לואי-ז'וזף קרקהוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לואי-ז'וזף קרקהוף
Fronton-Grand Seminaire-Liege-Ecu.jpg
לידה 15 בפברואר 1878
בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 בדצמבר 1962 (בגיל 84)
לייז', בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע כומר קתולי, מרצה באוניברסיטה, תאולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • בישוף קתולי (11 בפברואר 1925)
  • titular bishop (7 בדצמבר 1961)
  • titular bishop (18 בדצמבר 1924)
  • בישוף דיוקסי (17 ביולי 1927) עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חסיד אומות העולם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לואי-ז'וזף קרקהוףפלמית: Louis-Joseph Kerkhofs)‏ (1878-1962) היה בישוף קתולי באזור ליאז' שבבלגיה, חסיד אומות העולם.

פעילותו בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-15 בפברואר 1878 בוול-מיר. לאחר לימודיו בסמינר כולל תקופת לימודים ברומא הוסמך ככומר ב-1900. כיהן ככומר וכבישוף של לייז' משנת 1925 עד 1961 ומילא תפקיד מפתח בהצלת יהודים בשנות מלחמת העולם השנייה. התנגד לכל אפליה על רקע גזעי או אתני ועבד באופן קרוב במיוחד עם הקהילה היהודית.[1]

קרקהוף נעזר בסמכותו ובהשפעתו כדי לעודד אישים ומוסדות באזור הבישופות שלו להציל יהודים מגירוש למחנות. בכנס שכינס בספטמבר 1942 עודד כמרים מהאזור להציל יהודים. מעדותו של אחד הכמרים, הובר סליס, בפני יד ושם על דבריו של קרקהוף בכנס:

לאור הסכנה שנשקפה, הבישוף נמנע מלחייב אף אחד, אך הוא רצה שהכמרים ידעו עד כמה הוא יהיה גאה בהם, אם יסכנו את חייהם על מנת להציל את חייהם של אחרים.[2]

בין המנזרים והמוסדות הקתוליים שהעניקו מסתור ליהודים עקב פנייתו של קרקהוף היו מנזר באנו (Banneux), מנזרים בנדיקטיניים בליאז', שארנו (Charneux) וכן ואל דיו (Val Dieu), מסדר הלב הקדוש בטר הולפ (Ter Hulpe) ועוד. לעיתים היה קרקהוף מעורב באופן אישי במבצעי הצלה והסתרה. באחד המקרים הסיע יהודים במכוניתו ממסתור למסתור. לפחות אחד משותפיו של קרקהוף למבצעי ההצלה נרצח על ידי הנאצים.

קרקהוף סיפק מקום מקלט לעשרות יהודים במעונו הפרטי, כולל רבה של לייז', הרב יוסף לפכיווכר, שהוסתר עם משפחתו בזמן המלחמה בבישופות העיר לייז' וכן במנזר באנו בזכות קרקהוף.[3]

ב-1961 פרש מתפקידו ונפטר ב-31 בדצמבר 1962. ביולי 1981 הכיר יד ושם בלואי-ז'וזף קרקהוף בתור חסיד אומות העולם.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לואי-ז'וזף קרקהוף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 edited by Paul R. Bartrop, Michael Dickerman, The Holocaust: An Encyclopedia and Document Collection [4 volumes], 2003, עמ' 362
  2. ^ סיפורו של הובר סליס באתר יד ושם
  3. ^ רוזנבלום תיארי, עיר כל כך לוהטת: הרשות המקומית בלייז' ורדיפות היהודים 42–1940, ילקוט מורשת תיעוד וחקר השואה 82, אוקטובר 2006, עמ' 65
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.