לוויין מחקר באטמוספירה העליונה
 | |
| תאריך שיגור |
12 בספטמבר 1991  |
|---|---|
| אתר שיגור |
כן שיגור 39A |
| מפעיל |
נאס"א |
| משגר |
מעבורת חלל |
| טיסה ראשונה |
12 בספטמבר 1991 |
| משימה | |
| מסלול |
מסלול לווייני נמוך |
| משך המשימה הכולל |
12 בספטמבר 1991 – הווה (34 שנים) |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 21701 |
| מאגר המידע הלאומי | 1991-063B |
  | |
הלוויין לחקר האטמוספירה העליונה (UARS) היה מצפה מסלולי המופעל על ידי נאס"א, שתפקידו היה לחקור את האטמוספירה של כדור הארץ, ובמיוחד את שכבת האוזון המגינה על האטמוספירה.[1] הלוויין, שמשקלו היה 5,900 קילוגרם, נשלח ממעבורת החלל דיסקברי במהלך משימת STS-48 ב-15 בספטמבר 1991. הוא נכנס למסלול כדור הארץ בגובה מבצעי של 600 קילומטרים, עם נטייה מסלולית של 57 מעלות.
משך המשימה המקורי היה אמור להיות שלוש שנים בלבד אך הוארך מספר פעמים. כשהמשימה הסתיימה לבסוף ביוני 2005 עקב קיצוצים במימון, 14 שנים לאחר שיגור הלוויין, שישה מתוך עשרת המכשירים שלו עדיין היו פעילים. פעולה אחרונה להורדת מסלול UARS בוצעה בתחילת דצמבר 2005 כדי להכין את הלוויין למסלולו הסופי. ב-26 באוקטובר 2010, תחנת החלל הבינלאומית ביצעה תמרון כדי להימנע מלהיפגע משאריות UARS.
הלוויין UARS, שהוצא משימוש, נכנס שוב לאטמוספירה של כדור הארץ ב-24 בספטמבר 2011. תשומת לב תקשורתית ניכרת אפפה את האירוע, בעיקר בשל התחזיות של נאס"א לפיהן חלקים ניכרים מהלוויין עלולים להגיע לקרקע,[2] ועלול לסכן אזורים מיושבים. עם זאת, שאריות הלוויין נשרו בסופו של דבר באזור מרוחק של האוקיינוס השקט.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ UARS - NASA Science, science.nasa.gov (באנגלית)
- ↑ חלקיקים מלווין של נאס"א התפרקו מעל לאוקיינוס השקט, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2011
- ↑ יוניברס טודיי, עדכון: בנאס”א ממתינים לנפילת הלווין UARS בכל רגע, באתר הידען - Hayadan, 2011-09-23