 וב-1970, וכלל הצעות לתוכניות פעולה; חומרים להרצאות ודרשות; קריאות דרמטיות, שירים ומחזות; מדריכים למורים ויחידות לימוד לשימוש בבתי ספר; ודיווחים, מאמרים ורקע עובדתי על יהדות ברית המועצות.
רוזנבלום יצר בולי מחאה בגודל של בולי דואר שהפכו לסמל התנועה למען יהדות ברית המועצות, עם עיצוב של האמן קליבלנד מורט אפשטיין. בין השנים 1967–1978 מכרה ה-CCSA 20,750,000 בולים לאנשים וארגונים יהודים בצפון אמריקה. על ידי הצבת הבולים על התכתבות רגילה, הפרויקט נועד להעלות את המודעות הציבורית לטיפול ביהודי ברית המועצות.
בשנת 1968, הפיק רוזנבלום והפיץ ברחבי העולם את הסרט "לפנינו" (Before Our Eyes), סרט בן 13.5 דקות המתעד את הבעיות ההיסטוריות והנוכחיות של יהודים בברית המועצות. הכותרת נבעה מהערתו של הרב אברהם יהושע השל בסרט כי "לפנינו עם ותרבות נעלמים".
בהתבסס על מיקרופילם שהוברח מברית המועצות בשנת 1974, ערך רוזנבלום ופרסם את המסמך "ספר לבן של יציאת מצרים, מס' 2", דוח של פעילי יהדות מוסקבה על המעצרים והגיוס הצבאי של צעירים יהודים כדי למנוע הפגנות במהלך ביקורו של נשיא ניקסון לפסגה במוסקבה עם ליאוניד ברז'נייב.
פרויקטים "אדם לאדם"
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הקמת ה-UCSJ בשנת 1970, החל רוזנבלום לחפש הזדמנויות "אדם לאדם", דרכים שבהן יהודים אמריקאים יוכלו לתקשר עם יהודים סובייטים,[15] ולהאניש את המאבק. רוזנבלום הפך לאחד מהאדריכלים העיקריים של מעבר התנועה האמריקאית למען יהדות ברית המועצות לטקטיקות "אדם לאדם" על מנת לחבר באופן ישיר בין יהודים בארצות הברית לבין יהודים בברית המועצות.
מצויד בשמות וכתובות של יהודים החיים בברית המועצות שחתמו על עצומות, עיצב רוזנבלום ושלח כרטיסי ברכה לחגים ליהודים אמריקאים לשלוח ליהודים סובייטים. לאחר זמן קצר, רוזנבלום פרץ את מחסום התקשורת הישירה בין שתי הקהילות כאשר החל בקמפיין לשיחות טלפון, דרך המפעילים הבינלאומיים האמריקאים והסובייטים, עם פעילים יהודים בברית המועצות. שיחות הטלפון הללו הפכו למקור מידע עיקרי על תנועת ההגירה היהודית בברית המועצות.
בשנת 1971 פרסם רוזנבלום מדריך "כיצד לשלוח חבילות לאסירי מצפון יהודים סובייטים".
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Watson (Congresswoman), Diane (18 ביוני 2007). "Honoring the Life of Jacob Birnbaum" (PDF). Congressional Record. 153 (part 12): H6605–H6607.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Goldman, Caren (2 בנובמבר 1975). "West Side Friend of the Soviet Jews". Cleveland Plain Dealer Sunday Magazine. pp. 21–22.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Green, Bernice (22 בינואר 1965). "A Dual Concern:Outer Space and Inner Peace". The Cleveland Jewish News. נבדק ב-11 בפברואר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Cleveland and the Freeing of Soviet Jewry:Louis Rosenblum-A Biographic Sketch". 2007.
- ^ Avner, Jane A.; Grabowski, John G. (1 ביוני 2004). "The Western Reserve Historical Society Manuscript Collections: Louis Rosenblum Papers MS4926 Overview" (PDF). נבדק ב-10 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Lewis Sets Fair Housing Drive" (PDF). Cleveland Plain Dealer. 17 ביולי 1964. p. 7. נבדק ב-9 באפריל 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ McQuaid, Kim (Fall–Winter 2006). "The Space Age at the Grass Roots: NASA in Cleveland 1958-1990". American Studies. 47 (3/4): 113–136.
- ^ "More than a Memory: Dr. Louis "Lou" Rosenblum". Glenn Aerospace Frontiers. 21 (6): 10. ביוני 2019.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Plugging in the Electric Car". Popular Mechanics. July 1978: 14. ביולי 1978.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 Sabath, Donald (15 במרץ 1978). "NASA Battery May Power Cars of Future". The Cleveland Plain Dealer.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Beckerman, Gal (2012). When they come for us, we'll be gone : the epic struggle to save Soviet Jewry. Mariner. p. 59. ISBN 9780547577470. OCLC 753301374.
- ^ Orbach, William (1979). The American movement to aid Soviet Jews. University of Massachusetts Press. p. 20. ISBN 978-0870232671. OCLC 4495649.
- ^ Beckerman, Gal (2012). When they come for us, we'll be gone : the epic struggle to save Soviet Jewry. Mariner. p. 219. ISBN 9780547577470. OCLC 753301374.
- ^ Orbach, William (1979). The American movement to aid Soviet Jews. University of Massachusetts Press. ISBN 978-0870232671. OCLC 4495649.
- ^ Rosenblum, Louis (1965). Handbook for Community Action on Soviet Anti-Semitism. Cleveland, OH: Bureau of Jewish Education.